"מדינות העולם בונות תשתית לעצמאות טכנולוגית, וישראל מאחור"

"הממשלה עוסקת בחוק הרבנים ובקידום הפטור מגיוס, במקום לדון במעמד הבינלאומי של ישראל במרוץ החימוש הטכנולוגי", אמרה ח"כ אורית פרקש הכהן בדיון של ועדת המשנה לבינה מלאכותית, שהיא עומדת בראשותה

ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית בכנסת.

"מדינות העולם בונות תשתית לעצמאות טכנולוגית, כדי לקדם את תחום הבינה המלאכותית אצלן, וישראל משתרכת מאחור, ללא כל תוכנית ליום שאחרי", כך אמרה היום (ג') ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת.

לדברי ח"כ פרקש הכהן, שהייתה בממשלה הקודמת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, "הממשלה הנוכחית מתעסקת בכל מה שלא חשוב. היא מקיימת היום בכנסת שלושה דיונים מבישים במה שלא נכון: קידום חוק הג׳ובים לרבנים, קידום חוק הפטור מגיוס וחוק פגיעה בפרטיות. אנחנו דנים היום בצורך של ישראל להתעשת בדחיפות בכל הנודע למעמדה הטכנולוגי בעולם המשתנה. זהו נושא של ביטחון לאומי, שצריך להיות מיושם בראשותו של ראש הממשלה. זה היום שאחרי".

הישיבה שהתקיימה היום היא חלק מסדרת דיונים שוועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה שעוסקת בבינה מלאכותית מקיימת בנושא מקומה של מדינת ישראל במרוץ הטכנולוגי הגלובלי. הדיון התמקד בתשתיות לאומיות שנוגעות לטכנולוגיות מתקדמות כגון ביו-טכנולוגיה וביולוגיה סינתטית. ח"כ פרקש הכהן קראה לממשלה לחוקק חוקים שקובעים כי הנושאים האלה הם נושאי ביטחון לאומי, בדומה למצב בארצות הברית ובאירופה; להקים מועצה לביולוגיה סינתטית; ולהוציא לפועל תוכנית השקעות רחבה בתשתיות ובעצמאות טכנולוגית בישראל, בדומה להשקעות של המדינה באינטל – כדי שיביאו לכאן חברות רב לאומיות גם בתחומים אלה. זאת, מתוך הנחה שישראל היא אי כלכלי בהם.

מימין: נתי אמסטרדם, דירקטור אזורי באנבידיה ישראל, ומייקל אייזנברג, שותף כללי בקרן הון-הסיכון אלף.

מימין: נתי אמסטרדם, דירקטור אזורי באנבידיה ישראל, ומייקל אייזנברג, שותף כללי בקרן הון-הסיכון אלף. צילום: נעם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"הטיפול הממשלתי בנושא הבינה המלאכותית – חובבני מאוד"

דברים חריפים במיוחד השמיע מייקל אייזנברג, יזם, משקיע ואיש היי-טק ותיק, שמשמש כשותף כללי בקרן הון-הסיכון אלף. אייזנברג אמר כי "הטיפול הממשלתי בכל נושא הבינה המלאכותית הוא חובבני מאוד. יש הרבה מאוד דיונים על גבי דיונים, תוכניות מפוזרות בכל מקום – אבל אין כלל ביצוע. אי אפשר להמשיך עם החובבנות הזאת".

הוא ציין שמשרד האוצר הקציב 700 מיליון שקלים להשקעה בבינה מלאכותית, ואמר ש-"זה מעט מדי ומאוחר מדי. הסכום צריך להיות שבעה מיליארד דולר". כמו כן, אייזנברג מתח ביקורת על הענן הממשלתי: "הוקצבו מיליארדים לפרויקט נימבוס, לענן, אבל לפני שמפיקים תועלת מהענן צריך שתהיה בו דאטה מסודרת. זה לא קורה כי יש בבית הזה (כוונתו לכנסת – י"ק) עובדים (ח"כים – י"ק) חובבנים, שהבינה המלאכותית נשגבת מבינתם".

בדיון השתתף גם נתי אמסטרדם, דירקטור אזורי באנבידיה ישראל. לדבריו, "ישראל היא מובילת היי-טק עולמית, עם חוקרים ומדענים פורצי דרך, וכדי שהיא תמשיך להוביל גם בעידן ה-AI, צריך להקים ולהעניק לתעשייה הישראלית גישה לתשתיות מחשוב על לבינה מלאכותית – שיפתחו את ההון האנושי המקומי בכל התחומים והתעשיות, ויאפשרו לאזרחי ישראל ליהנות גם הם מהפירות של מהפכת ה-AI".

אמסטרדם ציין שאנבידיה עובדת בצמוד עם סטארט-אפים ישראליים רבים, במטרה לסייע להם לפתח מהר יותר את רעיונותיהם בתחום הבינה המלאכותית. "אנחנו נוגעים במגזרים רבים, ובהם בריאות, פיננסים ואקדמיה, ובאחרונה הכרזנו על הקמת מחשב על כדי לתמוך באקו סיסטם", אמר. "חוקר שיש לו מנדט לחקור נושא מסוים לא צריך להמתין או להיאבק על גישה למשאבי המחקר. אלה צריכים להיות זמינים לו, וזה חשוב במיוחד בימים הללו".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אזרחית

    אייזנברג, יש לי תיקון קטן: "בכנסת הזו יושבים עובדים חובבנים שהבינה נשגבת מבינתם". בינה מלאכותית, אנושית או חתולית, כל בינה שהיא נשגבת מבחינתם

אירועים קרובים