תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » האם הממשלה עשתה מספיק למען החינוך הטכנולוגי?

האם הממשלה עשתה מספיק למען החינוך הטכנולוגי?

אם שואלים את ח"כ קטי שטרית מהליכוד, הממשלה עשתה לא מעט בתחום - אם כי יש עוד מה לעשות ● לדבריה, "במשרדי הממשלה צריכים לעשות את הסוויץ' ולהבין שאין ברירה אלא לעבור לדיגיטל"

מאת 17 בפברואר 2021, 15:45 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

נושא החינוך הטכנולוגי, ובפרט הטיפול של הממשלה בו לאור הצורך במעבר ללימודים מרחוק שהביאה אתה הקורונה, עמד במרכז פאנל שערכה מערכת אנשים ומחשבים לקראת הבחירות, בהשתתפות ח"כים, מועמדים ואנשי מקצוע, ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לצד גורמים לא פוליטיים הרלוונטיים לתחום כמזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, ומייסד ונשיא קרן אתנה, אורי בן ארי, רוב המשתתפים היו ממפלגות שקוראות תיגר על שלטון הליכוד: ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד; ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, יו"רית ועדת הקורונה, שעברה מהליכוד לתקווה חדשה, מפלגתו של גדעון סער; השר מיכאל ביטון מכחול לבן, שאמנם שותפה של הליכוד בקואליציה אבל כעת יוצאת נגדה, תוך שהיא נאבקת באחוז החסימה; ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו; ופרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, שרוצה להיכנס לכנסת. בחלק הנוכחי של אייטם זה מובא הצד השני – זה של הליכוד, שאותו ייצגה בפאנל ח"כ קטי שטרית.

לדברי ח"כ שטרית, בעברה סמנכ"לית פיתוח עסקי בקרן הון-הסיכון BRM, הממשלה עשתה הרבה למען החינוך הטכנולוגי. "הרצון של הממשלה הוא לצמצם את הפערים הדיגיטליים בין הפריפריה ומרכז הארץ – הן בקרב התלמידים והן בקרב בני הגילאים האחרים, וזה כבר נעשה, בזכות השקעות בתשתיות, בהדרכות, בקורסים ובציוד קצה. אלא שיש עוד הרבה מה לצמצם, וצריך לעשות ולא להרפות".

"אנחנו בין המדינות הבודדות שיש להן משרד דיגיטל לאומי, וזו כבר קידמה בחשיבה", אמרה. "כמו כן, בתקציב המדינה, שעוד לא אושר, יש פיתוח כלים ותוכניות חדשניות לקידום שוויון חברתי, הסרת חסמים לייבוא מוצרים טכנולוגיים והשקעה של 100 מיליון שקלים בהכשרה טכנולוגית".

שטרית ציינה כי "כדי לסבר את האוזן לגבי הפעילות שכבר נעשתה – ב-2019 היו 143 מיזמים דיגיטליים ברחבי המדינה, 88 מהם של משרדי ממשלה ו-55 של מטה ישראל דיגיטלית, משרד החינוך השקיע 1.2 מיליארד שקלים לרכישת מחשבים ייעודיים עם מקלדות מתאימות – באנגלית, ערבית ועברית, וחילק מתחילת המשבר יותר מ-140 אלף מחשבים, מהם 50 אלף במגזר הערבי. עם זאת, שם צריך לעשות עוד הרבה כדי לסגור את הפער, כי הצורך הוא ב-137 אלף מחשבים".

פעילויות נוספות ששטרית מנתה הן "תוכניות דיגיטליות של משרדי ממשלה שונים, כולל משרד המדע והטכנולוגיה, ופרויקט חורה דיגיטלית לאוכלוסייה הבדואית, כולל אוריינות דיגיטלית-פיננסית להעצמת נשים שם. בקבות משבר הקורונה צצות עוד ועוד תוכניות".

היא קראה למקבלי ההחלטות במשרדים הממשלתיים "לעשות את הסוויץ' ולהבין שאין ברירה אלא לעבור לדיגיטל. זה הזמן לקחת את מה שלמדנו במשבר הקורונה ולעשות שינוי יסודי, מקצועי ויעיל, כדי שהחברה הישראלית תוכל להיות במקום הרבה יותר טוב".

ח"כ קטי שטרית (הליכוד). צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ח"כ קטי שטרית (הליכוד). צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

באשר לפעילות שלה עצמה, ח"כ שטרית אמרה כי "תחומי החינוך והטכנולוגיה הם נר לרגליי. הייתי עשרות שנים מורה והגעתי לכנסת מההיי-טק. השילוב בין שניהם הוא החזון של מדינת ישראל. ההון האנושי הקיים בישראל והשינויים הטכנולוגיים מביאים אותנו למקום המכובד שאנחנו נמצאים בו. אלא שכעת צריך להביא את זה לכלל חלקי החברה".

בחזרה לחינוך, ח"כ שטרית, שהקימה בכנסת היוצאת את השדולה למען המורה, אמרה כי "המורים צריכים לקבל את כל הכלים כדי שהם יוכלו ללמד. הנושא הטכנולוגי מאוד חשוב והפך להיות הדבר המרכזי בחיי התלמידים והמורים. אלא שהמורים היו צריכים לעבור עם פרוץ הקורונה שינויים בזמן מאוד קצר, ממש להיזרק לאוקיינוס, בעוד שקיים ער טכנולוגי בינם לבין התלמידים. לעומת התלמידים, שמצויים מאוד בעניינים בתחומים הטכנולוגיים וקולטים דברים מאוד מהר, למבוגרים, כולל למורים, זה לוקח יותר זמן".

היא אמרה כי "אני מתחייבת להמשיך בתחום החינוך ויודעת מה צריך לעשות. התוכניות שלי הן לקדם חינוך דיפרנציאלי בכל מה שקשור לפריפריה. ילד מהפריפריה לא מקבל את האפשרויות לש ילד ממרכז הארץ, ואת זה צריך לצמצם. אקים בכנסת הבאה שדולה לצמצום פערים".

"הפערים הדיגיטליים בחינוך מגדירים את העתיד"

דובר נוסף בפאנל היה יזהר שי, עד לאחרונה שר המדע והטכנולוגיה. הוא אמר, בהקשר של צמצום הפערים, כי "המוביליות החברתית בישראל נמוכה ביותר. מי שנולד במעמד נמוך – קשה לו מאוד לצאת ממנו. צריך לשנות את סדרי העדיפויות ולשים את החינוך כקודם לכל דבר אחר, משום שהפערים הדיגיטליים בכל הקשור למערכת החינוך מגדירים לא רק את ההווה אלא גם את העתיד".

"פערים דיגיטליים באים לידי ביטוי לא רק בתשתיות חומרה, אלא גם בנתוני רקע כמו אוריינות דיגיטלית של המשפחה של התלמידים והאקלים החינוכי", ציין. "כדי לצמצם אותם, יש לבצע השקעות גדולות הן בתשתיות והן בפדגוגיה. המדינה צריכה להשכיל לעודד מחשוב ולמידה מקוונת גם במגזר החרדי. כל שר צריך לחשוב חינוך, לא רק שר החינוך".

הוא הציע "להתאים את תוכניות הלימוד למאה ה-21; לבזר את הסמכויות כתפיסת עולם חינוכית וניהולית – לרשויות המקומיות ולבתי הספר; לתת למורים ולמנהלים את מלוא הכלים הדיגיטליים; לאפשר להם ליצור את התכנים הדיגיטליים; ולהבין שהדיגיטל הוא חלק מהצורך בגישה מערכתית הוליסטית לנושא החינוך".

שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי. צילום: מערכת אנשים ומחשבים

שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי. צילום: מערכת אנשים ומחשבים

בצד החיובי, השר לשעבר שי ציין את החלטת משרד התקשורת לאמץ את מתווה הסיבים האופטיים, שלדבריו הוא "משמעותי להנגשת יכולות ותכנים דיגיטליים לתלמידים, ובכך לצמצום הפערים הדיגיטליים".

לסיכום, הוא אמר כי "המדינה הולכת לבחירות מיותרות ללא תקציב בזמן המשבר החריף ביותר שפקד אותה אי פעם. הממשלה הייתה צריכה לעסוק בדברים אחרים לחלוטין, כולל צמצום הפערים הדיגיטליים".

האם הממשלה עשתה מספיק למען החינוך הטכנולוגי? Reviewed by on . נושא החינוך הטכנולוגי, ובפרט הטיפול של הממשלה בו לאור הצורך במעבר ללימודים מרחוק שהביאה אתה הקורונה, עמד במרכז פאנל שערכה מערכת אנשים ומחשבים לקראת הבחירות, בהש נושא החינוך הטכנולוגי, ובפרט הטיפול של הממשלה בו לאור הצורך במעבר ללימודים מרחוק שהביאה אתה הקורונה, עמד במרכז פאנל שערכה מערכת אנשים ומחשבים לקראת הבחירות, בהש Rating: 0

תגובות (1)

  • Jacob gavan

    החינוך הטכנולוגי מאוד חשוב אבל קשור בחינוך המדעי כי ה המצאות והפיתוחים החשובים לעתידנו בעולם שחלקו עוין דורשים שיתוף פעולה בין אנשים שבונים התיאוריה וממציאים לבין אנשי בצוע שיוצרים המערכות ואשפים בתחום הדיגיטלי . המדובר במיוחד בצעירים שבנו שחלקם הניכר מכורים לטבלט. בתקופת הלמודים שלנו השתמשנו בסרגל חישוב כי המחשבים היו מפלצתיים אבל הגענו להישגים ויכולים לתרום הרבה עם הניסיון שלנו. מה שחשוב לפחות כמו ההישגים הדיגיטליים הם מורים טובים. משרד החינוך עשה הרבה כאשר פעל להגברת הלמוד של המתמטיקה והמקצועות הראליים נוסף ללמודים ערכיים ציונים והומניים אבל הוא יכול לעשות עוד הרבה יותר .משמח כי בשנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים הלומדים מדעים והנדסה . גדולות האפשרויות מן הלמוד מרחוק באמצעים דיגיטליים אבל יש לשפר לא רק את טכניקה אלא גם התוכן כך שיבחרו במורים הטובים ביותר שיעוררו סקרנות, ענין ,דעה וערך למירב התלמידים ממטולה ועד אילת ואולי עם התפתחות הטכנולוגיה והאינטרנט הלווייני גם לילדי השליחים שלנו בחו"ל.
    יש לשבח את הפעילות החשובה של עמותות כמו קרן משפחת רמון לעידוד הנוער לטכנולוגיה ומדע ורצוי להגביר הפעילות שלהן . בנוסף לנדרש ממערכת החינוך יש מקום להרבה שיפורים מצד התקשרת בתוכניות הרדיו והטלוויזיה שחלקן מתחת לביקורת. לעומתן יש פעילויות ערכיות שיש לעודד הנוער להקשיב להן כגון התוכנית המבורכת של יצחק נוי ברדיו ותוכניות כמו שוסטר ושוסטר וגלילאו בטלוויזיה החינוכית שגם אני נהנה לשמוע ומחכים מהן למרות גילי המבוגר
    בברככה והרבה בריאות
    יעקב גוון

הגיבו