"רעננה התנהגה בקורונה כחברת תקשורת עצמאית"

כך אמר חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה, שדיבר בכנס ערים חכמות 2021, שהתקיים היום (ב') ● ברוידא סיפר כי בעירייה נפרסה תשתית של רשת סיבים אופטיים והדגיש: "לא נזקקנו לחסדי חברות התקשורת, כמו ערים אחרות"

חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה. צילום: דוברות העירייה

"נושא התשתיות קרוב ללבי. פרסנו תשתית של רשת סיבים אופטיים באורך 35 ק"מ, ברחבי העירייה, והדבר איפשר לנו להתמודד עם אתגרי הקורונה בצורה טובה יותר. עיקר הבשורה בפריסת הסיבית האופטיים הוא במהירות בה תושבי העיר יכולים לגלוש", כך אמר חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה.

ברוידא דיבר בכנס ערים חכמות 2021, שהתקיים היום (ב'). את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי.

לדברי ברוידא, "פריסת הסיבים האופטיים הביאה לכמה תועלות. בממד החינוכי, בהפעלת הלימוד מרחוק פעלנו בעיר כמו חברת תקשורת עצמאית ולא נזקקנו לחסדי חברות התקשורת, כמו ערים אחרות. ספקיות אלו לא תמיד סיפקו את הסחורה בצורה מיטבית. עקפנו את המכשולים מראש: לא היו לנו בעיות תקשורת, התנהלנו עצמאית, עם רשת חזקה ויציבה משלנו. גם לאחר הפעלת הלימוד מרחוק, לא הגענו לשליש מהקיבולת שברשותנו, כולם נהנו בטווח זמן מיידי ממענה".

נפרסו בעיריית רעננה. סיבים אופטיים בכל הארץ? אילוסטרציה: BigStock

נפרסו בעיריית רעננה. סיבים אופטיים בכל הארץ? אילוסטרציה: BigStock

ברוידא סיכם באומרו כי "שמרנו על רצף תפקודי במתן השירותים לתושבים. עובדי העירייה התחברו למערכות העירוניות בלא הגעה פיזית, וקיבלו את מלא היכולות מערכות ה-IT העירוניות – מהבית. אנו מתקדמים במימוש תכנית עיר חכמה ברעננה. אנו עושים שימוש במצלמות הפרוסות ברחבי העיר לניהול טוב יותר שלה.
מתקבלות התראות על אירועים ביטחוניים, או להבדיל, התקהלויות, או נתוני עומס התנועה, או זיהוי מכונית. בכל אלה, האנליטיקה מסייעת לתחקורים ולמתן מענה בזמן אמת. התקנו חיישנים, למשל על רמזורים, גופי תאורה ומערכות השקיה. כך, אנו יכולים לפעול באופן פרואקטיבי, עוד בטרם התקבלו תלונות מהתושבים – ולענות בסגירת כביש בטרם המים עולים, או בהזמנת ביובית. כעת, כל התהליכים מתחברים ומתנקזים למערכת אחת מרכזית".

בדרך לתמונה כוללת – גם לתושבים וגם לעירייה

דגנית בן-יעקב, מנהלת אגף מערכות מידע,בעיריית רעננה, אמרה כי "אנו מתחילים לקטוף פירות של עשייה בת כמה שנים. בימים אלה אנו מחברים עשר מערכות IT למערכת שו"ב מרכזית, ומתחילים להיות פרואקטיביים – ולא תגובתיים. בנייה של אסטרגיה נכונה של מערכות המידע בעירייה תשרת אותה שנים רבות".

דגנית בן יעקב, מנמ"רית עיריית רעננה. צילום: עצמי

דגנית בן יעקב, מנמ"רית עיריית רעננה. צילום: עצמי

"כך", הוסיפה ואמרה בן-יעקב, "יש לנו קרוב למאה מערכות מידע. יש לנו 4 מערכות CRM. מרשם האוכלוסין הוא הבסיס לרוב נתוני האוכלוסייה. יש מערכות המשתמשות בנתונים שונים לניהול פנים עירוני ויש את אתר העירייה. לכל אחת מהמערכות יש 'ישות תושב' משלה, שלא קשורה בכל קשר ל'ישות תושב' אחרת. הבעיה היא שאין תמונה אחת של נתוני תושב – לא לעירייה ולא לתושב. כל מערכת אוחזת פיסת מידע, וייתכנו אף נתונים סותרים. בדיוני הפקת לקחי קורונה עלה שלכל מנהלי האגפים יש קושי בהשגת נתונים בדרך פשוטה".

"הפתרון", סיכמה מנמ"רית רעננה, "הוא לחבר את ובין המערכות השונות, על ידי בניית תשתית העברת נתונים, עם חיבור בין מערכות ה-IT. נתחיל בבניית מאגר תושב חדש, בה יוכנסו פרטי אותה ישות אחת אודות התושב, מופע אחד של כל תושבי העיר.
אנו בונים שכבת API סטנדרטית, אליה יתממשקו כל המערכות. נחבר את המערכות התפעוליות אל ישות התושב, וכך, כל הנתונים שיהיו בידינו אודות התושב יהיו מטויבים וקוהרנטים. נבנה מערכת CRM אחודה בה נראה תמונה כוללת של כל פניות התושבים בעיר לעירייה. בהדרגה המערכת תשמש את כל האגפים. מערכות המידע הגיאוגרפי והאפליקציות יתחברו – ויתנו תמונה כוללת, גם לתושבים וגם לעירייה. כך, נוכל לדבר עם כל ספקיות ה-IT בצורה אחת. כך, נמנע כפל נתונים. בהדרגה נחבר יותר ישויות תפעוליות לישות התושב".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים