ה-IT שמאחורי בית החולים לקורונה – בחניון של רמב"ם

שרה צפריר, המנמ"רית הוותיקה של בית חולים רמב"ם, מספרת על ה"מבצע" האדיר, תוך 72 שעות, של הסבת החניון התת קרקעי בן שלוש הקומות לבית חולים ייעודי לחולי קורונה - מרושת, עם קווי תקשורת, טלפוניה, כולל מערכת קשר המבוססת על פרויקט צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) הצבאי, ועוד

שרה צפריר, מנמ"רית בית החולים רמב''ם. צילום: יח"צ

כמה ימים ערב הסגר השני, כאשר נתוני התחלואה בצפון עלו בקצב מהיר, הנהלת בית החולים רמב"ם בחיפה קיבלה החלטה, יחד עם משרד הבריאות, להסב את החניון התת קרקעי בן שלוש הקומות של בית החולים לבית חולים ייעודי לחולי קורונה, וזאת תוך 72 שעות.

החניון הוקם כמתקן אסטרטגי, ממוגן ומאובטח, כחלק מהפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה, ונועד לאפשר הגנה לעורף מפני התקפות טילים, חל"כ ועוד, אולם רק עתה, לראשונה מאז הוקם לפני עשור, הופעל באירוע אמת.

החניון שהפך לבית חולים. צילום: דוברות רמב"ם

החניון שהפך לבית חולים. צילום: דוברות רמב"ם

המעבר לחניון הציב שורה של אתגרים בפני אגף המחשוב והתקשורת של רמב"ם בראשותה של המנמ"רית הוותיקה שרה צפריר. בראיון לאנשים ומחשבים היא מספרת כיצד אפשרו לבית החולים להסב את החניון בן שלוש הקומות לבית חולים, מרושת, עם קווי תקשורת, טלפוניה, כולל מערכת קשר המבוססת על פרויקט צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) הצבאי, שהוסב בפעם הראשונה למטרות אזרחיות, ועוד.

שרה צפריר, איך מסבים חניון בן שלוש קומות לבית חולים?

"בניית החניון הסתיימה ב-2014, כחלק מלקחי מלחמת לבנון. הוא משתרע על שלוש קומות, בשטח של 20 אלף מ"ר כל אחת, ונועד לתת מענה ממוגן לעורף בזמן מלחמה. כלומר בעת חירום – להוריד את כל בית החולים לקומה אחת, מינוס 3, ולתפקד כבית חולים לכל דבר, כאשר שתי הקומות הנוספות מיועדות לקלוט מטופלים מבתי החולים האחרים בחיפה.

"על פי הפק"ל, מרגע שמוכרז מצב חירום, בית החולים צריך להיות ערוך תוך 72 שעות למעבר למתקן החירום, ולשם כך נערכו לא מעט תרגילים במהלך השנים. בפועל, עד היום לא נעשה בזה שימוש בזמן אמת, כולל לא בסגר הראשון במרס, כי לא היה צורך בכך".

אז מה קרה כעת שגרם להחלטה הדרמטית הזאת?

"ההחלטה נבעה מכך, שערב הסגר כבר היינו עם שלוש מחלקות קורונה מלאות, עם חולים שהוגדרו ברובם קשים. ואז קיבלנו הנחיה ממשרד הבריאות להיערך למחלקה רביעית. הנהלת בית החולים הגיעה למסקנה, שפתיחת עוד מחלקה תאלץ אותנו לסגור מחלקות אחרות ולפגוע בתפקוד בית החולים, ובהתייעצות עם משרד הבריאות נפלה ההחלטה לממש את רעיון החניון, שנבנה מראש לשעת חירום (אם כי לא תוכנן לשמש בית חולים בעת מגיפה) ובשגרה הוא משמש כחניון לבאי בתי החולים".

איך נערך האגף שלך למשימה המורכבת הזאת?

"ראשית צריך לומר, כפי שציינתי קודם, שמאחר שהחניון תוכנן מראש להפוך לבית חולים לשעת חירום, התשתית הבסיסית הייתה מוכנה. זה אומר: מערכות תקשורת ומערכות רפואיות וחלוקה למחלקות ייעודיות, כולל התאמה לחדר ניתוח נקי, אזורים סטריליים, עמדות לביצוע דיאליזה, וכן כל ציוד הכבילה. האגף שלי היה שותף להכנות האלו, כמובן, לצד מחלקות אחרות בבית החולים, ובמהלך השנים ערכנו לא מעט תרגילים כדי לוודא מוכנות לחירום".

איך ממקמים חדר מיטות וציוד רפואי בחניון?

"החניון הוא בן שלוש קומות, כאשר כל קומה היא על שטח של 20 אלף מ"ר,  והוא בנוי בצורה דומה לחניונים שאנו מכירים מקניונים ובנייני משרדים גדולים, עם חלוקה לתאי מכוניות, כשביניהם עמודי הפרדה ופרוזדור גדול באמצע.

"למעשה, כל תא חניה מוסב לחדר ובו כמה מיטות חולה, וכל כמה תאים הופכים למחלקה ייעודית או חלק ממנה, כאמור עם כל על הציוד והתשתיות. יש גם הכנה למיזוג אוויר, למרות שהוא לא מופעל בימים רגילים".

 אילו פעולות נוספות ביצעתם כעת עם המעבר לחניון?

"להזכירך, החניון היה מיועד לשימוש בתקופת חירום כמו מלחמה. בהתאם לכך התכנון היה, שהתקשורת בחניון תתבסס בעיקר על Wi-Fi, שיאפשר לתפעל עגלות מחשב רפואיות. בהנחה שמשך תקופת המלחמה לא תהיה ארוכה מדי, נפרסה תקשורת קווית מינימאלית, בעיקר לשימוש תחנות אחיות.

"אבל כדי לאפשר את העבודה במחלקות הקורונה בחניון, עם הערכה שזה יימשך עוד זמן רב, היה צורך לתת פתרון של רשת חוטית חזקה, שתשמש כמות גדולה מאוד של משתמשים, כולל חיבור רשתי של ציוד רפואי רב (מוניטורים, מכונות הנשמה ועוד), ולכן באפס זמן הצבנו ליד כל מיטת חולה שש נקודות תקשורת, בגיבוי של Wi-Fi חזק מאוד, לצורך מתן מענה לכל מערכות התקשורת שנפרסו באתר.

"אחד האמצעים הוא נושא המצלמות. בגלל השטח הגדול של קומת החניון והצורך של הצוות להיות ממוגן במשך שהותו במתחם, יש אתגר של שליטה ומעקב אחר הפעילות כל הזמן. לפיכך התקנו 200 מצלמות מתנייעות, שמאפשרות לראות מה קורה בכל תא שבו שוכב חולה, כולל מיקוד על החולה עצמו. בנוסף, הותקנו מצלמות לאורך המעברים בחניון, כדי לאפשר מעקב אחר תנועה של אנשי צוות בכל המתחם.

"אתגר נוסף, החשוב ביותר, לדעתי, הוא מתן מענה טכנולוגי לתקשורת הפנימית של הצוותים הרפואיים בחניון ובינם לבין הצוותים על פני הקרקע. עקב הצורך להיות ממוגנים במתחם התת קרקעי בתנאי עבודה מורכבים, הצוותים מתחלפים כל שעתיים. באחד מבנייני בית החולים הוכשרו עמדות התרעננות, עם אמצעי קשר רציפים בינם לבין הצוותים במחלקות בחניון".

"מעבר לכך, לכל אחת משש המחלקות שאוישו בחניון הוקם חמ"ל קליני, שנמצא בחדר האוכל המרכזי של בית החולים, שאינו בשימוש כרגע. החמ"לים מאוישים בצוותים רפואיים 247X, כל חמ"ל מנהל את כל הפעילות מול מחלקה רפואית בחניון. בנוסף, התקנו מערכת אינטרקום חכמה, שמקשרת בין המחלקה לחמ"ל, כך שברגע שלוחצים על לחצן מצוקה, הכריזה נשמעת ישירות בחמ"ל הרלוונטי, כולל מיקום מדויק של האזור שממנו הגיעה הכריזה.

שרה צפריר (עומדת), מנמ"רית בית חולים רמב"ם, בחמ"ל האחיות בחלק העליון של בית החולים. צילום: דוברות רמב"ם

שרה צפריר (עומדת), מנמ"רית בית חולים רמב"ם, בחמ"ל האחיות בחלק העליון של בית החולים. צילום: דוברות רמב"ם

"גולת הכותרת, לדעתי, היא הפתרון שמאפשר לתת לכל איש צוות שנמצא בחניון אמצעי תקשורת, שבאמצעותו ניתן לתקשר בתוך החניון ומחוצה לו. צריך להבין, שציוד המיגון מסורבל, אטום ואין שום סיכוי שתוכל לזהות את איש הצוות או את תפקידו ללא אמצעי עזר ייעודיים. מעבר לכך, כל איש צוות חייב להיות עם אמצעי קשר זמינים, שיאפשרו להפעילו בכל רגע. טלפונים סלולריים לא אפשריים, כיוון שכדי לשמור על סטריליות אמצעי הקשר חייב להישאר מתחת למיגון".

 אז מה הפתרון שמצאתם?

"כבר בגל הראשון נשלחו אלינו נציגים של התעשיות הביטחוניות כדי לנסות ולסייע במתן פתרונות לאתגרים שנוצרו. במסגרת זו נוצר קשר עם חברת אלביט שבין השאר מספקת אמצעי קשר ייעודיים לצבא במסגרת פרויקט צי”ד ( צבא יבשה דיגיטלי). מדובר במערכות תקשוב לדרג הלוחם, המאפשרות העברת תקשורת ומידע חזותי לדרג הלוחם בשטחים פתוחים, אבל בפעם הראשונה, תוך עבודה משותפת עם צוותי רמב"ם, הוסבה המערכת למטרות אזרחיות".

איך זה עובד?

"המערכת מבוססת ענן ואפליקציות הניתנות להטמעה באופן מיידי. מערכת השו"ב מבוססת על חיווי גיאוגרפי על מפה דיגיטלית. המערכת כוללת טכנולוגיה של איכון בתוך מבנים ללא צורך בשימוש ב-GPS. המערכת מאפשרת הטענה והצגת שכבה גרפית של מתאר החדרים והקומות במבני בית החולים, שעליה מוצג מיקום הצוות הרפואי, כולל סימוני תפקידים בצבעים וסימנים ייחודיים על גבי המפה.

"המערכת כוללת פונקציות תקשורת וניהול מבוססות מיקום, תומכת במכלול שירותי PTT לצד שיחות ועידה ושיחות וידאו, ומאפשרת יצירת קבוצות דינמיות על פי המיקום, ניהול עדיפויות על פי תפקידים, קבוצות, ועד לרמת עדיפות לשיחה בודדת. כמו כן, המערכת מאפשרת יכולת הקלטה ותחקור של כלל התהליכים והתקשורת".

לסיום, איך את מסכמת את החוויות של כל הצוות שלך?

"אנחנו צוות מצומצם, של 70 עובדים, שעבדו מסביב לשעון. מעבר לעבודות התשתית שתוארו בהרחבה, גם אנשי הפיתוח שלנו מעורבים בהיערכות לירידה לחניון. פיתחנו, למשל, פורטל BI על Power BI, שמאפשר להנהלה לקבל תמונת מקוונת בנושא אשפוזים, בדיקות מעבדה ובידודים של אנשי צוות. בנוסף, פיתחנו יישום על פלטפורמת BPM, שמאפשר מעקב אחר מבודדים וחקירות אפידמיולוגיות, ועוד שורה של פרויקטים שוטפים ופרויקטים שנמצאים בתכנון, ואנחנו לא עוצרים בגלל הקורונה.

"אני חושבת שזו חוויה מדהימה לכולם, עם אתגרים לא פשוטים. נאלצנו להתמודד גם עם עובדי האגף שחלו בקורונה או יצאו לבידוד בית, אבל ללא ספק זו תקופה מרתקת ומאתגרת, ואני גאה לעמוד בראש צוות מקצועי כזה. כל הפעילות נעשית בשיתוף פעולה מלא של כל צוותי בית החולים, ובראש ובראשונה בגיבוי ובעידוד המנכ"ל , ד"ר מיקי הלברטל, שלצד הטיפול הרפואי רואה במחקר ובחדשנות חשיבות עצומה לפיתוחו של בית החולים".

­­­­­

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים