בניגוד לחוק, ספרים דיגיטליים רבים לא מגיעים לספרייה הלאומית

כ-20% מהספרים הדיגיטליים שיוצאים לאור בישראל לא מגיעים לספרייה בגבעת רם בירושלים, אף שהחוק מחייב את המו"לים לשלוח אליה שני עותקים מהם ● בספרייה הלאומית מנסים לעשות חלק מהעבודה בעצמם, אולם נתקלים בקשיים להגיע למו"לים הפרטיים

השאלה היא האם הספרים הדיגיטליים הם העתק זהה של המהדורות הפיזיות או כותרים בפני עצמם. אילוסטרציה: BigStock

החוק קובע שכמו הכותרים המודפסים, גם המוציאים לאור של הספרים הדיגיטליים חייבים להעביר לספרייה הלאומית שני עותקים מכל אחד מהם. בפועל, זה לא קורה ביותר מחמישית מהמקרים. הסיבה לכך, לדברי אורלי סימון, ראשת אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית, היא שהמוציאים לאור של הספרים הדיגיטליים פשוט לא מכירים את החוק.

עם פתיחתו היום (ד') של שבוע הספר העברי הוציאה הספרייה הלאומית דו"ח, שמראה שהפער בין מספר הכותרים הפיזיים לזה של הכותרים הדיגיטליים שיצאו בארץ בשנה שעברה עדיין גדול – 8,571 מול 430. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר רק בספרים שנקלטו בספרייה הלאומית ולכן, הפער קטן יותר. ככלל, אשתקד קלטה הספרייה 1,058 ספרים דיגיטליים, ש-628 מתוכם ראו אור, או יותר נכון מסך, בשנים קודמות.

ארז אלימלך, מנהל צוות הזמנות ועותקי חובה בספרייה הלאומית. צילום: עמית פאר, הספרייה הלאומית

ארז אלימלך, מנהל צוות הזמנות ועותקי חובה בספרייה הלאומית. צילום: עמית פאר, הספרייה הלאומית

ארז אלימלך, מנהל צוות הזמנות ועותקי חובה בספרייה הלאומית, מעיר כי "רבים מהספרים הדיגיטליים הם מהדורות זהות למהדורות הדפוס של אותם הספרים. במקרים כאלה יש לנו בעיה חוקית לדרוש את המהדורה הדיגיטלית מהמפיק שלה והרבה פעמים מסתפקים במהדורת הדפוס של המו"ל המקורי. לא סופרים את זה כספר דיגיטלי שיצא לאור".

ספרים שנולדו דיגיטלית

"אנחנו מתמקדים באיסוף ובהזמנה של ספרים שנולדו דיגיטלית, כלומר – שהמהדורה הדיגיטלית היא היחידה של אותו הספר והוא לא יצא בדפוס. אנחנו יודעים ומורגלים בהזמנת ספרים שיצאו בדפוס, אבל מבינים שספרים כאלה אנחנו חייבים להזמין בצורה דיגיטלית, כי זו הצורה שבה הם מופצים", אמר אלימלך.

הוא ציין כי "יש לנו קשר חיובי עם המו"לים והמפיקים של המהדורות והספרים הדיגיטליים והם עוזרים לנו לנווט בעולם הזה – האם מדובר בספר שכבר יצא בדפוס או שמא זה ספר חדש שאנחנו צריכים לקבל אותו. במקרים מהסוג השני, אנחנו מקבלים את הקבצים הדיגיטליים".

"כל אחד יכול לכתוב ספר בקובץ וורד, לשמור אותו כ-PDF ולהפיצו. יש כאלה שמפיצים את הספר בחינם לכל מי שמעוניין וכשאנחנו רואים את זה ברשת, אנחנו יודעים להזמין את הספר. מי שמפיק ספר דיגיטלי ומנסה למכור אותו באמזון, למשל, בטח לא ירצה שהקובץ שלו יסתובב ברשת, ולכן הוא משתמש באתרי קניות כמו אמזון (שהתחילה כאתר למכירת ספרים – א"ב), כדי שהקוראים שקודם כל ישלמו ורק אז יקבלו גישה לקובץ", הוסיף.

אורלי סימון, ראשת אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית. צילום: מקסים דינשטיין

אורלי סימון, ראשת אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית. צילום: מקסים דינשטיין

סימון אמרה כי "אנחנו מקבלים את הקבצים שהמו"לים מפקידים אצלנו. לכל אחד מהם יש את הפורמט, סדר העבודה ולוח הזמנים שלו. היינו צריכים לייצר תהליכי עבודה מול המו"לים ובעיקר לעדכן את הפורמטים שלהם".

"האיסוף של הספרים הדיגיטליים קשה בגלל הקושי להגיע למו"לים. בחלק מהמקרים אף מדובר באנשים שמוציאים את הספר או הספרים שלהם לבד, ובמקרים נוספים – ההוצאה מפוזרת", הוסיפה.

לסיכום ציינה סימון כי "מי שרוצה להוציא ספר יכול לעשות זאת כיום הרבה יותר בקלות מאשר אי פעם. הכל זמין, יש פלטפורמות להוצאת ולהפצת ספרים דיגיטליים, ולא לשכוח לשלוח עותקים לספרייה הלאומית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים