תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "ישראל נכשלה כישלון חרוץ במניעת מעבר של אנשי היי-טק לחו"ל"
ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל באטמ. צילום: פלי הנמר

"ישראל נכשלה כישלון חרוץ במניעת מעבר של אנשי היי-טק לחו"ל"

"כלל האזרחים נפגעים מהכישלון הזה", אמר ד"ר צבי מרום, יו''ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ● ברב שיח שנערך ביוזמת אנשים ומחשבים הוא ציין את הביורוקרטיה כסיבה המרכזית לכך, ודיבר על האקזיטים ועל הקשיים שבהם נתקלות חברות רב לאומיות שרוצות להיכנס לארץ

מאת 15 באוגוסט 2019, 14:08 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"אין כל פסול במעבר של היי-טקיסטים יחידים למדינות אחרות, אבל השאלה הנשאלת היא מה נעשה ברמת המדינה. לישראלים יש הרבה יותר זיקה למדינתם ונכונות לחזור. במקרים רבים, אנשים מצליחים מוכנים לוותר על תנאים חומריים נוחים כדי לחזור ולקבל משרה הולמת לכישורים. ישראל נכשלה כישלון חרוץ בניסיונה למנוע מעבר של הון אנושי בהיי-טק למדינות אחרות – כישלון שגם כלל האזרחים נפגעים ממנו", כך אמר ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.

ד"ר מרום, מייסד ומנכ"ל באטמ, דיבר במסגרת רב שיח שהתקיים ביוזמת אנשים ומחשבים ושנשא את הכותרת היי-טק 2020: קפיצת המדרגה הבאה. הרב שיח נערך לפני ימים אחדים במשרדי פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (HFN) בתל אביב, בהנחיית ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש משותף למחלקת טכנולוגיה ורגולציה בהרצוג פוקס נאמן, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

"יציאת הון אנושי ושאיבתו על ידי מדינות אחרות היא תופעה שפוגעת ברווחת הרבה מאוד מדינות", אמר מרום. "ארצות הברית, גרמניה ואחרות שואבות הון אנושי ממדינות רבות, והשאיבה הולכת ומתחזקת. יש פתרונות קלים ליישום שמשום מה אינם ננקטים".

המרכזי שבהם, לדבריו, הוא התייעלות המגזר הציבורי. "הסיבה מדוע החדשנות הישראלית לא חוזרת הביתה טמונה בכך שהמגזר הציבורי שלנו גרוע", קבע ד"ר מרום. "הביורוקרטיה הישראלית, הפקידותית בעיקרה, ידועה לשמצה, כמו שההיי-טק מוציא את שמנו לטובה. פקידים שרובם ברמה נמוכה הורסים כל חלקת חדשנות טובה במגזר האזרחי. הם ממציאים לעצמם תואר, כביכול להרמת המעמד של תפקידם, כגון 'שומרי סף', ולא נותנים את הדין על מחדלים. יתרה מכך, השכר שלהם עולה בהתמדה, בלי קשר למדדי ביצוע, ואיש לא נותן את הדין על כישלונותיו. לכן, ההיי-טק, שבנוי על מריטוקרטיה (מינוי לתפקידים על בסיס יכולות – י"ה), מפנה את רוב מאמציו לשווקים גדולים יותר וביורוקרטיים פחות". הוא ציין ש-"בכל הסקרים שביצענו, מנהלי הענף הסבירו באופן מובהק את החלטתם להעביר פעילות לחו"ל בקושי לעשות עסקים, שמקורו בביורוקרטיה הציבורית. צרה זו מוחמרת מבחינה לאומית על ידי הנוכחות הישראלית המרכזית הקיימת באזורי היי-טק בחו"ל".

"חברה שרוצה להתפתח כאן נתקלת בקשיים לא מבוטלים"

ד"ר מרום דיבר גם על השינוי במודל ההשקעות של ההיי-טק הישראלי, והמעבר מהשקעה של קרנות הפנסיה האמריקניות להשקעות שממומנות על ידי מקורות חלופיים מישראל ושל תאגידים גדולים. לדבריו, "יש לכך משמעות ברמת המדינה. ברור שיזם מבריק וחברה טובה יחפשו את מקורות המימון הטובים והזמינים ביותר. אולם, במדינה שהפכה את האקזיט לספורט לאומי ולמרכיב חשוב בהכנסותיה – התוצאות ברורות. יהיה אקזיט ללא הכנסות לאוצר המדינה. יש למצב זה תרופות ברורות וחלקן קלות מאוד ליישום, לדוגמה: הגדלת תקציב רשות החדשנות, יצירת מודלים אטרקטיביים לכסף המקומי ועוד. עד כה היו דיבורים רבים ומעשים מעטים".

עוד נושא שעלה בדבריו הוא הרצון של חברות רב לאומיות נוספות להיכנס לפעילות בישראל – והמציאות שהן נתקלות בה. "יש לחץ חזק לכניסה לישראל של חברות זרות, במיוחד גדולות, שמוכנות לשלם מחיר יקר עבור איכות וחדשנות. מאידך, הייצור במדינת ישראל הולך ומתייקר וכוח האדם הופך להיות לא זמין. אז, חברה שרוצה להתפתח משמעותית, מעבר למרכז פיתוח שהקימה פה – נתקלת בקשיים לא מבוטלים", אמר.

באשר להיי-טק מחוץ לאזורים ה-"מסורתיים" כמו גוש דן, השרון וחיפה אמר מרום כי "באר שבע, ערד, דימונה ועוד אינן סימן לכישלון האקו-סיסטם בפריפריה. באר שבע התפתחה בצורה מדהימה בשנים האחרונות. ישראל היא מדינה קטנטונת ואין בה באמת פריפריה. התקנה של תחבורה ציבורית טובה ומהירה תפתור את מרבית הבעיות. לא צריך לחכות שצה"ל ירד דרומה".

לסיכום הוא ציין כי "המחסור בכוח אדם הוא תופעה גלובלית, שתלך ותחמיר. הפתרון ארוך הטווח נמצא בעיקרו בתחום החינוך – מהגן וכלה באוניברסיטה. עד שזה יקרה, צריך להביא כוח אדם הולם, לא רק מהנדסים. להביאם מהיכן שאפשר – בלי להתקיל אותם בבירוקרטיה הישראלית. זהו צורך חיוני ביותר והזמן מועט, שכן חלק נכבד מההון האנושי הטכנולוגי שעלה מחבר העמים – פורש לגמלאות".

עוד השתתפו ברב שיח: ח"כ צבי האוזר, כחול לבן; צחי וייספלד, אינטל; יובל וולמן, סייברפרוף; ניר שלום, AT&T ישראל; דורון אמיר, פלקסיוו; אייל סולומון, אתוסיה; ד"ר גאיה לורן, Tera; קרין מאיר-רובינשטין, IATI; ואברהם (לולו) אסף, קבוצת אמנת.

המשך הרב שיח יפורסם בימים הקרובים.

"ישראל נכשלה כישלון חרוץ במניעת מעבר של אנשי היי-טק לחו"ל" Reviewed by on . "אין כל פסול במעבר של היי-טקיסטים יחידים למדינות אחרות, אבל השאלה הנשאלת היא מה נעשה ברמת המדינה. לישראלים יש הרבה יותר זיקה למדינתם ונכונות לחזור. במקרים רבים, "אין כל פסול במעבר של היי-טקיסטים יחידים למדינות אחרות, אבל השאלה הנשאלת היא מה נעשה ברמת המדינה. לישראלים יש הרבה יותר זיקה למדינתם ונכונות לחזור. במקרים רבים, Rating: 0

הגיבו