Me, Myself and I: גם תכשיט – וגם להגנה עצמית

לפי סקר שנערך בשנת 2014, 55% מהנשים באירופה הוטרדו מינית במהלך חייהן. 37% לא הודו בכך, ורק 8% נושאות על עצמן אביזר כלשהו להגנה עצמית.

"מדובר בפתרונות כמו שוקר או גז מדמיע, שדורשים אימון לפני. המון פעמים גז מדמיע זרוק בתיק, ולא מוצאים אותו בזמן. לפעמים יכול להיות מצב שבגלל חוסר באימון נכון, נשים אף עלולות לפגוע בעצמן", מסבירה ניצן קיש, יזמית ישראלית בת 29, שבמסגרת פרויקט הגמר שלה באקדמיה לעיצוב בבצלאל, פיתחה אב טיפוס לביגוד, תכשיטים ותיקים שמיועדים להגנה לנשים ומבוססים על תנועות טבעיות שלהן אשר יפעילו את פעולת ההגנה.

הצלחת פרויקט הגמר, כמו גם העובדה שהתוצרים שלה מושכים את העין, גרמו לכך שממש עכשיו היא פותחת עסק לייצור ומכירה שלהם.

קבלו את Me, Myself and I, סטארט-אפ ישראלי שאולי לא נראה שמתעסק עם התחומים הטכנולוגיים ה"חמים" שעליהם אנשים ומחשבים כותבים רוב הזמן, כמו סייבר והענן, אבל, כמו שאמר פעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא לא שוכח את החיים עצמם.

על קיש והמיזם שלה שמעתי דווקא בדאלאס, מכל המקומות, בה התקיים השבוע כנס סולידוורקס 2016. מרי פלנצ'רד, האחראית על תחום החינוך ואסטרטגיה עסקית בסולידוורקס (Solidworks), הייתה זו שסיפרה לי עליה, כששאלתי אותה על תחומים שונים שהפתיעו אותה במהלך השימוש בטכנולוגיה.

לטפח ולפתח דורות חדשים של משתמשים

לסולידוורקס יש מסגרת חינוכית רחבה בכל העולם. הרציונל מאחוריה, הסבירה פלנצ'רד, הוא מצד אחד לטפח ולפתח דורות חדשים של משתמשים בתוכנה (קיש מספרת שהיא למדה בבצלאל קורס חובה בסולידוורקס), כשמוסדות החינוך מקבלים במחירים מסובסדים את התוכנה ומעבירים את רישיונות השימוש לסטודנטים/תלמידים. הצד השני – כמו שהסבירו פלנצ'רט וסוצ'יט ג'יין, סגן נשיא בחברה לאסטרטגיה, קהילה ופיתוח עסקי, שאחראי על פיתוח מסגרת הסטארט-אפים שעובדים עם סולידוורקס – זה שאפשר להראות לעולם שעם סולידוורקס מפתחים מוצרים מגניבים באמת, כמו למשל החזייה והברובוט. "המטרה שלי היא שמהרגע שיבוא סטארט-אפ אלי ועד שאני אדע אם אני רוצה לעבוד איתו יעברו שבעה ימים במקסימום", הוא מספר.

קיש, מהצד שלה, מספרת על החוויה שלה כמשתמשת בסולידוורקס: "כל הפרויקט עוצב עם סולידוורקס. היתרונות שלה הם שניתן לייצר קובץ במחשב, שהסיכוי שלו להיות מודפס הוא מאוד גבוה, ולהיות מותאם למציאות. ברגע שמבינים את התוכנה, היא מאוד פשוטה, אינטואיטיבית וידידותית למשתמש".

אבל יש עוד אספקטים מעניינים ב-Me, Myself and I. בשבועות הקרובים קיש צפויה לפתוח אתר חדש בו תמכור את המוצרים שלה, וגם בעניין הזה יש לה מודל מעניין ומהפכני, במיוחד כשאנחנו מביאים בחשבון איך תעשיות מהסוג שלה עובדות כיום: "כל התכשיטים מודפסים בתלת מימד, ומבחינת המכירה שלהם, אני מתכננת למכור אך ורק לפי הזמנה, בין אם מדובר בלקוחות פרטיים ובין אם מדובר בלקוחות מסחריים". קיש מסבירה שההדפסה התלת-מימדית מהפכנית בהרבה מאוד מובנים – ראשית ייצור לפי הזמנה מאפשר להימנע משני עולים כלכליים מעיקים של עסקי קמעונאות מהסוג הישן: החובה לנהל סטוק של מוצרים, והצורך במקום שיאחסן את הסטוק המדובר.

כל יום יש חידושים

אבל כשזה מגיע לתכשיטים ולתיקים, שבסופו של דבר צריכים להיות אביזרים שאמורים לענות על פרמטרים חמקמקים כמו טעם אישי – ההדפסה התלת מימדית מספקת עוד יתרון נוסף: "כרגע כל האביזרים שייצרתי מותאים למידות שלי. אבל ברגע שאני עובדת מקובץ שעליו המודל, אפשר לבצע קסטומיזציה מלאה של המוצר מבחינת גודל, צבע, ובעתיד גם חומרים שונים – הייצור מתקדם כל הזמן עם הטכנולוגיה וכל יום יש חידושים". היא אפילו מספרת על פרופסור בטכניון שמנסה להדפיס בתלת מימד עם חומר חסין כדורים.

הסיפור של קיש מדגים בצורה מאוד יפה שני דברים: הראשון, שהעולם הופך קטן מיום ליום – כי איך בכירה בחברה שיושבת בבוסטון מספרת בדאלאס לעיתונאי ישראלי על פרויקט שקורה בירושלים. והשני, שטכנולוגיה ועיצוב חייבים ללכת יד ביד, כי רק ביחד הם יכולים ליצור חדשנות וערך אמיתי לחיים שלנו.