תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » IT פיננסי » הנתונים מראים: פערים בולטים בייצוג ובשכר בהיי-טק הישראלי
צריך לעשות עוד הרבה כדי להגיע לשוויון בענף. צילום אילוסטורציה: BigStock

הנתונים מראים: פערים בולטים בייצוג ובשכר בהיי-טק הישראלי

המדדים של משרד העבודה והרווחה מעלים תמונה עגומה באשר למצב הגיוון בתעסוקה בענף ● השיעור של נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה - נמוך, ורובם מרוויחים הרבה פחות מהאחרים

מאת 18 בדצמבר 2016, 16:00 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ההיי-טק הישראלי סובל מחוסר שוויון בולט ומייצוג נמוך לנשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה – כך עולה ממדד הגיוון שנעשה על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, שמתפרסם היום (א').

על פי נתוני המדד, שנכונים לדיווחי המס של החברות לרשויות ל-2014, ייצוג בני אוכלוסיות אלה עומד על כ-0.5, כאשר 1 אומר שוויון מוחלט ו-0 – חוסר שוויון מוחלט (הדבר נכון לכל הנתונים). בענפי ייצור המחשבים והמכשור האלקטרוני והאופטי עומד הייצוג על 0.488, כאשר בענפי תכנות המחשבים, הייעוץ בתחום המחשבים והשירותים הנלווים האחרים המצב רע אף יותר ועומד על 0.43. ענפים אלה ממוקמים במקומות ה-17 וה-19, בהתאמה, מתוך 20 ענפים שנמדדו. מגזר שירותי התקשורת נמצא במקום ה-14, עם 0.585. המגזר בעל השוויון הרב ביותר מבחינת העסקה הוא ייצור הטקסטיל ומוצרי ההלבשה, עם 0.934.

המדד בוחן גם את השוויון בשכר בענפים השונים. גם כאן, שירותי התקשורת נמצאים במקום הגבוה ביותר מבין ענפי ההיי-טק והענפים המשיקים: הם הגיעו למקום החמישי בדירוג עם 0.745. ייצור המחשבים והמכשור האלקטרוני והאופטי נמצאים במקום ה-12 עם 0.693, ותכנות המחשבים, הייעוץ בתחום זה והשירותים הנלווים האחרים – במקום ה-16 עם 0.652.

תחום בולט לרעה הוא המחקר המדעי והפיתוח: במדד הייצוג הוא הגיע למקום האחרון ובמדד השכר – רק שני מקומות מעל.

הערבים והחרדים – רק 4% מההיי-טק הישראלי

הנתונים מגלים שהאוכלוסייה הערבית היא המודרת ביותר ממקצועות ההיי-טק, עם ייצוג שעומד על בערך 0.1, או 2%. גם שאר האוכלוסיות מודרות, כאשר האוכלוסייה הכי פחות מודרת היא הנשים, עם לערך 0.7. במגזר שירותי התקשורת הן הגיעו למקום הראשון מבין האוכלוסיות שאליהן מתייחס הסקר, עם 0.915.

גם בשוויוניות בשכר הגיעו כלל האוכלוסיות לפחות מ-1, אלא שכאן מצבם של הערבים מעט טוב יותר, ובתחום המחקר והפיתוח הם זוכים לשכר ממוצע גבוה יותר מזה של הנשים, ילדי אתיופיה והחרדים. לעומת זאת, בני ה-45 ומעלה מגיעים בתחום זה ליותר מ-1, וכך גם בשאר הענפים.

פירוט לאוכלוסיות מעלה כי שירותי התקשורת מובילים מבין ענפי ההיי-טק והענפים הנלווים מבחינת שיעור ייצוגיות הנשים (במקום התשיעי), אם כי המתכנתות מרוויחות יותר מהעוסקות בענפים האחרים בתחום – והגיעו למקום ה-12.

גם אצל הערבים הנתונים לא מעודדים: הייצוג בענף שירותי התקשורת עומד על 0.272 בלבד, והוא עוד הכי טוב מבין ענפי ההיי-טק – במקום ה-12 מבין כלל הענפים. הענף המשתלם ביותר לערבים לעבודה מבחינת השכר הוא שירותי התחזוקה לבניינים ועבודות הגינון, כאשר ענפי ההיי-טק נמצאים מהמקום השישי ומטה בלבד.

באשר ליוצאי אתיופיה – הפערים גבוהים יותר אף מאשר אלה שחווים ערבים. שירותי התקשורת נמצאים במקום התשיעי במדד הייצוגיות שלהם, אם כי הוא נמצא במקום השני מבחינת השכר.

גם החרדים זוכים לייצוג עגום בהיי-טק, עם 2% מכלל הענף. למעט תכנות, שם הם נמצאים במקום התשיעי, בשאר ענפי ההיי-טק הם מגיעים לעשירייה השנייה – מה שמעיד על ייצוג חסר ביותר. מבחינת שכר, המצב טוב מעט יותר: הם מגיעים למקום הרביעי בייצור המחשבים והמכשור האלקטרוני והאופטי, לשמיני בשירותי התקשורת, ל-13 במו"פ ול-19 בתכנות.

שר העבודה והרווחה, חיים כץ

שר העבודה והרווחה, חיים כץ

אחת האוכלוסיות המדוברות בהקשר של חוסר ייצוג, בפרט בהיי-טק, היא בני ה-45 ומעלה. הנתונים של משרד הרווחה מראים כי הדיבורים הללו מוצדקים: בייצור המחשבים והמכשור האלקטרוני והאופטי מצבם אמנם סביר – במקום הרביעי, עם 0.959, אולם בשאר הענפים הם נמצאים יחסית בתחתית הרשימה. לעומת זאת, נראה שהניסיון שלהם משחק תפקיד מבחינת השכר: ב-18 מתוך 20 המקצועות והענפים שנסקרו, הציון שלהם עומד על יותר מ-1. ענף שירותי התקשורת – כאמור, בין הקשים ביותר לבני 45 ומעלה להיכנס אליהם – נמצא במקום הראשון מבחינת השכר, עם 2.225.

הצעירים יותר – שוויוניים יותר

הנתונים אף מעידים על פער ניכר בשכר הגברים לעומת הנשים בענף התכנות, אלא שהוא מצטמצם ככל שמדובר בארגונים גדולים יותר: הפער בארגונים קטנים עומד על 44% ובארגונים גדולים מאוד, כמו בתי תוכנה גדולים וחברות היי-טק – על 30%.

המחקר בדק גם את הגיוון לפי קבוצות גיל, וכאן יש תקווה מסוימת: הנתונים מראים שבקרב בני ה-29 ומטה יש הטרוגניות רבה יותר מאשר בקבוצת הגיל האחרות, כאשר הקבוצה של בני ה-45 ומעלה היא ההומוגנית ביותר. בקבוצה זו יש גם את פערי השכר הגבוהים ביותר בין המגזרים.

"הרחבת מעגל המועסקים – חיונית לכל חברה שרוצה לצמוח"

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר בתגובה על הממצאים כי "הרחבת מעגל המועסקים ומיצוי הכישרון בכל מקום בו הוא נמצא חיוניים לכל חברה שרוצה לצמוח ולהתחרות בעידן של חדשנות. לאורך זמן, מעסיק שלא ידע לגייס עובדים מהציבור החרדי ומהחברה הערבית פשוט לא יוכל להתחרות, כפי שגם הכלכלה הישראלית לא תחזיק מעמד ללא השתלבות אפקטיבית של ציבורים אלה".

לדבריו, "לכישרון הישראלי אין צבע עור, כפי שאין לו העדפה דתית או לאומית. הדרך לשינוי המגמה במספרים, והדרך לשינוי כלכלי וחברתי אמיתי ומעמיק עוברות בראש ובראשונה דרך יצירת המחויבות אצל המחליטים. אני קורא לראשי המשק: פיתחו את השערים, הירתמו למשימה של שילוב אמיתי של כל חלקי החברה הישראלית בתעסוקה הולמת, במשרות של הובלה, פיתוח וניהול. אתם הקטר של המשק. ההכרעות שלכם קובעות את העתיד של כולנו".

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, ציין כי "רווחתו של אדם קשורה קשר ישיר ליכולתו להשתלב במעגל התעסוקה ולמצות את הפוטנציאל האישי שלו ואת יכולת ההשתכרות. ככל שיותר קבוצות, נשים וגברים מכל המגזרים ישתלבו בשוק העבודה – כולנו נרוויח".

הוא הוסיף ש-"מדד הגיוון מציג תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לשוויון ההזדמנויות בשוק העבודה הישראלי, ומחובתנו לפעול כדי לשנות את פני הדברים".

הנתונים מראים: פערים בולטים בייצוג ובשכר בהיי-טק הישראלי Reviewed by on . ההיי-טק הישראלי סובל מחוסר שוויון בולט ומייצוג נמוך לנשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה - כך עולה ממדד הגיוון שנעשה על ידי נציבות שוויון הזדמנויות ההיי-טק הישראלי סובל מחוסר שוויון בולט ומייצוג נמוך לנשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה - כך עולה ממדד הגיוון שנעשה על ידי נציבות שוויון הזדמנויות Rating: 0

הגיבו