מומחים: "בגלל הממשלה, הזכות לפרטיות תיעלם לפני הקורונה"

בכירים בקהילה המשפטית לשר המשפטים וליועמ"ש: חקיקת החירום, שמאפשרת לשב"כ לאסוף נתונים על אזרחים בהקשר של הקורונה, "לא מפוקחת ומכרסמת באופן קשה ועמוק בזכות החוקתית לפרטיות" ● הם מוחים על הדרת הרשות להגנת הפרטיות מהדיונים בנושא

הכל היה כבשגרה - ואז באה הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

"יום אחד, וירוס הקורונה יעבור מן העולם. אי אפשר שהפרטיות והרשות להגנת הפרטיות – נציגתה מטעם המדינה – ייעלמו עוד לפני הנגיף", כך, במכתב חריף, פנו 13 בכירים בקהילה המשפטית לשר המשפטים, אמיר אוחנה, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד סיגל יעקובי.

חותמי המכתב הם אנשי אקדמיה, טכנולוגיה, חברה, מידע ומשפט העוסקים בהגנת הפרטיות. הם הביעו את "דאגתנו הכבדה ומחאתנו החריפה על הדרתה של הרשות להגנת הפרטיות מהדיונים על חקיקת החירום להתמודדות עם הקורונה".

"יותר מחודש ימים ישראל מתמודדת עם הקורונה, באמצעות החלטות הסמכה מכוח חוק שירות הביטחון הכללי, תקנות לשעת חירום וצווים מכוח פקודת בריאות העם", ציינו. "חקיקת החירום כוללת צעדים חסרי תקדים בישראל – רבים מהם אף מרחיקי לכת בהשוואה לנעשה בכל דמוקרטיה מערבית אחרת, שפוגעים בפרטיותם של יחידים".

כוונתם היא להסמכה שנתנה הממשלה לשב"כ להתחקות אחר חולי קורונה ונתיבי הדבקה שלהם, "באופן העוקב אחר תנועת רבבות אזרחים"; להרחבת סמכויות אלה, שצפויה להינתן לשב"כ בקרוב; ולמתן האפשרות לממשלה לקבל נתוני מיקום של חייבי בידוד ללא צו של בית משפט. יתר על כן, מציינים החותמים, הממשלה "מבקשת כעת, בדרבון בג"ץ, לעגן את הסמכת המשטרה לקבלת הנתונים בתיקון בחקיקה ראשית". בנוסף, נכתב, "הממשלה הורתה למעסיקים לנטר ולאסוף באופן שוטף מידע בריאותי אודות עובדיהם. משרד הבריאות מעודד עסקים לנטר את הבאים אליהם, לצורך קבלת 'התו הסגול'".

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. צילום: דוברות משרד המשפטים

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. צילום: דוברות משרד המשפטים

"פעולות שמכרסמות קשות בזכות לפרטיות"

בנוסף לחקיקת החירום, ציינו הכותבים, "נוקטת הממשלה פעולות רבות אחרות המשליכות על פרטיות האזרחים, דוגמת העברת מידע על חולי קורונה וחייבי בידוד ממשרד הבריאות לרשויות המקומיות; שימוש ברחפנים משטרתיים על מנת לוודא שחייבי בידוד נמצאים במקומם, אגב הצצה לתוככי ביתם; ניטור רציף במצלמות ומיקרופונים של חולים בבתי חולים וחייבי בידוד במלוניות; ועוד".

הם הדגישו את העובדה שחקיקת החירום לא מתבצעת במסלול חקיקה שגרתי, אלא נתונה להחלטת הממשלה או שרים רלוונטיים בה. "היא לא מובאת כהצעת חוק בפני הכנסת וממילא אינה מתגבשת בדיוני ועדותיה, לא מתפרסמת כתזכיר חוק להערות הציבור, לא מתקיים בה דיון מעמיק עם מומחים מן הציבור ואין היא מפוקחת על ידי הכנסת ו-ועדותיה". בכך, לדבריהם, חקיקה זו "מכרסמת באופן קשה ועמוק בזכות חוקתית לפרטיות, הקבועה במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

עו"ד חיים רביה, יוזם המכתב. צילום: תומר יעקובסון

עו"ד חיים רביה, יוזם המכתב. צילום: תומר יעקובסון

האם הממשלה משתיקה את הרשות?

עוד ציינו החותמים על המכתב ש-"הרשות להגנת הפרטיות פועלת זה יותר מעשור. הדעת נותנת שבעת הזאת, משרד המשפטים יערב ביתר שאת את הרשות בגיבוש חקיקת החירום ויאפשר לה להביע עמדה עצמאית, שתישמע גם מחוץ לכותלי הממשלה. קולה של הזכות החוקתית לפרטיות חייב לצלצל בבירור בזמנים אלה. במקום זאת, למרבה התדהמה, מתרחש ההיפך הגמור: מאז החלטת ההסמכה, הרשות הודרה מחקיקת החירום ומגיבוש האיזון בין הזכות לפרטיות לבין שלום הציבור ובריאותו".

"הרושם הנוצר הוא שיש בממשלה מי שמבקש להשתיק ולשתק את הרשות", הוסיפו. "יש לכאורה בממשלה מי שלא רוצה שהפרטיות תקבל את המקום המגיע לה בזמן שנדונים אמצעים דרקוניים למאבק בנגיף הקורונה. יש למראית עין במדינה מי שלא רוצה שהזכות החוקתית לפרטיות תפריע לו. זאת, בניגוד למדינות אחרות, ובפרט באיחוד האירופי, שם מתקיים שיח עירני מאוד בנושא הפרטיות ובריאות הציבור. בישראל, קולה העצמאי של הרשות מושתק ולא נשמע".

לסיכום התריעו הכותבים כי "אלה שמשתקים ומקטינים את הרשות בימים אלה יגלו שאין לה עוד מעמד לאחריהם והם לא רוצים אותה מעורבת בהליכים החשובים ביותר שננקטו אי פעם בישראל כלפי פרטיותם של אזרחי המדינה. אנחנו קוראים לכם אפוא לערב בדחיפות ובאופן מלא את הרשות בכל הדיונים וההחלטות בממשלה ובכנסת, המשליכים על הפרטיות בישראל – כדי שעמדתה תישמע תמיד ובפומבי, ותישקל בכובד ראש".

פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: ניב קנטור

פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: ניב קנטור

על המכתב חתומים: עו"ד חיים רביה ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ; עו"ד יורם הכהן, לשעבר ראש הרשות להגנת הפרטיות ונשיא איגוד האינטרנט הישראלי; פרופ' מיכאל בירנהק וד"ר מיקי זר מאוניברסיטת תל אביב; עו"ד רבקי דב"ש, לשעבר ראשת הרשות בפועל; פרופ׳ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי והנשיאה הנוכחית של איגוד האינטרנט; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה, ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, חוקרת – שתיהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' אור דונקלמן מאוניברסיטת חיפה; עו"ד אבנר פינצ'וק ועו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח; ד"ר אימי לב מהאקדמית גורדון ומאוניברסיטת תל אביב; ודורון שקמוני, ממקימי איגוד האינטרנט ונשיאו בעבר.

טרם התקבלה תגובת משרד המשפטים.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. עורך דין שלא מחפס פרסום

    ישנם עורכי דין שמשעמם להם והם מחפשים פרסום, לכן לדעתם עדיפה פרטיות בלי חיים - פרטיות עם עולם שכולו דממה דקה, מאשר חיים עם פרטיות מעט מעט מעט מוגבלת ותחת ביקורת, אבל הפרסום הוא העיקר,

אירועים קרובים