תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "חופש הביטוי – לא חופש השיסוי ולא החופש להפיץ פייק ניוז"
פרופ' קארין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט. צילום: אורן שלו

"חופש הביטוי – לא חופש השיסוי ולא החופש להפיץ פייק ניוז"

את הדברים אמרה פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, במסגרת הכנס Fake News שערכו אמש (ה') מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, אתיקה ומשפט ובי"ס סמי עופר לתקשורת

מאת 4 באפריל 2019, 15:09 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

האם יש מענה לפייק ניוז (חדשות כזב)? האם הוא טכנולוגי או שאולי הוא בכלל רגולטורי, אלה חלק מהשאלות שעמדו במסגרת הכנס Fake News, שערך אמש (ה') מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, אתיקה ומשפט ובי"ס סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה.

ימים ספורים לפני בחירות  2019 – בעוד הרשת סוערת במאבקי נרטיב אמיתיים אל מול גלי בוטים שנוהרים לרשת – נערך כנס מיוחד בנושא חדשות כזב, שאמור היה לתת פתרון למספר שאלות: מהן חדשות כזב? האם חדשות כזב הן אכן כזב? ומה הפתרונות האפשריים מבחינה טכנולוגית ורגולטורית לנושא?

ד''ר נועם למלשטריך לטר, דיקן ומייסד בית הספר לתקשורת, המרכז הבינתחומי, הרצליה. צילום: ניב קנטור

ד"ר נועם למלשטריך לטר, דיקן ומייסד בית הספר לתקשורת, המרכז הבינתחומי, הרצליה. צילום: ניב קנטור

פרופ' נועם למלשטריך לטר, דיקן ומייסד בית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה, שנשא דברי פתיחה בדיון, הביע עמדה נחרצת: אין פתרון טכנולוגי לפייק ניוז. הפתרון הוא רגולטורי. למלשטריך לטר ציין אף כי חשב שכנס בנושא חדשות כזב צריך להתקיים בבית ספר למשפטים ולא בבית ספר לתקשורת, משום שהנושא אינו טכנולוגי והבעיה היא שאין דרך לגלות חדשות כזב בזמן ולכן הפתרון הוא "רגולציה ודחיקה", כדבריו.

פרופ' למלשטריך לטר הוסיף: "לאנשים יש נטייה טבעית לקבל פייק ניוז. אנחנו רוצים להאמין להן. זה תמיד היה, אבל הטכנולוגיה מחמירה את זה". עוד הדגיש הפרופ' כי "אין פתרון טכנולוגי אמיתי לבוטים – אין אלגוריתמים שיכולים למנוע את זה. הפתרון לפייק ניוז הוא רגולציה. זה לא פשוט להעביר חוקים בבתי מחוקקים, והתפקיד של התקשורת המסורתית הוא להתמודד עם המחוקקים כך שיעבירו את והרגולציה המתאימה".

בין 25-30% חשבונות מזויפים ברשתות חברתיות בתקופות בחירות

ברקע האירוע עמדה חשיפת הבוטים הגדולה שנערכה כמה ימים לפני כן. פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, טענה כי השאלה האם החשבון הוא בוט, או מאחריו עומד אדם אמיתי או מזויף, פחות רלוונטית. השאלה החשובה היא מה אותו חשבון עושה. חופש הביטוי הוא לא חופש השיסויהחופש של האדם לייצר שיח דמוקרטי בתקופת בחירות היא לא החופש להפיץ תעמולה לא מסומנת ופייק ניוז מטעם מפלגה מסוימת ובכספים מסוימים במטרה לרמות את כולנו.

היא הוסיפה: "אני מאמינה שבבסיסנו, לאו דווקא מימין או משמאל, אנו רוצים מערכת בחירות הוגנת. אנו מעוניינים בקיום תשתית דמוקרטית בריאה ושקופה. אני קוראת לפוליטיקאים ולקמפיינים להיות הוגנים איתנו".

פרופ' נהון חשפה נתונים מרתקים על עולם חדשות הכזב והבוטים: "אם תשאלו את הפלטפורמות החברתיות, יגידו לכם שיש כ-5% חשבונות מזויפים, אבל אם תשאלו אוניברסיטאות מחקר שחוקרות את העניין, כמו אוניברסיטת אינדיאנה, יגידו לכם בין 30-45% בתקופות של בחירות".

היא פירטה ש"פייק ניוז מאוד משפיע על סדר היום הציבורי, בצורות מאוד לא הוגנות – בעיקר כי אותם אנשים המושפעים ממנו לא יודעים שהוא משפיע עליהם", והעלתה לדוגמה את סוגיית הבוטים – החשבונות המזויפים. "החשבונות הללו משפיעים על סדר היום ומעלים קולות מסוימים (בצורה לא אותנטית) על חשבון השתקתם של קולות אחרים לגיטימיים. רוב החשבונות האלה נועדו להגביר את ההדהוד של אלו שהם תומכים בהם, ומצד שני להפחיד את אלו שהם לא תומכים בהם".

כנס Fake News של מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, אתיקה ומשפט ובי"ס סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה. צילום: אורן שלו.

כנס Fake News של מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, אתיקה ומשפט ובי"ס סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה. צילום: אורן שלו

מלחמה בזהויות פיקטיביות ובוטים

את החלק הטכנולוגי בכנס כיסה פאנל שעסק ב"מלחמה בזהויות פיקטיביות ובוטים", בהנחיית ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן (שמייצג את פייסבוק – ר"ק).

בפאנל השתתפו: עו"ד לימור שמרלינג מגזניק, מנהלת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה, עו"ד סדריק צבע מהמחלקה למשפט בינלאומי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אור לוי, מנכ"ל ומייסד AdVerif.ai, העוסקת בזיהוי פייק ניוז, ודן ברמי, מנכ"ל ומייסד Cyabra.

מנהלת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה הדגישה: "האם אני בעד עקרון החשיפה ברשת על חשבון האנונימיות? במילה אחת – כן, ובעיקר בתקופת בחירות. אני לא מקדשת את האנונימיות. כיום מי שמפיץ שקרים באינטרנט לא משלם מחיר גבוה, אם בכלל. חשיפת זהות תאפשר לתת דין וחשבון. אני לא יודעת לכמת את הערך שזכינו לו בחופש הביטוי ומתן הזדמנות שווה לקולות שלא נשמעו שהביאה האנונימיות, לעומת הנזק שנגרם למערכות החברתיות שלנו מההסתרה של פעולות לא חוקיות ולא מוסריות.

דן ברמי אמר ש"כשמדברים על 'פייק ניוז' זה נעשה בהקשר פוליטי, אך רבים מהמשתמשים הללו לא מעוניינים בפוליטיקה אלא בכסף. כשאנשים מקליקים על המודעות השונות הם מרוויחים מכך כסף".

ברמי הסביר כי "אחת הדרכים להסתכל על בעיית ה"פייק ניוז" זה לחלק את זה ל"עולם המקור" ול"עולם התוכן" – להבין את השפה. אני חושב שזו בעיה שהיא מורכבת (בניגוד לדעה הטכנולוגית), לא פשוט לזהות אדם כמתחזה מתוך הרשת החברתית, אך הדרך שבה הוא מתבטא עלולה להעיד על כך שלא מדובר בדמות אותנטית".

עו"ד סדריק צבע העלה את סוגיית הפייק ניוז בהקשר למשפט הבינלאומי והסביר כי המלחמה בחדשות הכזב קבועה, אך השיטות משתנות, ואילו המשפטנים נדרשים להסדיר כל פעם את הסוגיות בדיעבד.

"היום אנחנו מדברים על 'פייק ניוז' כדבר הגדול. בעבר זה היה בלוקצ'יין ומחר זה 'דיפ פייקס' ובינה מלאכותית. הטכנולוגיה רצה, ואחריה המשפטנים רצים להסדיר אותה. בינתיים במשפט הבינלאומי התהליכים אטיים וכבדים, ועד שמדינות מגיעות להסדרה, הטכנולוגיה כבר התקדמה מדי".

האם חדשות הכזב יהיו משנה המשחק (Game Changer) בבחירות 2019, או שאולי יישארו נושא לדיון כמו באג 2000? את זה נדע בתוצאות הבחירות בימים הקרובים.

"חופש הביטוי – לא חופש השיסוי ולא החופש להפיץ פייק ניוז" Reviewed by on . האם יש מענה לפייק ניוז (חדשות כזב)? האם הוא טכנולוגי או שאולי הוא בכלל רגולטורי, אלה חלק מהשאלות שעמדו במסגרת הכנס Fake News, שערך אמש (ה') מכון צבי מיתר לחדשנו האם יש מענה לפייק ניוז (חדשות כזב)? האם הוא טכנולוגי או שאולי הוא בכלל רגולטורי, אלה חלק מהשאלות שעמדו במסגרת הכנס Fake News, שערך אמש (ה') מכון צבי מיתר לחדשנו Rating: 0

הגיבו