"הבינה המלאכותית – במרכז ההתפתחות של יישומים ושירותי קצה"

אמר גיא רחמים, מנהל טכנולוגיות ראשי נט-אפ ישראל ● לדבריו, "גם תחום הקונטיינרים הפך לחיוני כמאפשר טכנולוגית וכך גם האינטרנט של הדברים. המפתחים הם אלו שמנווטים את השינויים, והדרישות לטכנולוגיות הללו יוצרות פרדיגמות חדשות שהם חייבים להתמחות בהן כדי לשמור על יתרון תחרותי ארוך טווח"

גיא רחמים, סמנכ"ל הטכנולוגיות של נט-אפ ישראל. צילום: ניב קנטור

"הבינה המלאכותית נמצאת במרכז ההתפתחות של יישומים ושירותי קצה, בליבה ובענן, כחלק מהמגמות הטכנולוגיות-עסקיות שהפכו זה מכבר לנפוצות", כך אמר גיא רחמים, מנהל טכנולוגיות ראשי נט-אפ ישראל.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר רחמים כי "גם תחום הקונטיינרים הפך לחיוני כמאפשר טכנולוגית וכך גם האינטרנט של הדברים, טכנולוגיה ההולכת ונהיית נפוצה יותר במכשירי הקצה. המפתחים הם אלו שמנווטים את השינויים, והדרישות לטכנולוגיות הללו יוצרות פרדיגמות חדשות שהם חייבים להתמחות בהן כדי לשמור על יתרון תחרותי ארוך טווח".

לדבריו, "בינה מלאכותית, שעדיין נמצאת בשלב מוקדם מאד של פיתוח, תעבד כמויות עצומות של נתונים, שרובם יאוחסנו בעננים הציבוריים, יותר ויותר תוכנות בינה מלאכותית ופתרונות שירות, בעיקר בענן, יהפכו את ההתפתחויות בתחום לקלות לשימוש. זה יאפשר ליישומים אלה ביצועים גבוהים ויציבות – באחסון מקומי ומחוצה לו, ותמיכה בגישה למידע רב יותר ובתצורות מגוונות יותר. בהתאם, התשתית התומכת בעומסי בינה מלאכותית  תהיה חייבת להיות מהירה יותר, עמידה יותר ואוטומטית. בזמן שהבינה המלאכותית תהפוך לזירת המלחמה הבאה של ספקיות התשתית, רוב ההתפתחויות בתחום יהיו מכוונות ענן".

הבינו את האינטרנט של הדברים

"מכשירי הקצה", אמר רחמים, "ייעשו חכמים יותר ויהיו מסוגלים לעבד יותר ולקבל החלטות בזמן אמת. מכשירי האינטרנט של הדברים המסורתיים כללו איסוף מידע, שליחתו לעיבוד והמתנה להוראות. עם התקדמות הפיתוח של רשתות G5, החלטות בזמן אמת לא יוכלו לחכות עד שהנתונים יגיעו לענן או לדטה סנטר ובחזרה, ובנוסף, שיעור צמיחת הנתונים יילך ויגדל. לכן, עיבוד הנתונים יתרחש קרוב לצרכן, מה שיחזק את הדרישה ליכולות נוספות של עיבוד מידע במכשירי הקצה. מכשירי IoT ויישומים אחרים, הכוללים שירותים מובנים, כמו ניתוח נתונים והפחתתם – ישתפרו, יהפכו למהירים ולחכמים יותר ו'יחליטו' בעצמם איך לתעדף את הטיפול בנתונים וממה אפשר להתעלם".

לדבריו, "הדרישה ליותר שירותי IT תהפוך אותם לפשוטים יותר. כמו שאיש לא מבזבז את זמנו על תיקוני רכב תכופים, כך גם הציפיות לגבי תשתיות IT: האחסון וניהול המידע ייעשה בטכנולוגיות של 'פחות שירות', פישוט, ובנייה של מארג נתונים היברידי ורב-ענני. שירותי הנתונים יהיו עמידים ו'בלתי נראים'. יכולות חדשות אלו יהפכו לאוטומטיות עד שהנתונים יקבלו מעמד של מצרכים דינמיים".

"פתרון היברידי, מרובה עננים – יהיה ברירת המחדל לארכיטקטורת ה-IT עבור רוב הארגונים הגדולים ושארגונים אחרים יבחרו בפשטות ובעקביות של ספק ענן בודד. הקונטיינרים יהפכו את עומסי העבודה לניידים יותר. עדיין נצטרך להתמודד עם בעיות של שירותים של ספק ענן ספציפי שאינם ניידים בין עננים. כך, ארגונים קטנים יפתחו יכולות ניהול בארגון עצמו, כחלופה לספקי שירותי הענן, או שיפעלו לפשטות, אופטימיזציה וניהול מרחוק. מנגד, ארגונים גדולים ידרשו גמישות ויכולת להזיז יישומים בין עננים. הם ימנפו את הקונטיינרים ואת מארג הנתונים כדי להבטיח ניידות", ציין רחמים.

ההבטחה של הקונטיינרים

רחמים הוסיף ואמר כי "ההבטחה של הקונטיינרים בין השאר מאפשרת פתיחות. טכנולוגיות קונטיינרים כ-docker ימשיכו להיות רלוונטיות, אך הסטנדרט להתפתחות יישומים לריבוי עננים יהיה קוברנטיס. טכנולוגיות קונטיינרים חדשות, המבוססות על תיאום עננים, יאפשרו פיתוח יישומים בענן ההיברידי, כלומר היישומים יפותחו לשימוש בענן הציבורי וגם לטובת 'חצר הבית', בדטה סנטר הארגוני". כך, סיכם רחמים, "לא יהיה צורך לנייד יותר יישומים הלוך ושוב. זה יקל על מעבר של עומסי עבודה במקומות שבהם הנתונים מופקים יותר מאשר בצורה המסורתית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים