תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "שימוש בשב"כ מבטא חוסר אמון כלפי תעשיית ההיי-טק הישראלית"
עו''ד חיים רביה, משרד פרל כהן צדק לצר ברץ ועמותת פרטיות ישראל. צילום: ניב רביה

"שימוש בשב"כ מבטא חוסר אמון כלפי תעשיית ההיי-טק הישראלית"

כך אמר עו"ד חיים רביה, אתמול (ב') בדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון על הצעת החוק הממשלתית שנועדה לאפשר לשב"כ לאכן טלפונים של חולי קורונה ● החוק אמור לעבור היום בהצעות שנייה ושלישית

מאת 30 ביוני 2020, 13:25 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"השימוש בשב"כ כדי לעקוב אחר חולי קורונה מבטא חוסר אמון כלפי היכולות של תעשיית ההיי-טק הישראלי. אנחנו אוהבים להתגאות בה, והנה, כשאנחנו צריכים אותה אנחנו לא רותמים אותה לצרכי הקיום שלנו", דברים אלו אמר עו"ד חיים רביה, אתמול בדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון על הצעת החוק הממשלתית שנועדה לאפשר לשב"כ לאכן טלפונים של חולי קורונה.

עו"ד רביה סיפר בוועדה, בין היתר, כי הוא נמנה עם מייסדי עמותת פרטיות ישראל, שמאחוריה עומדים אנשי אקדמיה, ממשלה לשעבר וטכנולוגיה.

בפוסט שפרסם אמש (ב') בפייסבוק כתב רביה, בין היתר: "השימוש בשב"כ מנוון ומסוכן – גם מסיבות עקרוניות וערכיות וגם מסיבות כלכליות".

"הוא מנוון כי בעצם קיומו הוא פוטר את משרד הבריאות מנקיטת צעדים שהם מחויבי המציאות – תגבור המערך האפדימיולוגי כפי שנעשה בכל העולם המערבי ופיתוח יעיל של אפליקציה מדויקת יותר מהתחקות שמבוססת על איכון סלולרי", כתב רביה.

הוא המשיך וטען כי לא מדובר רק בפגיעה קלה בפרטיות. "ארגון ביון מסכל הכפוף קודם כל ובראש ובראשונה לאדם אחד במדינה, הוא ראש הממשלה, כל ראש ממשלה!, עוקב אחרי כל אזרחיה שאינם פושעים, אינם מרגלים, אינם מחבלים, ורובם המכריע גם לא יהיו חולים", המשיך רביה וכתב.

בהמשך עמד רביה על ההשלכות הבינלאומיות שעלולות להיות אם הממשלה תפעיל את השב"כ כדי לעקוב אחר חולי קורונה, והביע חשש שהדבר יפגע ביכולת של גופי ממשל, בנקים ומוסדות אקדמים לקבל מידע אישי מאירופה, מאחר שישראל תוכר כמדינה שפוגעת בזכות הפרטיות, שהיא זכות יסוד באירופה ובישראל.

אישור החוק – נדחה לשבוע הבא ואז הוקדם שוב להיום

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), הכינה אתמול לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020.

בסיום דיוני הוועדה פנה משרד הבריאות ליו"ר הוועדה ומסר כי לאור נתוני התחלואה, ונוסח הצעת החוק המסתמן, העדפתם היא שהוועדה תמשיך לדון בהקדם בהצעת החוק הממשלתית המלא, ללא הסדר ביניים. בשים לב לדברים אלו של הממשלה, והסתייגויות חברי הכנסת אשר הושמעו בדיון היום, החליט יו"ר הוועדה כי אין מקום להמשיך לקדם את הצעת החוק המפוצלת אתמול, והוא יפעל להעברת הצעת החוק בנוסחה המלא בשבוע הבא.

אלא שבשעות הבוקר החליטה הממשלה שלא לקיים את ההסכם, ולהעלות את החוק לקריאות שנייה ושלישית עוד היום (ג'), ולא בשבוע הבא.

"שימוש בשב"כ מבטא חוסר אמון כלפי תעשיית ההיי-טק הישראלית" Reviewed by on . "השימוש בשב"כ כדי לעקוב אחר חולי קורונה מבטא חוסר אמון כלפי היכולות של תעשיית ההיי-טק הישראלי. אנחנו אוהבים להתגאות בה, והנה, כשאנחנו צריכים אותה אנחנו לא רותמי "השימוש בשב"כ כדי לעקוב אחר חולי קורונה מבטא חוסר אמון כלפי היכולות של תעשיית ההיי-טק הישראלי. אנחנו אוהבים להתגאות בה, והנה, כשאנחנו צריכים אותה אנחנו לא רותמי Rating: 0

תגובות (3)

  • Avatar

    יואב

    מסכים שלא השב"כ.
    אבל מה כן?
    היכן היוזמות של תעשיית ההיטק המפורסמת?
    למה אתם מחכים? להזמנה מהממשלה? למכרז?
    קומו ועשו.

  • Avatar

    לא רלוונטי

    איזה שטות. לשבכ יש את כל הטכנולוגיה, והוא נבחר כי יש לו את הטכנולוגיה.

  • Avatar

    יצחק רכלבסקי

    העמדה שמציג עו"ד הנכבד תמוהה בעיני. זה נכון שיש פלישה לפרטיות אבל מה הקשר לאימון שניתן / או לא ניתן בתעשיית ההייטק? ובתעשיות הלאו טק נותנים אימון כאשר נכנסים לפרטיות?

הגיבו