מהפכה באכיפת פשעי המחשב: הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע תוכל לחקור גם עבירות פליליות

המשמעות היא שהרשות תטפל גם בהיבטים פליליים הכרוכים בהפרת הפרטיות ולא רק באלה המנהליים, ותגיש המלצותיה לפרקליטות ● בראש מחלקת החקירות תעמוד עו"ד מילי בך, ששימשה עד לאחרונה כראש צוות חקירות ברשות להגבלים עסקיים ● עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות: "נהיה משטרת הפרטיות"

הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים הוסמכה לחקור עבירות פליליות על חוק הגנת הפרטיות וחוק שירות נתוני אשראי – כך נודע לאנשים ומחשבים. ברשות, המתמקדת בתחום ההגנה על מידע אישי המצוי במאגרי מידע, מוקמת בימים אלה מחלקת חקירות ואכיפה בראשות עו"ד מילי בך, ובה ינוהלו החקירות.

משמעות השינוי היא שמעתה, תוכל הרשות לחקור נושאים בתחומה, שעד היום היו בסמכות הטיפול והחקירה של המשטרה. עד כה עסקה הרשות החדשה בעיקר בהסדרה אזרחית ומנהלית של הנושאים השונים הקשורים להגנה על צנעת הפרט ופרטיות, בהיבט של טיפול של ארגונים במאגרי המידע המצויים ברשותם. זאת, על פי הסמכויות הקבועות בחוקים השונים.

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', הסמיך באחרונה את עו"ד בך להפעיל סמכויות חקירה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), במקרים בהם עולה חשד לעבירה פלילית הקשורה לפגיעה בפרטיות תוך שימוש במאגר מידע, או בהפרה של חוק שירות נתוני אשראי. ההסמכה נערכת בהסכמתה של משטרת ישראל. משמעות ההרשאה היא מתן סמכות לעו"ד בך לערוך חקירות בחשד לביצוע עבירות על סעיפים 5, 16 ו-31 לחוק הגנת הפרטיות וסעיפים 49 ו-50 לחוק שירות נתוני אשראי. עו"ד בך שימשה עד לאחרונה כראש צוות חקירות ברשות להגבלים עסקיים.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות, כי "עד היום מי שיכול היה לחקור עבירות שכאלה, הייתה המשטרה בלבד. המדובר בחקירות מורכבות, זהו תחום מאד מקצועי, אשר דורש הבנה כפולה – טכנולוגית ומיחשובית, לצד היכרות עם כל ההיבטים של הגנה על פרטיות והבנה במאגרי מידע. ההסמכה המדוברת היא תוצאה של פעילות שפעלנו במשרד המשפטים על מנת שתהיינה לנו סמכויות החקירה הנדרשות".

"נהיה 'משטרת הפרטיות', על כל המשמעויות והסמכויות הנגזרות מכך", אמר עו"ד הכהן, "ובכך נרחיב את הסמכויות שלנו, מעבר לאלו המוקנות לנו בחוק בהיבט המנהלי. אנו בונים את מחלקת החקירות החדשה בהיבט של חקירות פליליות, ותהיינה לנו סמכויות לעשות את מה שהמשטרה עשתה עד היום". המשמעות, הסביר, היא שבעקבות חקירה של הרשות, הם יוכלו להגיש את ממצאיה לפרקליטות, לצורך הגשת כתב אישום, אם נעברה עבירה בהיבט של פגיעה בפרטיות במאגרי מידע. יובהר כי החקירות של הרשות מתייחסות אך ורק לפגיעה בפרטיות בהיבט זה, ולא לשאר ההיבטים של פגיעה בפרטיות, דוגמת צילום מישהו שלא בידיעתו, ברשות היחיד.

קו חם

לדברי עו"ד בך, "על מי שמשתמש במידע מוגן פרטיות לדעת, כי שימוש במידע ללא הסכמה, או קבלתו ממקורות לא חוקיים, וסחר במידע אישי שלא בהתאם לחוק – מהווים עבירות פליליות שדינן מאסר. בכוונתנו לאכוף איסורים אלה בכל התוקף".

היא הוסיפה, כי "קיימת חשיבות רבה לסיוע של הציבור בהפניית תשומת הלב לביצוע עבירות, ולצורך כך הקמנו 'קו חם', בטלפון 03-7634050, המאפשר פנייה ישירה בנושא אלינו או דרך אתר האינטרנט שלנו. אנו מקווים כי הציבור ימסור מידע ויגיש תלונות על פגיעה בפרטיות במידע. ניתן גם להגיש תלונה או למסור מידע ללא פרטים מזהים. על מי שמשתמש במידע מוגן פרטיות לדעת, כי שימוש במידע ללא הסכמה, או קבלתו ממקורות לא חוקיים, וסחר במידע אישי שלא בהתאם לחוק, מהווים עבירות פליליות שדינן מאסר. בכוונתנו לאכוף איסורים אלה בכל התוקף".

חוק הגנת הפרטיות מגן על היבטים שונים של פגיעה בזכות האדם לפרטיות, שהיא זכות יסוד חוקתית מוגנת במדינת ישראל. החוק קובע עונש של עד חמש שנות מאסר לפגיעה במזיד בפרטיותו של אדם, לרבות במקרה בו נעשה שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה. בנוסף, קובע החוק כי חלה חובה להגן על המידע האגור במאגרי מידע ממוחשבים, וקובע כי אדם המגלה מידע אודות אחר, שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע ממוחשב, שלא לצורך על פי ההרשאות הקבועות בחוק – עובר עבירה שדינה מאסר של עד חמש שנים.

חוק שירות נתוני אשראי קובע שורה של עבירות פליליות שדינן מאסר של עד שלוש שנים, או קנס למי שמפעיל שירות נתוני אשראי, או שירות מידע על עוסקים ללא רישיון, או בניגוד לתנאי הרישיון ולמי שמגלה, אוסף או מפרסם מידע בניגוד להוראות החוק.

הרשות הוקמה בשלהי שנת  2006 במטרה לשמש כרגולטור של הגנת הפרטיות במידע בישראל, ובראשה עומד עו"ד הכהן. הרשות פועלת במסגרת משרד המשפטים ומפעילה סמכויות לפי חוקים שונים: חוק הגנת הפרטיות (בדגש על הפרקים העוסקים במאגרי מידע ממוחשבים והשימוש בהם על ידי גופים ציבוריים ופרטיים); חוק נתוני אשראי (המסדיר איסוף והעברת מידע הנוגע להיסטוריית האשראי של צרכנים בישראל) וחוק חתימה אלקטרונית (המסדיר את המעמד המשפטי של מסמכים אלקטרוניים).

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. טל

    אולי סוף סוף יטפלו במערכת אופק של קופת חולים כללית. זאת פירצה ענקית להגנת הפרטיות

אירועים קרובים