“התקשורת איבדה את הבלעדיות על העברת המידע”

"כשאדם עושה שיימינג, הוא נותן פרשנות לאמות המידה בעולם; כשקהל היעד של הארגון שותף לו, השיימינג הופך להיות משבר רשת", אמר אסף שמואלי, בעל הבלוג המשבריסט

אסף שמואלי, בעל הבלוג "המשבריסט" וד"ר ליאור אונגר, מתמחה במחלקה הנוירוכירוגית בשיבא ויו"ר פורום המתמחים בהסתדרות הרפואית. צילום: אבי בליזובסקי 

"התקשורת איבדה את הבלעדיות על העברת המידע ועל היכולת לבייש את מי שחרג מהנורמה", אמר אסף שמואלי, בעל הבלוג המשבריסט, במיט-אפ שנערך לרגל מלאות ארבע שנים לבלוג. "המקום שבו נעשה השיימינג הוא הרשת", אמר.

שמואלי, שמשרדו מטפל במשברי רשת, ניתח את המודל שפיתח אודות השלבים השונים של משברים אלה: "כשאדם עושה שיימינג, הוא נותן פרשנות לאמות המידה בעולם. כשקהל היעד של הארגון שותף לו, השיימינג הופך להיות משבר רשת".

הדוברים השונים במיט-אפ תיארו מקרים שהשתלבו בשלבים השונים של המודל.

ד"ר ליאור אונגר, מתמחה במחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים שיבא ויו"ר פורום המתמחים בהסתדרות הרפואית נחסם כמה פעמים על ידי פייסבוק, מאחר שבמסגרת מלחמתו במתנגדי החיסונים הפיץ צילומי מסך של דברים סותרים שאמרו בתקופות שונות עם שמם המלא – דבר שאסור, מסתבר, על פי כללי הרשת החברתית.

לדבריו, מתנגדי החיסונים השתלטו על הרשת ותוצאות שמפנות אליהן מגיעות ראשונות בגוגל ובפייסבוק בחיפוש "חיסונים ואוטיזם".

רופא אנגלי בשם אנדרו ויקפילד כתב מאמר ממנו עלתה ההשערה הזו, לאחר שקיבל כסף מהורים של אוטיסטים שביקשו לתבוע חברות תרופות. לימים התברר שהמחקר היה רשלני והוא הוסר מכתב העת בו פורסם אך הנזק כבר נעשה.

"כדי להיות רופא צריך ללמוד לפחות 10,000 עימותים, כדי להתנגד מספיק סרטון ביוטיוב. אם היינו מחליטים להקשיב למתנגדים היינו צריכים להיפרד מכל ילד שלישי שלא היה אמור להגיע לבגרות אלמלא החיסונים", הוסיף ד"ר אונגר.

הפוסט ששבר את הרשת

"הפוסט ששבר את הרשת היה זה שבו הראיתי איך אישה הדביקה את כל היישוב, שלה בחצבת זה מה שהוביל לפרויקטים כמו המחוסגן שקם בתגובה והביא גננות להודיע כי לא יקבלו לגן ילדים לא מחוסנים", אמר.

"פייסבוק יצרו עולם חדש ולא מבינים אותו מספיק. הם לא מבינים את ההבדל בין שייימינג לבין בריונות רשת. בשיימינג אדם בא ונאבק עבור נורמה חברתית מסויימת אבל המטרה שלו היא עולם טוב יותר. האם יש לזה השפעות שליליות, זו המציאות שאתם פייסבוק יצרתם, תתמודדו", ציין עוד.

ענת לב קונפורטס, דוברת אוניברסיטת בר אילן. צילום: אבי בליזובסקי

ענת לב קונפורטס, דוברת אוניברסיטת בר אילן. צילום: אבי בליזובסקי

ענת לב קונפורטס, דוברת אוניברסיטת בר אילן, תיארה את משבר כנס הפוליאמוריה – הזמנה לכנס אקדמי שהופצה בפייסבוק וגרמה למהומות בקרב אנשי הציונות הדתית שטענו שהאוניברסיטה מעודדת ניאוף. הפעילויות כללו הפגנות, שלטים בצומת שליד האוניברסיטה, פרסום ממומן בפייסבוק, וכשזה לא עזר, פנייה לרבנים בציונות הדתית, ובראשם הרב חיים דרוקמן, ממייסדי אוניברסיטת בר אילן. כשהאוניברסיטה עמדה לצד מארגני הכנס, בשם החופש האקדמי, המתנגדים ניסו לעשות שיימינג לרקטורית, פרופ' מרים פאוסט, ולמארגנת הכנס, רבקה משיח – שתיהן נשים דתיות.

לדבריה, "הנהלת האוניברסיטה ומארגני הכנס ניהלו בעצמם עשרות שיחות עם בעלי עניין. בנוסף, לא חרטטנו – אמרנו את האמת מהשלב הראשון, תיקנו את ההזמנה. התגובה שלנו הייתה אחידה בכל החזיתות: שיחות טלפון, מכתבים, פוסטים ותגובות. המסר היה שכללי החופש האקדמי והאחריות שלנו כמוסד אוניברסיטאי מחייבים את החוקרים והמרצים לשלנו להיות עם היד על הדופק ולשאול שאלות".

לב קונפורטס הוסיפה כי "המשבר נמשך חמישה שבועות והגיע לשיאו עם הפגנות ליד האולם בו התקיים הכנס ואף ניסיון פריצה לתוכו. בסופו של דבר הכנס היה מדעי ומכובד, ורבים ממשתתפיו העלו פוסטים שהוכיחו זאת. למחרת הכנס החלו הרהורי החרטה בתקשורת הדתית-לאומית, לפיהם העיסוק בנושא עשה לו פרסום מיותר".

רן בר זיק, מפתח ואיש אבטחת מידע ב-וריזון, שכותב באתר הארץ טור בענייני אבטחת מידע, סיפר כיצד התנגח עם השר גלעד ארדן בטוויטר בעקבות כתבה שפרסם בעיתון על הדרך הבזבזנית שבה נעשה המאבק הממשלתי נגד ה-BDS ברשת, ששרף 6.8 מיליון שקלים. לדבריו, ארדן ניסה להפוך אותו לתומך BDS.

התנצחות אחרת בעיתון הארץ ובטוויטר הוא הוביל מול ח"כ מיקי זוהר, שהיה ממגישי חוק הצנזורה על האינטרנט, המכונה חוק הפורנו.

"במסגרת המתקפה דאגתי שייכתבו מאמרים בכל העיתונים הגדולים. יצרנו קליפ, דיברתי בכל ערוצי הטלוויזיה והכי חשוב הצקתי לו בטוויטר עד שלבסוף ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לו להרגע, והחוק שעבר הוא גרסה מרוככת מאוד – אולי 5% מהנזק של החוק המקורי", אמר.

לעקוב אחר התפתחות הרגשות ברשת נגד אתיופיאן איירליינס

אלירן בן יהודה, מנהל אזור ישראל ודרום אפריקה בטאבולה, סיפר כיצד כלי של החברה – trends.taboola.com – אפשר לעקוב אחר התפתחות התחושות ברשת נגד אתיופיאן איירליינס בעקבות התרסקות המטוס בשבוע שעבר, ולמה טוב שהחברה רק הביעה צער ולא לקחה אחריות. "הסיבה לזה היא שמיד אחר כך עבר כובד המשקל של תחושות הציבור ברשת לבואינג, שהמטוס היה מטוס חדש מתוצרתה והשני שמתרסק בתוך כמה חודשים", אמר.

מיה זיו סילבר, מנהלת הסושיאל והקריאייטיב של כאן דיגיטל. צילום: אבי בליזובסקי

מיה זיו סילבר, מנהלת הסושיאל והקריאייטיב של כאן דיגיטל. צילום: אבי בליזובסקי

בהמשך תיארה מיה זיו סילבר, מנהלת הסושיאל והקריאייטיב של כאן דיגיטל, כיצד התמודד התאגיד עם מאות אלפי אוהדי כדורגל זועמים בגלל זוויות צילום שגויות בטכנולוגיית 4K. "כל מגיב זכה לתשובה מצוותים שישבו במשמרות 24 שעות ביממה, בנוסף דף הפייסבוק של התאגיד שיתף ממים של מבקרים יצירתיים במיוחד, בסופו של דבר אנשים העריכו מאוד את העובדה שמגיבים להם באופן אישי", אמרה.

ליבי טישלר, סגנית דובר עיריית תל אביב. צילום: אבי בליזובסקי

ליבי טישלר, סגנית דובר עיריית תל אביב. צילום: אבי בליזובסקי

ליבי טישלר, סגנית דובר עיריית תל אביב-יפו, סיפרה על משברים מדומים שיצרה כדי לעורר עניין בפרויקטים שהעירייה רצתה לקדם. הדוגמה הבולטת היא הפוסט "עיריית ירושלים, ערה?" בדף הפייסבוק, שזכה למיליון וחצי צפיות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים