פאנל: כך הבינה המלאכותית יכולה לסייע לכוחות הביטחון

"האם ה-AI באמת יכולה לשפר אפקטיביות מבצעית בשדה הקרב ובזירות אסון? האם היא יכולה לקצר את הזמן היקר שבין הגילוי, ההבנה, ההחלטה והפעולה? האם היא יכולה לסייע למפקד, למפעיל או למנהל האירוע לקבל תמונת מצב חדה יותר, לתעדף נכון יותר את המשאבים ולהגיב מהר יותר תחת אש? ובעיקר – איך עוברים מהבטחה טכנולוגית, מדגם או מפיילוט במעבדה, ליכולת אמיתית, אמינה ומבצעית, שאפשר לסמוך עליה בתנאי אמת? אלה שאלות כבדות משקל. בתחום הביטחון, הבינה המלאכותית כבר עוזרת לכוחות לפעול טוב יותר בשטח – וחשוב לראות איך זה בא לידי ביטוי", כך אמר סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של עמותת התקשוב ודירקטור בפיאקס דיפנס.

סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של עמותת התקשוב ודירקטור בפיאקס דיפנס. צילום: ניב קנטור

סא"ל (מיל') קאוף הנחה פאנל שניסה להמחיש בדיוק את זה. הפאנל, תחת הכותרת "צבא וביטחון – חזית הטכנולוגיה והבינה המבצעית", חתם את The CAiO Conference 2026 – הכנס הראשון אי פעם למנהלי בינה מלאכותית, ולמנמ"רים בעידן ה-AI. האירוע הופק על ידי אנשים ומחשבים, ונערך באחרונה באולם האירועים איסט בתל אביב.

הכנס התרכז בשאלה כיצד ה-AI חודרת לכל תחום בחיים העסקיים, ומעבר לכך, והפאנל עסק בהשפעה שלה על תחומי היבטחון בכלל והצבא בפרט. המשתתפים הדגימו, גם אם במילים בלבד, כיצד היא משמשת כמכפיל כוח מבצעי, ולא רק ככלי ניהולי, ומה הערך המשמעותי שלה בתעשייה הביטחונית, שמספקת יכולות עדכניות לצה"ל.

ד"ר ארז ברקוביץ', המדען הראשי של רפאל. צילום: ניב קנטור

ד"ר ארז ברקוביץ', המדען הראשי של רפאל, אמר כי "אנחנו רואים בשנים האחרונות התפוצצות בכמות המערכות הצבאיות והביטחוניות שמשלבות בתוכן AI. אם אני מסתכל במערכות שפרוסות בשדה הקרב, שצריכות לקבל החלטות בעצמן – הדבר הכי משמעותי הוא יכולת החישה, שמספקת נתונים לקבלת החלטות – ואז לפעולה".

הוא התייחס להבדל בין פיתוח במעבדה לפעילות של המערכות בשטח. "יש הבדל בין הוכחת יכולת ראשונית לבין מעבר למבצעיות בשדה הקרב. יש משהו שלא כל כך מודעים אליו, וזה היבט הדאטה. במערכות אזרחיות היא זמינה בשפע, אבל היא לא זמינה באותו האופן בצבא. פריצת הדרך בנושא זה תבוא מסטארט-אפים שיידעו, בסבבים מאוד קצרים, לעדכן את ביצועי המערכות בשטח, בהתאם לצרכים המבצעיים. גם בהיבט הזה, אנחנו צריכים להיות הרבה יותר טובים מהאויב, שמשתמש גם הוא ב-AI", אמר ד"ר ברקוביץ'.

תת טפסר ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה לישראל. צילום: ניב קנטור

תת טפסר ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה לישראל, אמר: "ה-AI לא יודעת לכבות שריפות. אז כיצד בכל זאת היא באה לידי ביטוי בעולם המבצעי של כיבוי האש? יש לכך שני היבטים: מה שאנחנו יודעים אודות מה שאנחנו רוצים לדעת, ומה קורה בדרך, כשלוחמי האש יוצאים לכיבוי שריפות".

"אנחנו רוצים לדעת על כל דבר קטן שעלול לגרום לשריפה", ציין. "אנחנו משתמשים לצורך זה בסיירת הפייפרים שלנו, שבודקים באמצעות העיניים שלהם, אבל המטרה היא לעבור להשתמש בהרבה חיישנים ובכל יכולת אפשרית של AI, לזיהוי מהיר יותר".

תת טפסר צנטנר אמר שגם בתחום כיבוי האש, מערכת ה-AI מסייעת להתכונן טוב יותר לאירוע – שריפה, במקרה הזה – באמצעות המידע שנאגר בה. "כבר היינו בשריפה ברוב המקומות במדינה, ועדיין חשוב לנו, במיוחד במקרים של שריפות ענק, ענק לדעת מה נפגוש, וכאן הבינה המלאכותית משחקת תפקיד. חשוב מאוד להשתמש בה כדי לספק את המידע שכבר נצבר במערכת מניסיונות עבר, במטרה ללמוד ולהיות מוכן לבעיה, על מנת שהצוות לא יופתע. הבינה המלאכותית בהחלט משפרת את התהליכים הללו", אמר.

פרופ׳ רועי זיוון, סמנכ"ל אסטרטגיה ומייסד שותף של דיינמקס. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפאנל היה פרופ׳ רועי זיוון, סמנכ"ל אסטרטגיה ומייסד שותף של דיינמקס. הוא אמר שבהיבטים ביטחוניים וצבאיים רבים, ה-GenAI איננה פתרון. "בסיטואציות שבהן אין קשר לחוות השרתים כדי לספק מידע, ובהרבה מאוד מקרים באירועי ביטחון זה המצב, ה-GenAI לא יכולה לעזור. מכיוון שכך, יש הרבה שיטות שפותחו במשך השנים להשתמש במעט מאוד מידע כדי לספק פתרונות, וכן להשתמש בכלים שיודעים לדבר אחד עם השני כמכפיל כוח. אנחנו יכולים לתת תשובות מוצקות לסיטואציות הללו, שעולות שוב ושוב בעולם הביטחוני", אמר.

"גם בהיבט הזה אפשר לומר 'קשה באימונים, קל בקרב'. אנחנו מנסים את הפתרונות על סביבות של מאפיינים דומים, שקורים כל הזמן. זה האימון הקשה, שמביא לכך שיהיה קל לתפעל את הפתרון בזמן אמת", ציין פרופ' זיוון.

אל"מ (מיל') אייל כהן, סגן נשיא לפתרונות לתחום ההגנה ב-Jeen.ai. צילום: ניב קנטור

לדברי אל"מ (מיל') אייל כהן, סגן נשיא לפתרונות לתחום ההגנה ב-Jeen.ai, "צריך לברור את האתגרים הנכונים לזרוק לתוכם את ה-AI. הבינה המלאכותית מצטיינת בעיבוד נתונים במקומות שיש הרבה מידע מחיישנים, ומצטיינת גם בספקטרום. ההכשרה של חוקר ספקטרום בצה"ל מאוד ממושכת ויקרה, אבל ה-AI עושה את זה היטב. השאלה היא הגודל, היכולת להפיץ פתרונות AI לאזורים שבהם המידע אף פעם לא יהיה ממוטב ומוסדר עד הסוף – וזה עוד יותר חשוב בטכנולוגיה שהיא לא תמיד 100%".

הוא דיבר גם על המעבר מ-"פתרון בוטיק" לפתרון גדול – אז אי הוודאות גדולה. "איך מתמודדים עם מצב כזה?", שאל אל"מ (מיל') כהן והשיב: "מייצרים מרחב הגנה או הכנה. אנחנו, ב-Jeen.ai, יצרנו מרחב ניהול שמרחיק את המשתמש מהמודל מצד אחד, ומהצד השני מגדיל את הניטור והבקרה על המהלכים, המודלים והמשתמשים. אנחנו רוצים שלכל משתמש ספציפי תהיה גישה למידע שרלוונטי עבורו. צריך להכניס אדמיניסטרציה שתנהל את זה, ולא מדובר בטכנולוגיה, אלא במדיניות".

איך זה בא לידי ביטוי בצה"ל? על כך באייטם נפרד, שיפורסם ביום א'.