ד"ר אברהם גרוס, סגן המדען הראשי: "ישראל נמצאת במקום מאוד גבוה מבחינת חדשנות"

"בכל הקשור לפניות למדען, יש עודף ביקוש גדול מאוד ולכן צריכים להיות קריטריונים מאוד חדים לגבי הדרך שבה מחולק הכסף וכיצד לחלק אותו. היחס של החברות הפונות למדען הראשי בתחום המוליכים למחצה עומד על כ-1 ל-6", אמר גרוס ● עמי אפלבאום, מנכ"ל KLA Tencor: "אנחנו בעולם של התקדמות, גם אם יש הרגשה של משבר. יש כל הזמן בום גדול עבור תעשיית הרכיבים, היא בעלייה כל הזמן ואף אחד לא רואה את זה נעצר"

"ישראל נמצאת במקום מאוד גבוה מבחינת חדשנות ומחקר, וזה בדיוק מה שמשרד המדען הראשי תומך בו. השאלה היא האם המדען יכול למשוך את נושא החדשנות גם בנושא המוליכים למחצה" – כך אמר דוקטור אברהם גרוס, סגן המדען הראשי, במושב המיקרואלקטרוניקה של הכנס השנתי של תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה 2013, שנערך בהפקת אנשים ומחשבים במלון דייויד אינטרקונטיננטל שבתל אביב, ביום ה' האחרון.

לדבריו, "התוכנית העיקרית היא בתחום המחקר והפיתוח. 70% מהכסף של המדען נמצא בתחום הזה, וזה עבור כל התעשיות. המדען בסופו של דבר הוא אגנוסטי באשר ליעדי הכסף. מה שחשוב הוא שישנן תשתית ויש בסיס להתפתחות מדעית".

גרוס ציין שאחוז התמלוגים כיום הנדרש בתחום ירד כבר ל-3.5%, וטען שהלחץ בתעשיית המוליכים למחצה איננו בעיה מקומית בלבד. לטענתו, באירופה מוטרדים יותר מאשר בישראל. "בכל הקשור לפניות למדען, יש עודף ביקוש גדול מאוד ולכן צריכים להיות קריטריונים מאוד חדים לגבי הדרך שבה מחולק הכסף וכיצד לחלק אותו. היחס של החברות הפונות למדען הראשי בתחום המוליכים למחצה עומד על כ-1 ל-6, ויש סיבות רבות לכך. ברוב המקרים זוהי כנראה אי יכולת לעמוד מראש בדרישות המדען", אמר גרוס.

הפתרון, לשיטתו של סגן המדען הראשי, הוא למנף חוזקות. "אחד הכיוונים שאנחנו חושבים שכדאי ללכת בו הוא שיתוף פעולה, שכן הוא מאפשר למנף חוזקות יחסיות של חברות, גם אם הן יריבות. הכיוון הוא שיתוף פעולה עם מדינות אחרות, בעיקר מהאיחוד האירופאי, שבחלקן אפילו לא משלמים אחוזים", אמר גרוס.

עמי אפלבאום, מנכ"ל KLA Tencor, המייצרת ציוד בדיקה לוופרים ומעסיקה 450 עובדים במפעל עם מחזור שנתי של שני מליון שקלים, טען שבמצב כיום ישנה אווירה של משבר יותר מאשר אחד ממשי. "האם תעשיית המוליכים למחצה במשבר או בזמן להזדמנויות? בסך הכל יש ירידה בכלכלה העולמית ולכן לא פלא שיש התחלה של תחושות משבר", טען אפלבאום. הוא המשיך והוסיף: "אבל לאן הולכת תעשיית המוליכים למחצה? זו תעשייה שנמצאת בגידול, כי תראו לי מי לא רוצה לקנות את הטלפון החדש או הטאבלט החדש. משנות השישים יש עליה של צריכה בשבבים. היום כבר מדברים על האינטרנט של הדברים, ויודעים שזה לא עומד לרדת. תראו גם את המשחקים של הילדים והטלפונים – הכל יצטרך יותר ויותר מרכיבים. אנחנו בעולם של התקדמות, גם אם יש הרגשה של משבר. יש כל הזמן בום גדול עבור תעשיית הרכיבים, היא בעלייה כל הזמן ואף אחד לא רואה את זה נעצר".

עמי אפלבאום, מנכ"ל KLA Tencor. צילום: קובי קנטורעל פי אפלבאום, החברה שהוא מנהל שונה מאחרות מכיוון שהיא מייבאת ייצור לארץ. "אנחנו מייבאים ייצור לארץ של פיתוח שנעשה במקומות אחרים של החברה", אמר אפלבאום, "ייצור היא לא מילה גסה אבל צריך ליצור בידול. חייבים ליצור סביבה קלה לעשיית עסקים. חייבים להמשיך לפתח את כוח האדם המקצועי, כי אנחנו זקוקים לכך. המדינה חייבת לתת גם את העזרה שלה".

פרופסור אבי מנדלסון, איש הטכניון, הציג שתי מגמות עיקריות שמתרחשות כיום בתעשיית המוליכים למחצה. לדבריו, "השגת שולי רווח הולכת ונעשית קשה יותר, והמעבר לתהליכי ייצור חדשים קשה ויקר ולא תמיד מוצדק", הוא אמר. "המגמה השנייה היא מודל חדש שאומר שיש צורך במציאת חדשנות מצד אחד, ומצד שני שיחסית יותר ויותר קל לייצר מעבדים, ולכן נוצרות הרבה חברות קטנות ללא מפעלים. אנחנו צריכים ללכת ביחד כדי להשיג את הקצה התחרותי, ולא להציע רק את הבסיס".

גם מנדלסון התייחס לתחרות המזרח האסייתית. "כולנו מדברים כל הזמן על סין, אבל בפקיסטן, מדינה שאנחנו מחשיבים כנחשלת, יש 250,000 סטודנטים בתחום מדעי המחשב בכל שנה. הם אולי פחות טובים, אבל הם יעשו את זה יחסית מהר ובמחירים טובים", סיפר מנדלסון. "אבל מה שהם מסוגלים לייצר זה דברים בינוניים. קשה מאוד להגיע לידע שמאפשר הרכבת וייצור מעבדים מורכבים עם אלגוריתם מורכב. היתרון שלנו הוא בדיוק כאן, ואנחנו צריכים למצות את זה – למצוא את הפורומים המשותפים לאקדמיה ולתעשייה כדי לקדם שיתוף הפעולה כזה שיאפשר זאת".

פרופסור אבי מנדלסון, הטכניון. צילום: קובי קנטורוהיכן המקום של האקדמיה? "יש הרבה מאוד עבודה יחד עם האקדמיה בנושא המפתחים. זאת, במיוחד כאשר נשים לומדות מדעי המחשב פחות מגברים, ו-40% מהן עוזבות את התחום בתוך שלוש שנים. אנחנו מאבדים כוח עבודה מאוד חשוב וטוב", אמר מנדלסון, "במקביל, צריך גם להשקיע מאמצים בגילאי ה-45 פלוס". הוא סיים ואמר, כי "הכי חשוב לקדם מומחים לטווח ארוך, להגדיר את הדברים החשובים שלנו ולקדם למצוינות בתחומים הללו, גם כדי לאפשר לתעשייה ליהנות מהידע".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים