"אם אמשיך בתפקידי – אדרוש הכפלת תקציב המשרד למיליארד שקל"

כך אמר שר המדע, אופיר אקוניס, בראיון לאנשים ומחשבים, והוסיף "תקציב משרד המדע צריך להיות פי שניים מהיום - זו צריכה להיות אחת המשימות של הממשלה הבאה, ואם אמשיך בתפקידי זה, אאבק על כך"

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד המדע

כמה שעות לפני פקיעת המנדט של בני גנץ להקמת ממשלה, וחוסר הבהירות האם הולכים לבחירות בפעם השלישית, שר המדע אופיר אקוניס, מביט אחורה בסיפוק. הוא הצליח, לטענתו, לשפר בצורה משמעותית את מעמדו של משרד המדע והטכנולוגיה, ממשרד קטן וזניח, שמרבית השרים לא רצו בו או אם קיבלו אותו ראו בכך שינמוך במעמדם. הוא גם מציין שהצליח להשיג שיא אישי קטן: לכהן ארבע שנים ושלושה חודשים, יותר מכל שר אחר שהיה במשרד מאז הקמתו על ידי מנחם בגין ויובל נאמן.

אקוניס אומר כי בשנים האחרונות פרץ את תקרת הזכוכית שהייתה מעליו, שעסקה בעיקר בקשר עם האקדמיה, המדענים וחוקרים – קהילה סגורה וחשובה. 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד המדע

ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד המדע

"כאשר נכנסתי לתפקידי החלטתי שמה שנעשה עד אז הוא חשוב, לא פגעתי בזה, אבל הגעתי למסקנה שהתפקיד של המשרד הוא להנגיש את העולם המדעי לאוכלוסיות רחבות, מילדים בגיל שש ועד לבוגרי אוניברסיטה ומדענים. כל זאת בתקציב של פחות מחצי מילארד שקל, שאומנם גדל בעשרות ,אחוזים לעומת העשור הקודם, אבל מהווה כתם עגום על מדינה שמכריזה על עצמה כאומת החדשנות.

אקוניס, שהטענה הזו מרכזית בעיניו, המכריז: "תקציב משרד המדע צריך להיות פי שניים מהיום. זו צריכה להיות אחת המשימות של הממשלה הבאה, ואם אמשיך בתפקידי זה, אאבק על כך". בכל תקציב שהוא עם זאת, הוא אינו מסתיר את התלהבותו מהמשרד והתפקיד, ויקבל ברצון רב את משימה להמשיך לכהן, אם וכאשר תקום ממשלה כלשהי. 

מה אתה לוקח איתך אחרי ארבע שנים? מהם הדברים שאתה גאה בהם?
"לפני כמה ימים, הייתי אצל ראש הממשלה נתניהו עם משלחת של תלמידי תיכון ששבה מאולימפיאדה בדובאי, שם הם זכו במספר מדליות בתחום הרובוטיקה. לגבי באופן אישי, זו גאווה כפולה. ראשית עצם העובדה שהם התמודדו שם עם נבחרות מכל העולם והביאו כבוד לישראל. הם כמובן לא היחידים, במהלך השנים האחרונות היו מספר רב של משלחות של תלמידי תיכון מישראל, מכל המגזרים, יהודים ערבים, דרוזים, דתיים, שזכו במקומות מכובדים בתחרויות רובוטיקה. ההישג השני הוא שלפני ארבע שנים העברתי הצעה בממשלה לפיה המדינה היא זו שצריכה לממן את המשלחות כי הן מייצגות אותנו. עד אז כל משלחת הייתה צריכה לממן את עצמה, ולחפש תרומות בצורה מבישה".

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, עם ילדים - הנגשת המדע. צילום: דוברות משרד המדע

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, עם ילדים – הנגשת המדע. צילום: דוברות משרד המדע

לימודי הרובוטיקה, הם נושא שהצעת אותו גם לפני ארבע שנים, ולא ממש הבינו על מה אתה מדבר
"אכן כן. כאשר נכנסתי לתפקידי, חקרתי ולמדתי איזה תחומים בתחום המדע והטכנולוגיה יהיו הדבר הבא ואיפה יכול להיות היתרון היחסי של ישראל. אחד התחומים היה רובוטיקה. אז התחלנו עם פעילויות לנוער מחוץ למסגרות הלימודים הרשמיות, והכנסנו את לימודי הרובוטיקה, הרבה לפני שמשרד החינוך החל ליישם את זה. כיום כולם מדברים על זה, אבל אני יכול לומר שהייתי בין הראשונים שזיהו את המגמה ואני שמח מאוד שזה היום הנושא הכי פופולרי, וגם מביא לנו כבוד".

הנגשת המדע היא דבר חשוב. עד כמה המדינה באמת שמה את זה בסדר העדיפויות שלה?
"בקדנציה האחרונה, העברתי בממשלה מספר החלטות שנועדו לקדם את סדר העדיפויות של המדינה בתחום המדע. אחת מהן היא סיוע לסטודנטים שסיימו את לימודיהם בתואר שני ושלישי, והם נשלחים ללימודי התמחות בחו"ל, במוסדות מוכרים ומובילים, כדי שיחזרו לכאן ויעבירו את הידע והניסיון שצברו".

אבל למרות הכל, דו"ח שפורסם באחרונה הראה על יחס מדאיג בין מדענים שעוזבים את הארץ לבין אלו שחוזרים, ובמיוחד אלו שבאים לפה וחוזרים כי לא נקלטו. איפה טעינו?
"אנחנו כל הזמן עושים פעולות להשבת מדענים, ויש לא מעט שחוזרים. בין היתר נותנים להם מלגות במסגרות שונות, כמו מלגת יצחק שמיר, כדי שיוכלו להיקלט בארץ. אבל זה לא מספיק כדי לסייע להם להיקלט בארץ, וזה לא רק ברמת תגמול בעבור עבודתם. כך למשל, צריך לדעתי, להנהיג מדיניות תמריצים מיוחדים לאותם מדענים, הקלות במס ועוד".

העלית את זה בממשלה?
"העליתי את זה מספר פעמים בממשלה, גם כאשר דובר על חוסר במהנדסי היי-טק, או כאשר עלה הרעיון לייבא אנשי היי-טק, אני לא חשבתי שזה מהלך נכון, עדיין חשבתי שצריך להמריץ את המוחות שלנו ולתת תמריצים שישארו פה כמו, הטבות מס שקיימות. לצערי זה לא התקבל".

 אם נחזור רגע ליעד של הנגשת המדע. מה נעשה ומה הושג?
"אחד הדברים שאנחנו גאים בהם הוא מפעל הקייטנות למדעים והחוגים למדעים, לילדים ובני נוער, בהיקף של 30 אלף ילדים ב-213 ישובים בכל רחבי הארץ, ללא הבדל דת ולאום. זה כמעט בכל ישראל – במשך שבוע ימים ילדים נחשפו לעולמות שלא הכירו. הקייטנות היו כמעט במימון מלא שלנו, ולכן הם נגעו למגוון רחב של אוכלוסיות שמתקשות לשלוח כמה ילדים לקייטנות. אבל לא רק. המפעל הכי גדול שלנו, ובו אני גאה, הוא החוגים בתחומי המדע ותחומי הצטיינות נוספים, שמתקיימים לאורך כל השנה בכל הארץ. הם זוכים להצלחה בלתי רגילה. מה שהנחה אותי כאן הוא בדיוק מימוש המושג 'הנגשת המדע'. אנחנו מטפלים בתלמידי תיכון, בלימוד רובוטיקה ועוד, עוזרים לסטודנטים ולחוקרים. אבל אלו הם אנשים שכבר נמצאים בעולם המדע. המטרה שלנו היא לחשוף את העולם הזה לילדים מכיתה א'. לא כולם יהיו מדענים, אבל לפחות יהיו להם אפשרויות לדעת במה הם רוצים להצטיין. אלו הם המדענים או המצטיינים של העשורים הבאים, ובזה תרומתנו לקידום המדע.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים