איזו מפלגה מציעה לבטל את המאגר הביומטרי ולהכניס את אובר?

חינוך דיגיטלי, בריאות דיגיטלית והפיכת ישראל למרכז לחדשנות עולמית הם דברים שנמצאים במצעים של כמה מפלגות ● אבל יש מפלגה שמציעה כמה הצעות קצת יותר מקוריות ● בחלק הקודם פירטנו את התייחסות המצעים של מפלגות המרכז-שמאל להיי-טק - עכשיו הגיע תורו של הימין

במצע של איזו מפלגה יש את ההתייחסות הרצינית ביותר להיי-טק? צילום אילוסטרציה: BigStock

מערכת הבחירות הנוכחית עוסקת פחות במהות ויותר באישי – כן או לא אדם זה או אחר, בין אם זה ביבי, גנץ או פייגלין. אלא שכדאי לזכור שבכל מערכת בחירות אנחנו בוחרים את אלה שירכיבו את הכנסת הבאה, וישפיעו השפעה לא מבוטלת על החיים שלנו בתחומים כמו ביטחון, כלכלה ועוד. לכן, סקרתי עבורכם מה מצוין במצעים של המפלגות השונות – אלה שיש סיכוי שתעבורנה את אחוז החסימה – לגבי עולם ההיי-טק. אילו מפלגות מכירות בחשיבות של ההיי-טק הישראלי ומתייחסות אליו במצע שלהן ברצינות ובהרחבה, ואילו כלל לא מזכירות אותו.

בחלק הראשון פירטתי בפניכם את ההתייחסות של מפלגות המרכז-שמאל להיי-טק הישראלי. חלק זה מוקדש למפלגות הימין.

כמה ממפלגות הימין כלל לא פרסמו מצע לקראת הבחירות הקרובות, ובראשן הליכוד, אבל גם איחוד מפלגות הימין והמפלגות החרדיות – יהדות התורה וש"ס. גם ישראל ביתנו לא פרסמה מצע (המצע המפורסם באתר שלה מעודכן ל-2012), אבל באתר המפלגה מפורט חזון כיצד להפוך את ישראל למעצמה יהודית-דמוקרטית בהתבסס על ביטחון, עלייה, כלכלה וחינוך. אין שם התייחסות ספציפית להיי-טק.

בין המפלגות הימניות שכן יש להן מה להגיד על היי-טק, המכנה המשותף העיקרי הוא שבניגוד לשמאל-מרכז, שמבקש להבטיח שוויון בחלוקה של ההכנסות מהענף, הן מקדשות את מניעת ההתערבות הממשלתית. עם זאת, יש תחום אחד שבו כולם גורסים, ובצדק, שהמדינה צריכה להשקיע – החינוך.

זהות

המפלגה בעלת המצע הכלכלי הימני ביותר היא זהות של משה פייגלין, שפועלת לצמצום עד כדי ביטול המעורבות הממשלתית לא רק בהיי-טק, אלא בהרבה תחומים בחיים. בין היתר, זה כולל התחייבות שהמדינה לא תסייע במענקים ובהטבות לחברות (כמו המענקים הנדיבים שהיא נותנת לאינטל).

ההצעה המקורית ביותר של זהות היא ביטול המאגר הביומטרי: "מדינת ישראל אימצה את המאגר בטענה שבכוחו למגר את תופעת זיוף תעודות הזהות", נכתב במצע המפלגה. "אלא שמעבר לכך שקיימים פתרונות טכנולוגיים חלופיים כדי להילחם בתופעה זו, קיומו של המאגר הביומטרי מציב עבור אזרחי ישראל סכנה חמורה הרבה יותר מאשר תופעת הזיוף: הוא מאיים באופן חמור על פרטיותם וחירותם של אזרחי ישראל".

משה פייגלין, יו"ר מפלגת זהות. צילום: יח"צ

משה פייגלין, יו"ר מפלגת זהות. צילום: יח"צ

"ראשית, קרוב לוודאי שבשלב כלשהו המאגר ייפרץ והמידע הפרטי ביותר של האזרחים יהיה זמין לכל דורש", על פי זהות. "אך גם בהנחה שהמאגר לא ייפרץ, זהות רואה בחומרה רבה את שליטתה של המדינה בנתונים הביומטריים של אזרחיה. מדובר בדרך נוספת של המדינה להגדיל את כוחה ולהקטין את חירותו של האזרח. אם מדינת ישראל רוצה להיות מדינת חירות, עליה לכבד את פרטיותם של האזרחים. על כן, זהות תבטל לאלתר את החוק הביומטרי, ובפרט את המאגר הביומטרי, ותשיב לאזרח את פרטיותו ואת חירותו".

עוד מציעה המפלגה לאפשר את התחבורה השיתופית. "במדינת חירות, המדינה לא קובעת לאזרח מה יעשה עם רכושו ובפרט מה יעשה עם רכבו. אובר וחברות אחרות של שיתוף רכבים יוכלו לפעול בישראל. במקביל, יצומצם המס הגבוה על מוניות, כדי לאפשר לבעלי המוניות תחרות הוגנת", נכתב.

הימין החדש

בימין החדש משתמשים בפלאי האינטרנט לטובת הקמפיין. אין שם מצע מפורט, אבל אפשר לראות את הכתוב בדף של המפלגה באתר גיוס הכספים Drove כמשהו שדומה למצע.

במפלגתם של נפתלי בנט ואיילת שקד מעדיפים להדגיש את הישגיו של הראשון במשרד החינוך: "במשך עשור, בין 2006 ל-2015, תלמידי ישראל הלכו ודעכו במקצועות המתמטיקה והמדעים. מ-13 אלף מסיימי חמש יחידות (במתמטיקה בשנה – א"ב) הגיעו לשפל של 8,500 בלבד. ב-2015 הגעתי למשרד החינוך, הבנתי את ממדי האסון וקיבלתי החלטה נועזת, כמעט הזויה: בתוך ארבע שנים נכפיל את מספר התלמידים מסיימי חמש יחידות בכל הארץ. גייסנו מאות סטארט-אפים, רתמנו מורים נפלאים, הבאנו ארגונים ועמותות – וגם את שמעון פרס ז"ל רתמנו לקמפיין. דרשנו מהתלמידים לעבוד קשה, והצלחנו. בשנה שעברה, 18 אלף תלמידים סיימו בהצלחה. הזינוקים הגדולים היו דווקא בפריפריה", כתב בנט.

שר החינוך, נפתלי בנט. צילום: מתוך ויקיפדיה

שר החינוך, נפתלי בנט. צילום: מתוך ויקיפדיה

ככלל, כותבים בימין החדש כי "יש לתת להיי-טק לפרוח, לא להפריע. יש להסיר רגולציה מיותרת שחונקת את העסקים בישראל".

כולנו

כולנו לא עוסקת במצעה כמעט בכל הנוגע לקידום ההיי-טק. עם זאת, בסעיף החינוך מציעה המפלגה לבצע מודרניזציה של מערכת החינוך: היא קוראת לפעול ל-"מרחבי למידה מותאמים לפדגוגיה חדשנית של המאה ה-21. יצירת מרחבי למידה ייחודיים בתוך בתי הספר, המותאמים ללמידה הדינמית ולמודלים חדשניים. כדי לקדם פדגוגיה חדשה יש לעבור מכיתות הלימוד המסורתיות לסביבות למידה מותאמות המאפשרות יותר למידה ודרכי הוראה מגוונות".

שר האוצר, משה כחלון. צילום: קובי קנטור ז"ל

שר האוצר, משה כחלון. צילום: קובי קנטור ז"ל

גשר

גשר היא מפלגת חברתית, והיא גם בין הבודדות שיש ברשימה שלה בכיר היי-טק. במקרה של גשר מדובר במספר שתיים ברשימה, דדי פרלמוטר, בעבר סגן נשיא בכיר באינטל. לפיכך, יש למפלגה חזון ברור לנושא ההיי-טק, המשתלב עם הקו החברתי שלה.

"תעשיית ההיי-טק נתפסת כשקועה בתוך עצמה, למרות תרומתה הישירה והעקיפה לכלכלה. אך לתפיסה היזמית-עסקית, לתרבות הארגונית והמחשבתית, לתפיסת החדשנות המתאימה כל כך לאתוס הישראלי יש יכולות לתרום למהפכה של ממש לחברה ולכלכלה", כותבים בגשר.

הם קוראים להפוך את ישראל "לזירת התנסות בנושאים קריטיים", שחברות רב לאומיות וישראליות יוכלו לבדוק בה יוזמות חדשניות. "פעילות זו תעודד יזמים ישראליים, תמשוך משקיעים ותיתן למדינת ישראל הזדמנות בלתי חוזרת לחדש את מערכותיה ולהיות המובילה בעולם בתחומים הבאים: תחבורה חכמה; שירותי בריאות דיגיטליים; חינוך של המאה ה-21; תעשייה מתקדמת; ופיתוח הון אנושי", לפי המפלגה.

דדי פרלמוטר. צילום: אקליפטוס

דדי פרלמוטר. צילום: אקליפטוס

כדי לממן את המהפכה הדיגיטלית מציעים בגשר לבצע התייעלות בניהול התקציבים הממשלתיים בעשרות מיליארדי שקלים; למכור שירותים ומוצרים ממשלתיים; למסחר ידע הקיים באוניברסיטאות, במכוני המחקר ובבתי החולים לטובת החינוך והבריאות; ולהפוך את ישראל למרכז לחדשנות עולמית.

הערה לסיום: מעניין לציין שכמו מפלגות השמאל-מרכז, אין מפלגה ימנית אחת שמתייחסת לשינוי שוק העבודה כתוצאה מהמעבר לרובוטיקה ובינה מלאכותית. נראה שזאת סוגיה שהמפלגות מתייחסות אליה, אם בכלל, כאל משהו שיקרה בעתיד מעורפל כלשהו. כנראה שמה שלא יוכלו לגזור עליו סרט בקדנציה שלהם לא כל כך מעניין את הפוליטיקאים – מימין ומשמאל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים