תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "לפעמים, הדרך לפריצות דרך טכנולוגיות עוברת דווקא במשחק"
פרופ' ג'ון כהן, עמית בכיר במעבדות המחקר לבינה מלאכותית של יבמ-ווטסון, באירוע. צילום מסך

"לפעמים, הדרך לפריצות דרך טכנולוגיות עוברת דווקא במשחק"

פרופ' ג'ון כהן, עמית בכיר במעבדות המחקר לבינה מלאכותית של יבמ-ווטסון, מדבר על גיימינג, AI, מחשוב קוונטי ועוד תחומים מרתקים

מאת 15 בדצמבר 2020, 17:29 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"זו תקופה מוזרה מאוד. מתברר שדווקא גישה שמבוססת על משחק, התנסות וסקרנות, בשילוב עם גורמים מלחיצים מאוד כמו נגיף הקורונה והמתיחות הפוליטית של ימינו, מקדמת טכנולוגיה ובהתאם – את כלל האנושות", כך אמר פרופ' ג'ון כהן, עמית בכיר במעבדות המחקר לבינה מלאכותית של יבמ-ווטסון.

כהן דיבר בכנס Think Digital Summit 2020 Israel, שהתקיים באחרונה. לדבריו, "39 שנותיי ביבמ מעניקות לי פרספקטיבה. יבמ החלה בייצור מכשירים מכניים לבית. אחר כך הגיעו דברים אלקטרו-מכניים כמו המאך 1, שיבמ סייעה לבנות באוניברסיטת הרווארד ב-1945. בהמשך היא עברה לשפופרות ריק, כמו יבמ 701. אחר כך היו מכונות טרנזיסטורים דיסקרטיים, כגון יבמ 360. בהמשך הגיעו מערכות ה-CMOS הענקיות של המעגלים המשולבים, שהיו במערכות 390. ואילו כיום יש מחשוב ענן היברידי, עם 15z – מחשב מרכזי שכולל יותר מתשעה מיליארד טרנזיסטורים ויכול לבצע מעל טריליון עסקאות רשת ביום".

על פי כהן, "יש תקופות של חדשנות מתמשכת שמוקפות ברגעים ממש 'משבשים', שבהם משהו השתנה לחלוטין. למשל, בשנות ה-70' בנינו מחשבים נהדרים מטרנזיסטורים דיסקרטיים, אבל אז הם התחילו להיות חמים מדי – ונאלצנו לבצע קפיצה טכנולוגית קדימה".

משחקים שסייעו לקידום הטכנולוגיה

"בזמנים קשים, גם משחקים סייעו לקידום הטכנולוגיה", אמר. "כך, ב-1997, המחשב כחול עמוק התחרה בשחמט וניצח את גארי קספרוב, שהיה אז אלוף העולם, וב-2011 השתמשנו בשעשועון הטלוויזיה ג'פארדי (שבישראל שודר תחת השם מלך הטריוויה – י"ה) כדי להרחיב את עולם הבינה המלאכותית ואת עולם המחשוב בכלל. לפני כשנתיים כבר היה הדיבייטר, שיצא ממעבדות יבמ בחיפה, וניצל את הבינה המלאכותית והמחשוב כדי להתווכח עם בני אדם".

כהן ציין כי "הסאמיט, אחד המחשבים הגדולים בעולם כיום, יכול לחשב 200 טריליון חישובים בשנייה. זה מדהים. באמצעות כלים כמו סאמיט מדענים הצליחו להפיק תובנות אמיתיות לגבי נגיף הקורונה. יבמ הקימה קונסורציום של מחשוב על עם אוניברסיטאות, מעבדות לאומיות וחברות אחרות, המאפשר לכל מדען בעולם לחקור את הנגיף והמגפה. כרגע יש יותר מ-87 פרויקטים ו-43 חברות שונות שפועלים באמצעותו".

קטע מדברי פרופ' כהן בכנס.

לצפייה בכנס המלא הקליקו כאן

פעילות של יבמ ו-MIT

בהמשך הוא הזכיר את סנטיאגו רמון אי קחאל, רופא ספרדי זוכה פרס נובל, שהיה גם אמן דגול. "הוא גילה את המבנה הממש מעניין של מוחות בעלי חיים – שהם מורכבים ממחשבים פשוטים מאוד, המשולבים בפריסה רחבה מאוד. הכוח של החיבורים ביניהם הוא האופן שבו אנחנו מזהים דברים, חושבים ועוד. חוקרי יבמ ו-MIT ידעו על המודל העצבי, אבל לא היה להם כוח חישוב. במשך עשרות שנים, הם פעלו לפי בסיס ידע וכללי בינה מלאכותית לוגית וסימבולית, והתקדמו לאט ובטוח", ציין.

"ב-2012, מישהו הגה רעיון מבריק: להשתמש במעבד הגרפי שבמשחקי וידיאו להאצת החישובים המספריים. עד מהרה המחשבים הפכו מהירים ומדויקים יותר בזיהוי שפות, פרצופים ועוד. יבמ משתמשת בבינה מלאכותית בכל מקום – מוקדים טלפוניים, מפעלים, בתי חולים ועוד", אמר כהן.

הוא הוסיף ש-"במעבדת ווטסון לבינה מלאכותית של יבמ ב-MIT אנחנו חוקרים מה השלב הבא מבחינת נוירונים. מאלגוריתמים חדשים של בינה מלאכותית, למשל נוירו-סימבוליים, דרך פיזיקה חדשה של בינה מלאכותית, אנחנו חוקרים כיצד מפעילים אותה בחומרה שונה, ועד בינה מלאכותית לתעשייה ובינה מלאכותית להגינות בשיתוף רחב. רשתות עצביות ממש טובות בזיהוי תמונות אבל צריכות המון מידע ונתונים מתויגים. תינוק קטן לא צריך לראות 10,000 כלבים כדי לזהות כלב. אז אנחנו חוקרים את הדור הבא: בינה פלואידית. היא מאפשרת לבינה המלאכותית ליישם היגיון בריא, שיקול דעת ותכנון, לצד כוח הזיהוי שהרשתות העצביות מעניקות. אנחנו יוצרים בני כלאיים משני סוגי ה-AI, שעוזרים ללמוד בצורה יותר פלואידית. עוד אנחנו עוסקים בחיפוש מודלים חדשים לחישוב, כמו איך אפשר להשתמש בחומרה חדשה, כי חישוב בינה מלאכותית עשוי לדרוש המון אנרגיה".

לסיכום אמר כהן כי "במחשוב קוונטי, הרעיון הוא די יוצא דופן: במקום להשתמש ב-1 ו-0 – הביטים, משתמשים במצבים השונים של אטום שיכולים להיות גם 1 וגם 0 בעת ובעונה אחת – מצב שקרוי סופרפוזיציה. זה מאפשר לטפל בחישובים עצומים בגודלם באמצעות מעט נוירונים. הדבר יאפשר לנו לפתור בעיות חדשות. כמו כן, אנחנו בונים מחשבים קוונטיים שמסוגלים לבחון בעיות שלא היינו יכולים לפתור בעבר, דוגמת Prime Factoring, שזה בסיס לאבטחת מידע, או הדמיות של מכניקת הקוונטים וחומרים. אנחנו מסוגלים לבחון מצבים מורכבים כגון כימיה קוונטית. כבר כיום יש לכך יישומים שימושיים בתעשייה. פיתחנו את קוונטום 1, מחשב הקוונטים הראשון שמתחבר לענן. יש לנו מפת דרכים ממש מהירה. אנחנו עומדים להתקרב במהירות לרמה חדשה לגמרי של כוח חישוב, וזה יהיה מאוד מרגש".

"לפעמים, הדרך לפריצות דרך טכנולוגיות עוברת דווקא במשחק" Reviewed by on . "זו תקופה מוזרה מאוד. מתברר שדווקא גישה שמבוססת על משחק, התנסות וסקרנות, בשילוב עם גורמים מלחיצים מאוד כמו נגיף הקורונה והמתיחות הפוליטית של ימינו, מקדמת טכנולו "זו תקופה מוזרה מאוד. מתברר שדווקא גישה שמבוססת על משחק, התנסות וסקרנות, בשילוב עם גורמים מלחיצים מאוד כמו נגיף הקורונה והמתיחות הפוליטית של ימינו, מקדמת טכנולו Rating: 0

הגיבו