"ה-AI תאפשר לישראל לשמור על כלכלה חזקה ביום שאחרי המלחמה"

"מתישהו בעתיד יגיע היום שאחרי המלחמה, ואנחנו צריכים לדאוג שתהיה לנו כלכלה חזקה. לשם כך, עלינו לחזק את מה שמייצר את העתיד – ה-AI", כך אמר ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית.

ד"ר קציר דיבר ביום ה-AI של אוניברסיטת תל אביב, שנערך היום (ב'). בשנים עברו האוניברסיטה ערכה שבוע AI, אולם לנוכח המלחמה החליטו בהנהלת האוניברסיטה ובגוף שלה שמארגן את האירוע – סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון – לצמצם אותו ליום אחד בלבד. את השבוע המלא מתכוונים באוניברסיטת תל אביב לקיים בסוף יוני, במקביל לשבוע הסייבר השנתי שלה.

בדבריו מנה ד"ר קציר ארבעה "מגה טרנדים", כך הוא מכנה זאת, בעולם הבינה המלאכותית, בעיקר ברמה המדינתית: "הטרנד הראשון הוא כינון מדיניות של AI שניתן לסמוך עליה, לתת בה אמון. זה נעשה על ידי איזון בין היתרונות של ה-AI לסיכונים שהיא מביאה איתה, לשימושים המסוכנים שאפשר לבצע באמצעותה. ברבעון האחרון של 2023, רגולטורים עברו מלדבר על בינה מלאכותית ל-לעשות דברים – להוציא צווים, כמו נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ולהתקין תקנות רגולטוריות, כמו באיחוד האירופי. כמו כן, מדינות ה-G7 (שבע הכלכלות החזקות בעולם – י"ה) הוציאו הצהרה בנושא, ובמועצת אירופה עובדים על מנת ליצור חוזה עולמי בתחום ה-AI. כל זה – רק בשלושה חודשים".

"טרנד נוסף הוא השקעות בעולם ה-AI, ובתוכו ב-GenAI. ההשקעות בחברות בתחום זה צמחו באחרונה, וגם בישראל אנחנו רואים את זה", אמר ד"ר קציר. זאת, על אף "סגירת הארנק" של המשקיעים, בעקבות המהפכה המשפטית ובהמשך – המלחמה.

"הטרנד השלישי הוא שתוכניות AI לאומיות הופכות מחזון למשהו ממשי", הוסיף. "כמו כן, וזהו הטרנד הרביעי – יש כיום מרוץ כדי ליצור דומיננטיות בעולם ה-AI – בין ארצות הברית, סין וגם האבים קטנים בתחום, כמו ישראל".

"ישראל פספסה את מרוץ ה-AI? להפך – היא בין המובילות בו"

אחת הטענות – ויש לציין שזו טענה רווחת מאוד – היא שישראל נמצאת הרחק מאחור בעולם הבינה המלאכותית, עד כדי כך שזה כבר מאוחר מדי עבורה. שבעוד שמדינות אחרות מפתחות טכנולוגיות AI ו-GenAI ומטמיעות אותן, אנחנו קופאים על השמרים, מסיבות מגוונות. ד"ר קציר קורא תגר על הטענה הזאת: "אומרים שישראל החמיצה את המרוץ ואני אומר שממש לא. אנחנו נמצאים במקום השביעי בעולם במספר החברות שמיישמות AI יחסית לגודל האוכלוסייה, עם יותר מ-2,200 חברות".

מה שכן, הוא קרא "לשפר את האסטרטגיה הלאומית, התשתית והסביבה התפעולית שמאפשרת את שגשוג האקו-סיסטם של הבינה המלאכותית. אנחנו צריכים, כאומה, להמשיך ולאחוז במטרה להוביל בעולם ה-AI. אנחנו נמצאים במצב טוב מאוד, בין 10 המדינות המובילות בעולם בתחום, וצריכים לשמר את זה. כדי לעשות את זה, עלינו לנוע מהר".

התוכנית הלאומית ל-AI

אותן אסטרטגיה לאומית, תשתית וסביבה תפעולית הן שלוש הרגליים שהתוכנית הלאומית ל-AI, שכאמור, ד"ר קציר עומד בראשה, בנויה עליהן. הוא הרחיב על התוכנית: "כדי לשמר את המעמד של ישראל בעולם ה-AI, התרחבנו, בפחות משנתיים, מתוכנית שלוש שנתית לתוכנית שש שנתית, והעלינו את התקציב שלה מחצי מיליארד שקלים למיליארד. כמו כן, הקמנו צוות יועצים שמובל על ידי אחד המומחים המובילים בארץ בתחום, פרופ' יואב שוהם (פרופסור אמריטוס למדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד, שאחד התחומים הבולטים במחקרים שלו הוא ה-AI – י"ה)". בהקשר זה אמר ד"ר קציר כי ישראל נמצאת, לא פחות ולא יותר, "באמצע מהפכת ה-AI בממשלה ובמדינה בכלל – הן ביישום והן ברגולציה. ייצור תוכנית ארוכת טווח כמו שעשינו מביא אתו סיכון – מה שנכון כיום לא יהיה בהכרח נכון בעוד שלוש שנים, ו-ודאי שלא בהכרח בעוד שש שנים. לשם כך צריך את צוות היועצים האקדמי, שבראשו עומד פרופ' שוהם".

"עוד אנחנו משקיעים, והרבה, בעיבוד שפה טבעית (NLP), תרגום לעברית ולערבית, תרגום בין עברית לערבית והפיכת ה-NLP למקומי. אנחנו גם מציעים מלגות ללימודים אקדמיים בתחום הבינה המלאכותית ואימון של 500 אנשים מהשוק הפרטי למומחיות ב-AI. כמו כן, אנחנו יוצרים מעבדת מחשוב עתיר ביצועים (HPC) ייחודית ליצירת החברות המובילות הבאות בתחום, אם תרצו – ליצירת האנבידיה של העתיד", אמר.

תחום נוסף שתוכנית ה-AI הלאומית עוסקת בו, ואחד המרכזיים שבהם, הוא AI למגזר הציבורי. "שילוב של בינה מלאכותית במגזר הציבורי יסייע לצמצם את הפערים הטכנולוגיים בין החלקים השונים של האוכלוסייה", הוסיף ד"ר קציר. "קיבלנו 33 הצעות להטמעת AI במגזר הציבורי, לטובת כולנו, ואנחנו בוחנים אותן".

"ישראל אקטיבית מאוד בזירת הבינה המלאכותית"

ד"ר קציר ציין כי "ישראל אקטיבית מאוד בזירה הבינלאומית של הבינה המלאכותית, ומשתפת פעולה עם מדינות בולטות בתחום, כמו ארצות הברית והאיחוד האירופי". "ב-2024", אמר, "אנחנו מתכננים להאיץ את פעילות התוכנית, להכפיל את מספר הטאלנטים שעובדים אצלנו, להגביר את ההשקעות בתשתית, בעיקר בתשתיות מחשוב, לקדם את ההטמעה של ה-AI במגזר הציבורי ולהמשיך לעבוד על רגולציה לתחום, כדי שניתן יהיה לתת אמון במודלי ה-AI ולטובת אתיקה של הבינה המלאכותית במגזר הציבורי".

פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב. צילום: דרור סיתהכל, עבור יום ה-AI של אוניברסיטת תל אביב

פתח את האירוע פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב. הוא אמר ש-"המחקר חייב להימשך, גם בימים אלה של מלחמה. אנחנו מאמינים שה-AI היא מנוע להתפתחות המחקר בכל השדות, ולכן אנחנו מקיימים קורסים בנושא במחלקות ובפקולטות השונות. יש אתגרים רבים שה-AI מביאה איתה, בתחומים רבים, כמו משפט וביולוגיה, והאקדמיה היא שחקן פעיל בהתמודדות הזאת".

פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. צילום: דרור סיתהכל, עבור יום ה-AI של אוניברסיטת תל אביב

אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, ציין כי "יש קשר בין סייבר ל-AI, בשני מקומות: בסייבר, המגנים משתמשים ב-AI להגנה והרעים משתמשים בלימוד מכונה כדי להילחם נגדה. המקום השני, והחשוב יותר, שבו הקשר הזה בא לידי ביטוי הוא שהבינה המלאכותית יכולה לעשות דברים יפים בתחומים שלא קשורים לסייבר, כולל שיפור הבריאות שלנו ושיפור מערכת המשפט, אבל ככל שה-AI תתפתח, המכונות והמחשבים יהיו יותר עצמאיים, ולכן נהיה יותר פגיעים. זאת, כי תמיד יהיו מי שירצו להשתמש בעצמאות של המכונות והמחשבים לאינטרסים שלהם. או, במילים אחרות: ככל שהבינה המלאכותית תצליח יותר, כך יהיה יותר צורך בהגנת סייבר ובמחקר של עולם הסייבר".