הרגעים המעניינים באמת של העשור: סקס, דליפות מידע וכישלונות

מאדוארד סנואודן ועד אדם נוימן: מה היה לנו? כישלונות טכנולוגיים, הדלפות לרשת, הבטחות שלא מומשו, גזענות, וגם לא מעט סקס ● סיכום הרגעים שרבים היו מעדיפים לשכוח

לגמרי אופס... אילוסטרציה: BigStock

2010

רוברט מופט, לשעבר סגן נשיא בכיר ביבמ ומספר 2 בחברה, נשלח למאסר. הוא ובכירים נוספים בתעשיות ההיי-טק וההון-סיכון בארצות הברית גרפו רווחים של יותר מ-50 מיליון דולר מהונאה בהשקעות ובקרנות, בשל מסחר מבוסס מידע פנימי.

מארק הרד, מנכ"ל HP, נחשד שהטריד מינית את ג'ודי פישר – עובדת קבלן בחברה, שחקנית בינונית וכוכבת ריאליטי, שהייתה מצויה עמו בקשרים אינטימיים. הרד עזב במפתיע באוגוסט באותה השנה. כמה חקירות, פנימיות וחיצוניות, נפתחו לפני ולאחר עזיבתו. ב-2014 הוא מונה למנכ"ל משותף באורקל, ומת השנה.

מארק הרד, לשעבר המנכ''ל המשותף של אורקל. צילום: יח"צ

מארק הרד, לשעבר המנכ"ל המשותף של אורקל ומנכ"ל HP. צילום: יח"צ

ועוד סקס: צ'ארלס פיליפס, מנכ"ל משותף באורקל, צולם בחברת המאהבת שלו, והודה ברומן מחוץ לנישואים. פרסום התמונות היה נקמה של המאהבת לאחר סיום הרומן. פיליפס עזב את אורקל ומונה למנכ"ל אינפור.

2011

פוקסקון, שמייצרת מוצרים עבור אפל, כיכבה לשלילה בעשור. במאי אירע פיצוץ במפעל שלה בסין, שהמית שלושה ופצע 15. באותו החודש פורסם דו"ח שלפיו מנהלי המפעלים של פוקסקון החתימו את מאות אלפי העובדים של החברה על מסמך דרקוני שבו הם מתחייבים שלא להתאבד ומסכימים שבמקרה שהם יעשו זאת, בני משפחתם יקבלו את הפיצויים המינימליים הקבועים בחוק – ולא מעבר לכך. זאת, לאחר שבין 2009 ל-2011 אירע גל של התאבדויות במפעלי החברה, בעקבות תנאי ההעסקה הירודים וכן תנאי השכר והמחייה. כמות השעות שבהן עבדו המועסקים בפוקסקון היא בלתי נסבלת, השכר זעום, תנאי החופשות הורעו על בסיס קבוע ועובדים הושפלו תדירות. החברה המשיכה "לככב" בנושא גם בשנים הבאות.

עובדים במפעל פוקסקון בסין. צילום: זולו, מתוך ויקיפדיה

עובדים במפעל פוקסקון בסין. צילום: זולו, מתוך ויקיפדיה

בנובמבר פורסם שנט-אפ מילאה תפקיד במערכת שהוקמה בסוריה למעקב אחר התעבורה האינטרנט, במסגרת המאמצים לדיכוי המתנגדים למשטר.

2012

הרכישה של HP את אוטונומי אילצה את ענקית המחשוב למחוק מהספרים החשבונאיים שלה 8.8 מיליארד דולר. HP טענה כי אוטונומי ביצעה "סילוף וניהול חשבונאי לא הולם" – שם קוד להונאה. החקירות והמשפטים נגד בכירי אוטונומי עדיין נמשכים.

HP-אוטונומי

HP-אוטונומי

2013

אדוארד סנואודן, לשעבר עובד של ה-NSA, הדליף עשרות אלפי מסמכים סודיים של הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי והסב נזק דיפלומטי – ואולי אף ביטחוני – רב. הקלות שבה עשה זאת סנואודן נחשפה באוגוסט: בעזרת שימוש בדיסק און קי ובלא ידע טכנולוגי מתקדם.

אדוארד סנואודן. צילום: היץ' אט נונק, ויקיפדיה

אדוארד סנואודן. צילום: היץ' אט נונק, ויקיפדיה

2014

המגזר הקמעונאי חווה בשנה זו מספר רב של מתקפות ופריצות. בין החברות שסבלו מכך היו טארגט, הום דיפו וקיי מארט. עלות הנזק לטארגט עמדה על 148 מיליון דולר והום דיפו ניזוקה ב-62 מיליון.

באוקטובר דווח כי 10 חברות פיננסיות גדולות נפלו קורבן למתקפות האקרים רוסיים, בהן ג'יי פי מורגן צ'ייס. שרשרת המתקפות, מהגדולה שבפריצות עד אז, פגעה ביותר מ-83 מיליון משקי בית ועסקים.

קים קרדשיאן. צילום: BigStock

קים קרדשיאן. צילום: BigStock

באוגוסט, תמונות עירום של מספר רב של סלבריטאיות דלפו לרשת, בעקבות מתקפת האקרים שניצלו פרצה בענן של אפל. בין המפורסמות: ריהאנה, קים קרדשיאן וג'ניפר לורנס.

2015

בדצמבר נודע כי מיקרוסופט החליטה שלא להודיע למשתמשיה על קמפיין ריגול שנחשף ב-2011, שבמסגרתו נפגעו במיוחד פעילי זכויות אדם שסובלים מנחת זרועו של המשטר הסיני – מהמיעוטים הטיבטי והאויגורי במדינה. מומחי מיקרוסופט היו מודעים לקיום המתקפות וזיהו אותן בוודאות.

באותו החודש, טוויטר הודיעה כי ג'פרי סימינוף ימונה למנהל גיוון והכלה עולמי בחברה. סימינוף, שעשה את אותו התפקיד באפל, התאים מאוד, למעט "בעיה" אחת: הוא גבר לבן. טוויטר הודתה בעבר כי מצבת עובדיה כוללת בעיקר זכרים לבנים.

יוג'ין קספרסקי, מנכ"ל קספרסקי. צילום: פלי הנמר

יוג'ין קספרסקי, מנכ"ל קספרסקי. צילום: פלי הנמר

יוג'ין קספרסקי, מייסד ענקית האבטחה, היה אמיץ דיו והודה בפריצה שאירעה בשנה שלפני כן למערכות החברה. חקירת החברה הובילה לגילוי מעניין: קספרסקי מצאה שישראל פרצה למחשבים בבתי מלון באירופה, ששימשו לשיחות הגרעין בין איראן למעצמות, והשתילה בתוכם וירוסים, שאפשרו להאזין לשיחות. לדבריו, "הנוזקה שגילינו במערכות שלנו היא שילוב של חייזרים, שליחים קטלניים וטורפים".

בדצמבר פורסם שארצות הברית ריגלה בזמן המשא ומתן בין המעצמות לאיראן אחרי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהוראה ישירה של הנשיא, ברק אובמה. אובמה תבע מהסוכנות שלא לרגל אחרי מנהיגיהן של מדינות ידידותיות, לאחר שב-2014, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ומנהיגים אחרים בעולם זעמו כשנודע שהסוכנות עקבה אחריהם שוב ושוב.

2016

Galaxy Note 7, הפאבלט שעליו הכריזה סמסונג, החל להימכר בכמה מדינות, אך שיווקו פסק במפתיע בשל דיווחים חוזרים על סוללות שהתפוצצו. תקלה חמורה בסוללה הפנימית, הבלתי נתיקה, גרמה להתלקחויות. הנזק הכולל: יותר מ-17 מיליארד דולר.

Galaxy Note 7. מקור: אתר סמסונג

Galaxy Note 7. מקור: אתר סמסונג

2017

השנה (2019) פורסם שכ-6,000 הטרדות מיניות דווחו בנסיעות בשירות אובר בארצות הברית ב-2018-2017. כמו כן, 107 אנשים נהרגו במהלך נסיעות באובר, מתוכם 19 נרצחו במהלך הנסיעה. עוד פן שלילי: החברה זוכה לשתי ביקורות – על ניצול נהגי החברה, שאינם מועסקים ישירות על ידה, ועל שאינה מבצעת בדיקות רקע מקיפות של נהגיה. כמו כן, הטענה להטרדות המיניות המרובות באובר והאשמות נוספות הביאו להתפטרותו של מייסד ומנכ"ל החברה, טראוויס קלאניק.

טראוויס קלאניק, מייסד ולשעבר מנכ"ל אובר. צילום: Joe Seer/BigStock

טראוויס קלאניק, מייסד ולשעבר מנכ"ל אובר. צילום: Joe Seer/BigStock

2018

במרץ דלפו פרטי חשבונות הפייסבוק של 50 מיליון משתמשים, בעיקר בארצות הברית ובבריטניה, שבהם עשתה קיימברידג' אנליטיקה שימוש. בין השאר מדובר בנתונים שהיא אספה לטובת הקמפיין של דונלד טראמפ לנשיאות. מאוחר יותר פייסבוק הודתה שהנתון עומד על 87 מיליון – מה שהניב כמה חקירות פדרליות שונות, כולל חקירות של מארק צוקרברג בקונגרס, ושלל התנצלויות.

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. צילום: אנתוני קוינטאנו, מתוך ויקיפדיה

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. צילום: אנתוני קוינטאנו, מתוך ויקיפדיה צילום: אנתוני קוינטאנו, מתוך ויקיפדיה

בדצמבר, באג שהשפיע על 52 מיליון משתמשים זירז את סגירת גוגל פלוס. באוקטובר הודתה גוגל כי באג אחר, שנחשף במרץ, חשף יותר מחצי מיליון חשבונות משתמשים. הרשת החברתית הושקה ב-2011 וב-2018 גוגל חיסלה אותה סופית.

2019

בינואר, מיקרוסופט הודיעה כי התמיכה בגרסה 10 של Windows Phone, מערכת הפעלה לטלפונים חכמים – תיפסק באותו החודש, ושמצופה מהמשתמשים לעבור לאנדרואיד או ל-iOS.

היזם הישראלי אדם נוימן ייסד ב-2010 את WeWork, חברה להשכרת מתחמי עבודה, שנסקה במהירות. שורת שערוריות והרפתקאות כלכליות כושלות, והנפקה שלא צלחה, הביאו לצניחת השווי שלה מ-47 מיליארד דולרים לפחות מארבעה מיליארד – בתוך שנה. נוימן אולץ להתפטר, עם מצנח זהב של 1.7 מיליארד דולר – סכום שצפוי לצמוח.

אדם נוימן, מייסד WeWork. צילום: מתוך ויקיפדיה

אדם נוימן, מייסד WeWork. צילום: מתוך ויקיפדיה צילום: מתוך ויקיפדיה

לסיום, כמה דברים שנותרו על רצפת חדר העריכה: עבדות הילדים במכרות באפריקה ובמפעלים באסיה; קמפיין ה-MeToo# (שזכה לאזכורים בסיכומים אחרים שלנו); מות הפרטיות; מתקפת הסייבר של צפון קוריאה על סוני, שהפיקה את הסרט The Interview, שעסק בניסיון של ה-CIA להתנקש במנהיג המדינה, קים ג'ונג און; נפילת HP והחברות שהתפצלו ממנה; ההצהרות והמעשים המביכים (והפליליים?) של ג'ון מק'אפי; עלייתה של מריסה מאייר בגוגל ונפילתה ביאהו; לארי אליסון מאורקל מתנגד לענן; נפילות של שירותי אונליין פופולריים; הבטחות שלא מומשו; התבטאויות של אילון מאסק ועוד ועוד.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים