תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » הטובות להיי-טק – גם מהחברה הדרוזית
מייסא חלבי-אלשיך, מייסדת מיזם לוטוס. צילום: ניב קנטור

הטובות להיי-טק – גם מהחברה הדרוזית

מיזם לוטוס מבקש לסייע לנשים מהכפרים הדרוזיים שעל הכרמל להתקבל לעבודה בהיי-טק – מבלי לצאת מהכפר ומבלי לשבור את המסורת ● המיזם קיבל אות הוקרה בטקס מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים

מאת 8 במרץ 2020, 16:50 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

נשים נתקלות במחסומים רבים בבואן לעסוק בהיי-טק – חלקם מצד המעסיקים ובמקרים מסוימים גם מצד החברה. זה נכון לכל חברה, אבל במיוחד לחברות מסורתיות כמו זו הדרוזית. בין השאר, נמנע מהאישה הדרוזית הדתייה לא פעם ללמוד באוניברסיטה או לצאת לעבודה משמעותית, ההולמת את כישוריה, מחוץ לגבולות הכפר. כך, לדוגמה, יש נשים דרוזיות דתיות שמתגוררות בעוספיה או בדליית אל כרמל ולא יכולות ללמוד באוניברסיטת חיפה הסמוכה או לעבוד באזור התעשייה של יקנעם, שגם הוא לא רחוק, בגלל איסורי הדת.

מייסא חלבי-אלשיך זיהתה את הפוטנציאל ובמקום להביא את הנשים הדרוזיות להיי-טק, היא מביאה את ההיי-טק אליהן, באמצעות מיזם לוטוס, שהיא עומדת בראשו. כך היא שוברת עוד תקרת זכוכית שעומדת בפני נשים.

המיזם, שמטרתו היא להביא את הנשים הדרוזיות לעצמאות כלכלית דרך ההיי-טק, קיבל אות הוקרה בטקס מצטייני המחשוב IT Awards 2020 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, במסגרת קטגוריית פרויקטים מיוחדים במגזר השלישי ובארגונים ללא מטרות רווח. האמונה שמאחורי המיזם היא שהעצמאות הכלכלית של האישה מהווה מפתח להעצמה ומשפיעה באופן ישיר על מעמדה האישי והחברתי, ובאופן עקיף על מעמד העדה הדרוזית בחברה הישראלית.

יותר מ-400 דרוזיות סיימו בהצטיינות מגמות מדעיות בבתי הספר התיכוניים, מהן כ-200 בכפרים שעל הכרמל. אלא שהן לא מממשות את הפוטנציאל שלהן עקב איסורי ניידות, תעסוקה ורכישת השכלה גבוהה מחוץ לכפר. כתוצאה מחוקי דת והגבלות אלה, על אף שהן מסיימות את לימודי המדעים בהצלחה, הן משתלבות בעסקים משפחתיים בתוך הכפרים, בשכר נמוך מהמינימום ורחוק מאוד מפוטנציאל ההשתכרות האמיתי שלהן.

על מנת לשנות את המצב, עמותת לוטוס מפעילה האב נשי בעוספיה, המאושר על ידי רשות החדשנות, ומנגיש לנשים הדרוזיות השכלה ותעסוקה במקצועות ההיי-טק, עם ראייה הוליסטית של צרכיה ותוך מתן מענה לצרכי תעסוקה מרחוק.

המיזם נולד מהחוויה האישית של חלבי-אלשיך, שהבינה, לדבריה, ש-"נשים דרוזיות שמאמינות בעצמן ורוצות לשנות את אורח חייהן לא יכולות לחכות עוד וצריכות לייצר בעצמן את הפתרון וההזדמנויות המתאימות. יש נשים דרוזיות מוכשרות, שבשלב מסוים רוצות ללמוד ולהתפתח אך לא יכולות, כי אסור להן לצאת מהכפר בלי ליווי. אני מורה ומחנכת, ואת ההכשרה שלי עשיתי במכללת גורדון בחיפה, די בסתר".

איך התחיל מיזם לוטוס?
"כל הזמן הפריע לי הקיפוח של הנשים הדרוזיות, אבל לא רציתי לשבור מסגרות או להמרות את פי הסמכויות הדתיות שלנו. אני וקבוצה של נשים נוספות מעוספיה, שכולן אוהבות מחשבים וטכנולוגיה, הבנו שצריך לעשות משהו על מנת לשנות את המצב. התארגנו כ-15 נשים מעוספיה ודלית אל כרמל, והתחלנו ללמוד את מקצועות התכנות והמחשב בלמידה מרחוק, מבלי לצאת מהכפר. מהר מאוד הבנתי שאני רוצה לעשות שינוי, והחלום שלי הוא להביא את ההיי-טק למגזר הדרוזי".

לדבריה, "המודל הזה קיים בלא מעט מקומות בעולם ובמגזרים נוספים בישראל, כמו המגזר החרדי. אולם, בניגוד לפרויקטים שונים אצל החרדים, לא רצינו להיות מרכז למיקור-חוץ, אלא לעבוד ממש בחברות היי-טק – מרחוק".

האם המעסיקים יירתמו?

חלבי-אלשיך סיפרה כי "בדצמבר 2018 הבאנו לכפר מספר אנשי עסקים. ביניהם רמי שוורץ, לשעבר בכיר באמדוקס, שהתלהב אך היה סקפטי כיצד אגייס מעסיקים. עשינו מיפוי, למדנו מה קיים. השלב הראשון היה הקמת בוטקאמפ של לימודים אונליין, שבו למדו הבנות את המקצועות הנדרשים בשוק. 15 בנות התחילו ו-12 סיימו את המסלול. במקביל, ענינו לקול קורא של רשות החדשנות, שאפשר לנו לקבל מענק, דרך אורנביט מקבוצת אורנטק, שניגשה למכרז יחד איתנו".

לדבריה, המיזם קיבל את ברכת הגורמים הדתיים בכפר, עד כדי כך ש-"בספטמבר האחרון התחלנו לעבוד במבנה שהוקצה לנו על ידי שייח' הכפר, שהתחבר מאוד למודל שלנו ותמך בנו. הוא הבין שאנחנו מממשות את החלום שלנו, אבל לא שוברות את המסגרת, כולנו עם משפחות, בעלים וילדים ומצליחות לשמור על הכל".

12 הנשים שסיימו את ההכשרה כבר עובדות – בחברות אמדוקס, רדקום ואורנביט. בלוטוס ראו כי טוב וכבר התחילו מחזור שני של לימודים, ברובו אונליין, שאמור להסתיים ברבעון השני של השנה. בקרוב הן יעברו למבנה גדול יותר וקבוע בכפר, שלדברי חלבי-אלשיך יהפוך למרכז תעסוקת היי-טק לכל דבר.

לסיכום, חלבי-אלשיך ציינה כי "האתגר שלנו כרגע הוא לשכנע עוד מעסיקים להעסיק נשים כמונו. סטטיסטיקות אומרות שב-90% מהתפקידים בהיי-טק לא צריך להיות בוגר או בוגרת של מוסד אקדמי כמו הטכניון, ואני מאוד אופטימית. זה נכון לא רק לנשים דרוזיות, והמסר שלנו הוא שלא צריך להרחיק עד הודו ואוקראינה כדי להעסיק אנשים, אפשר גם בארץ".

הטובות להיי-טק – גם מהחברה הדרוזית Reviewed by on . נשים נתקלות במחסומים רבים בבואן לעסוק בהיי-טק - חלקם מצד המעסיקים ובמקרים מסוימים גם מצד החברה. זה נכון לכל חברה, אבל במיוחד לחברות מסורתיות כמו זו הדרוזית. בין נשים נתקלות במחסומים רבים בבואן לעסוק בהיי-טק - חלקם מצד המעסיקים ובמקרים מסוימים גם מצד החברה. זה נכון לכל חברה, אבל במיוחד לחברות מסורתיות כמו זו הדרוזית. בין Rating: 0

הגיבו