"שקיפות בהתנהלות הרשויות המקומיות – אפשרית ואף חיונית"

כך אמרה השופטת בדימוס נילי ארד, יו''ר עמותת שקיפות בינלאומית בישראל, שהייתה אורחת הכבוד בכנס Smart Cities 2020 ● הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ב') ונכחו והשתתפו בו מאות אנשי IT וחדשנות מהרשויות המקומיות במדינה

השופטת בדימוס נילי ארד, יו''רית עמותת שבי''ל - שקיפות בינלאומית ישראל. צילום: ניב קנטור

"כמה כסף נכנס לקופת העירייה מקנסות חנייה בעיר? אילו סכומים השקיעה הרשות בבניית בריכות ציבוריות לעומת מה שהייתה אמורה להשקיע? רוב תושבי הערים בישראל יתקשו לשים את ידם על מידע כזה. עבור תושבי לוס אנג'לס, המידע זמין ונמצא במרחק כמה קליקים. זאת, בזכות יוזמה של גזבר העיר, רון הלפרין, שהעלה לרשת את תקציב העירייה, עם ממשק לחיפוש מידע וניתוח נתונים. שקיפות שכזו אינה בשמיים. שקיפות בהתנהלות גופים ציבוריים בכלל וברשויות מקומיות אפשרית – ואף חיונית", כך אמרה השופטת בדימוס נילי ארד, יו"ר עמותת שבי"ל, שקיפות בינלאומית, ישראל.

ארד הייתה אורחת הכבוד בכנס Smart Cities 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ב') במרכז הכנסים אווניו בהשתתפות מאות אנשי IT וחדשנות מהרשויות המקומיות במדינה. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה.

לדברי ארד, לשעבר נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, "שקיפות היא היפוכה של עמימות, היא הרמת המסך מעל המידע הגנוז אצל הרשות השלטונית ושיקופו לעיני הציבור. היא הזכוכית המגדלת ל'גילוי' הזכויות המגיעות לנו. שקיפות היא בראש ובראשונה הכרה של ראש הרשות, נבחריה, עובדיה והפועלים מטעמה, בחשיבות הנחלתה ברשות פנימה, ובשיתוף הציבור במידע אודות פעילותה של הרשות המקומית".


צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

"למנוע תופעות של שחיתות ולהרחיק את הפייק ניוז"

"ככל שהציבור יהיה שותף למידע המצוי אצל הרשות", אמרה ארד, "כך ניתן יהיה לבנות תרבות של דיאלוג, של כבוד הדדי בין הרשות לבין הציבור, ולהעמיד את יחסי השלטון המרכזי והמוניציפלי כאחד, על מסד של עובדות אמת, למנוע תופעות של שחיתות ולהרחיק את הפייק ניוז".

"עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל, שאני יושבת הראש שלה", אמרה השופטת בדימוס, "היא סניף אחד מבין 100 סניפים של ארגון בינלאומי הפועל זה 25 שנים. המוטו שלו הוא 'עולם בלא שחיתות'. אנו שמים לנגד עינינו את קידום ערכי הדמוקרטיה, את טוהר המידות ואת הנחלת השקיפות כאמצעי מונע תופעות של שחיתות, וככלי התורם לשיתוף הציבור ומעורבותו בהתנהלות הרשויות והמינהל".

"אנו מקיימים זה תשע שנים את מדד שקיפות האתרים ברשויות המקומיות", ציינה ארד, "בדצמבר 2019 בחנו אתרי אינטרנט של 39 ערים בישראל. הרחבנו את הקריטריונים הנבחנים באתרי הרשויות, ביניהם תכנון ובנייה, רישוי עסקים, חברות עירוניות, רכש – חוזים ומכרזים. הוספנו שתי קטגוריות חדשות: ממשק ידידותי למשתמש והון אנושי ברשות. מרבית הרשויות אימצו את מדד השקיפות המנוהל על ידי עמותת שבי"ל כמקור העיקרי ומנחה לבחינת האתר שלהן".

"נמשיך לערוך את המדד בשנים הבאות", סיכמה השופטת ארד, "נרחיב את תחולתו ותכולת הקריטריונים שבו על כלל הערים בישראל. קיים צורך דחוף לקידום מהלכי השקיפות והנחלת הידע לציבור ולביסוס פעולות אלה בדרך של מינוי ממונה שקיפות בכל רשות. ממונה השקיפות אמון על חובת חופש המידע והמצאתו לציבור, כמו גם את שיכלול אתר הרשות המקומית והמידע שבו, ויעשה זאת דרך קבע, כך שהציבור ימצא בו כלי נוסף לקשר עם הרשות ועם השירותים עליהם היא מופקדת. כך, נבחרי הציבור ומנהיגיו יפעלו כנאמני הציבור, יקפידו על טוהר המידות, ישמרו על שקיפות וישרתו את הציבור ביושר, בנאמנות, באחריות, בניקיון כפיים ובהגינות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים