המטרה: להביא את 100 ו-911 לענן

Carbyne מפתחת מערכות חירום לאומיות מקצה לקצה ● אמיר אליחי, המנכ''ל, רוצה לשנות את אופן התקשורת בין האזרחים לגופי החירום בעת אסון ● "המערכת שלנו יושבת על הענן של AWS, אין התקנות בדטה סנטר של הלקוח - והפרויקט אורך שבועות ספורים"

אמיר אליחי, מייסד ומנכ''ל Carbyne. צילום: יח"צ

"אנו מפתחים מערכות חירום לאומיות מקצה לקצה מתוך מחשבה לשנות את האופן של התקשורת בין האזרחים לגופי החירום – בעת אירוע אסון", כך אמר אמיר אליחי, מייסד ומנכ"ל Carbyne.

הסטארט-אפ הישראלי מפתח מערכת לדיווח חכם למוקדי הצלה וחירום ומשנה את הדרך בה אירועי חירום מטופלים – החל מחדר הבקרה ועד למתן הסיוע בשטח, במצבי חירום וגם במצבי שגרה. המערכת של Carbyne מאפשרת לאזרחים לדווח למוקדי חירום באמצעות ערוצי תקשורת שונים, להעביר בקלות ובאופן אוטומטי את המיקום המדויק של האירוע, כולל שידור וידאו חי. כך, מוקדי חירום יכולים ללמוד על המתרחש מהר יותר ולהיערך למשלוח הסיוע המתאים לאופי אירוע.

החברה הוקמה ב-2014, על ידי אליחי, אלכס דיזנגוף, ליטל לשם ויוני יאטסון – תחת השם ריפורטי. היא מונה 70 עובדים וגייסה 24 מיליון דולרים. יש לה משרדי מכירות בניו-יורק ובמקסיקו ומרכז מו"פ בישראל. יש לה כבר עשרות לקוחות – רשויות מקומיות וגופי חירום, בעולם – במדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית, בצרפת ובמקסיקו. בארץ: עיריות תל אביב-יפו, ירושלים, אשדוד, יבנה, רחובות, נס ציונה, רמת גן, רעננה, רמת השרון ומודיעין. החברה זכתה השנה במקום הראשון כחברת הסטארט-אפ המבטיחה בכנס החדשנות של אוניברסיטת תל אביב Tau Innovation.

המוצר, הסביר אליחי, נחלק לשלושה היבטים. הראשון, הדרך של אזרחים להעביר מידע לכוחות החירום. "עד היום", אמר, אזרחים מתקשים בעת אירוע למוקד החירום. אנו מאפשרים העברת מידע מסוגים שונים – מיקום, וידיאו, צ'ט, קול או שיחת טלפון רגילה או על גבי תקשורת IP. לא משנה מהיכן מגיע המידע – מאזרח, פארמדיק, ווייז, אובר או רחפן. כל מי שיעביר מידע, יוכל לעשות זאת בצורה פשוטה".

"רשמנו פטנט על היכולת לאתר מיקום מדויק של מי שמדווח בתוך מבנים

החלק השני, הסביר, "הוא התשתיות הווירטואליות אותן אנו בונים, שאמורות, בראשונה בעולם, לאפשר לקבל מידע באיכות שמקבילה לאיכות שמתקבלת בשיחת טלפון מול המשטרה. בנינו מענה תגובה לביטחון הציבור, על גבי הענן של אמזון ועם מרכזיות סיסקו. כך, בענן, המרכזיות יכולות לעבוד גם אם באזור האסון אין אינטרנט. יצרנו סביבה משותפת לגופי החירום לטובת ייעול העבודה שלהם, עם יכולת לשדרוגים מהירים ולגידול גמיש ואוטומטית, עם שרידות גבוהה והורדה בעלויות".

החלק השלישי, ציין אליחי, "הוא מערכות שו"ב מתקדמות היודעות לקחת את כל הנתונים הזורמים למערכות מהחיישנים, ובאמצעות מערכות בינה מלאכות, וראייה ממוחשבת, מנתחות את הנתונים ובוחרות מה מהם להעביר למוקדן – עם הנחיות לתיעדוף. בנינו מחברים (קונקטורים) למערכות שו"ב עירוניות אחרות. בנינו יכולת שהמתקשר למוקד יכול להפיץ את המידע – גם בלא שהוריד את האפליקציה". הוא הוסיף כי "רשמנו פטנט על היכולת לאתר מיקום מדויק של מי שמדווח בתוך מבנים, עד רמת דיוק של מטר ויכולת לאתר את מיקומו – לפי קומה ודירה".

"העובדה שהמערכת יושבת על גבי AWS, משרתת את האסטרטגיה הגלובלית של החברה ומאפשרת פריסה רחבה על הגלובוס. אנו מקבלים תמיכה רבה מאנשי AWS ומענה לדרישות הייחודיות שלנו ברמת הארכיטקטורה", הסביר.

"המטרה שלנו היא להפוך את חדרי השרתים – לריקים משרתים, כי הכל יהיה על הענן. בשל היות המערכת שלנו על הענן של AWS, לא נדרשות התקנות בדטה סנטר של הלקוח. זה מקצר את משך הפרויקט לשבועות ספורים במקום חודשים", סיכם.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. איש שלום

    מעניין מדוע החבר אהוד ברק כבר לא שם שמוכר .... https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001221361

  2. אלי ויסברט

    במדינת ישראל, המערכת כפי שתוארה יכולה לתת מענה רק לאירוע רב נפגעים מקומי, בוודאי לא לאירוע חרום לאומי, בשל התלות שלה בתשתיות שצפוי שלא יפעלו כראוי אם בכלל במצב חירום לאומי. הנחות העבודה המוטעות: 1. במצב חירום שנובע מתקיפת אוייב קונבנציונלית מרבית ערוצי התקשורת האלחוטיים שבידי הציבור יושבתו, הן על ידי פעילות הגנתית של כוחותינו והן כתוצאה מפעילות אוייב. לגבי ערוצי תקשורת קווית, יפעלו בחלקם בתלות ליכולת אספקת חשמל. 2. במצב של רעידת אדמה, הנחת העבודה הבסיסית ששירותי התקשורת האלחוטית יפגעו לפחות ב-30% באזורי האסון, והציבור הנפגע לא יוכל לממש את פוטנציאל המערכת. 3. שירותי הענן בחו"ל הם חולשה רצינית כי נשענים על יכולות הכבלים התת ימיים והשירותים הלווייניים, ברעידות אדמה עלול הכבל הימי להיפגע, ותחנות המימסר הלוויני, ובעיתות לחימה, צפוייה להיפגע התקשורת הלוויינית על ידי פעילות אוייב. לסיכום - אין בדברי אלה ביקורת על יכולות המערכת כפי שתוארו, אך לדעתי, יש ליישמם בבסיס באמצעות ארכיטקטורה מבוזרת קרקעית ככל האפשר, כאשר את שירותי העננים יש לכוון בעיקר לטובת BCP. היתרון המובהק של המערכת טמון ביכולת לתת מענה מהיר כאשר מערכת מקומית נפגעת באופן בלתי הפיך בעקבות אירוע חירום.

אירועים קרובים