פתרון BOAT: האם כדאי לקנות או לבנות?

"בעולם הטכנולוגי של ימינו, השאלה היא האם כדאי לקנות פתרון טכנולוגי שנמצא על המדף, מן המוכן, או לבנות אותו בתוך הארגון (Build vs. Buy). התפיסה שלנו היא מאוד ברורה: ארגון גדול לא יכול לבצע אוטומציה רק עם כלים שהוא בונה בבית. הוא לא יכול לבנות את הסירה שלו מחדש. לכן, הוא צריך פתרון שהינו BOAT (ר"ת Business Orchestration and Automation Technologies)", כך אמר יניב כהן, מנהל פעילות UiPath בישראל.

לפני ימים אחדים החברה ערכה במלון קרלטון בתל אביב אירוע בכירים, בהשתתפות עשרות מומחים ואנשי מקצוע מארגונים שונים במשק. המסר של כהן, שלפיו רצוי לרכוש טכנולוגיות ליבה מן המוכן ועל גביהן לבנות פתרונות מבוססי AI, עלה גם בפאנל שנערך במסגרת האירוע, בהנחיית גלית פיין, אנליסטית בכירה ב-STKI, ובהשתתפות אהרון דינס, סמנכ"ל הצלחת לקוח בינלאומי ב-UiPath, ליאור אלדד, סמנכ"ל טכנולוגיה ארגונית בחברה, ואמיר רוזן, מי שעד לא מכבר היה מנהל פעילות חטיבת ה-AI של בנק לאומי, ושבקרוב יתחיל לשמש כמנהל חטיבת ה-AI והדאטה בכאל.

UiPath על קצה המזלג

אבל, עוד לפני ההרחבה על הבחירה, או יותר נכון השילוב, בין טכנולוגיות שארגונים רוכשים מבחוץ לאלה שכדאי להם לפתח בבית, כמה מילים על UiPath: החברה נוסדה לפני 21 שנים על ידי דניאל דינס, והחלה כחברה בעולמות ה-RPA (ר"ת Robotic Process Automation – אוטומציה רובוטית של תהליכים), אוטומציית ממשק המשתמש והראייה המחשובית. בהמשך נוספו אינטגרציית API, אפליקציות ,Low-code, אורקסטרציה, משילות, תקשורת, Intelligent Processing ואוטומציה המבוססת על GenAI. החברה מעסיקה 5,000 עובדים ויש לה מכירות שנתיות של כשני מיליארד דולר למעל 10,000 לקוחות, מאות מהם בישראל.

שילוב בין טכנולוגיות מדף וכאלה שהארגון פיתח – Build vs. Buy

בחזרה לנושא המרכזי של הדיון – אלדד הגדיר בבירור כי "הגישה הנוכחית של ארגונים היא לא או לבנות בבית או לקנות מוצר מדף, אלא שילוב ביניהם: קנה את הליבה ובנה את הקצה".

"בנייה בבית של מערכת כמו ERP לוקחת כמה שנים ודורשת השקעה אדירה – ועוד לא הזכרתי את הצורך בתחזוקה ובהתאמה לדרישות הרגולציה", פירט. "אנחנו קונים את הליבה ובונים, ומספקים לארגונים את פתרונות הקצה – סוכנים ואפליקציות כפתרונות ורטיקליים, שבנויים מעל מערכות הליבה. למשל, סוכני בינה מלאכותית שמבצעים ולידציה לחשבוניות או סריקה של המערכות. בן האדם בלופ (ה-Human in the loop) מבצע את הבקרה, ואנחנו בונים עם AI על גבי מערכות הליבה – CRM ,ERP וכו'…".

משתתפ הפאנל: המנחה, גלית פיין, אנליסטית בכירה ב-STKI; אמיר רוזן, המנהל הנכנס של חטיבת ה-AI והדאטה בכאל; ליאור אלדד, סמנכ"ל טכנולוגיה ארגונית ב-UiPath; ואהרון דינס, סמנכ"ל הצלחת לקוח בינלאומי בחברה. צילום: יח"צ

אלדד אמר כי "מה שסטנדרט נשאר בתוך הליבה ומה שמצריך התאמה אישית, קסטומיזציה – אנחנו בונים מעל זה".

לדברי רוזן, "בעיניי אין דילמה האם לקנות או לבנות. אין סיבה בעולם לפתח משהו שמישהו בחוץ עושה אותו טוב".

Citizen Developer

כאן עלתה על השולחן תופעה חדשה בשם Citizen Developer – מה ארגונים צריכים לעשות עם יישומים שמפתחים אנשים פרטיים, שלאו דווקא הגיעו מעולם הטכנולוגיה. "ארגונים רבים מתלבטים האם לאפשר את זה, בגלל החשש שזה ייצור הרבה מאוד צללי AI. ארגונים בארץ עדיין לא ערוכים להתמודד עם זה – לא ברור מי בודק את היישומים האלה מבחינת אבטחת מידע ומי צריך להתעורר בלילה אם קורה משהו", אמר רוזן. "לדעתי", ציין, "צריך לעשות הפרדה בין משתמש שמפתח לעצמו יישום או סוכן שישרת אותו ביום יום, ישרת את היחידה שלו או את כל הארגון. אני בעדCitizen Developer, אבל רק כשיש מאחוריו תהליך מסודר".

לדברי אלדד, "Citizen Developer הוא לא ההגדרה הנכונה ל-'תפקיד' הזה, אלא Builder – בנאי". באשר לדבר עצמו, הוא ציין כי "אנחנו, ב-UiPath, לא רוצים שהסוגייה הזאת והפיתוח של פתרונות כאלה על ידי אנשים פרטיים יאטו את הביזנס. לכן, כל מה שעוזר למשתמש הבודד להגדיל את המהירות והפרודוקטיביות – אנחנו מברכים על זה".

"ברמת הצוותים", הוסיף, "בניית כלים עצמית יכולה לעזור להם להיות יותר אפקטיביים ולעמוד ביעדים". "כאן נכנסת השכבה השלישית – הרמה הארגונית", אמר אלדד. "יש לנו תהליך מסודר – הפתרונות שהמשתמשים מפתחים לעצמם צריכים לעבור אישור של ה-IT. הבעיה היא לא בניית האפליקציות, אלא מי הבעלים שלהן. אנחנו לוקחים את הבעלות על כל האפליקציות שחייבות להיות עליהן שליטה ובקרה".

זמנה של האורקסטרציה

דינס אמר כי "העולם הולך לכלכלת טוקנים. ארגונים ימשיכו לממש את השילוב הקדוש בין RPA לאורקסטרציה, ובזה ה-BOAT יתמקד. הם יבנו את סוכני ה-AI לבדם, והאורקסטרציה תיעשה על ידי מערכות חיצוניות. כאן עולה השאלה: האם ארגונים ייאלצו לבחור במגה אורקסטור ארגוני, אדם אחד שינהל את כל תהליכי התזמור, או שהם 'יריצו' כמה אורקסטרטורים? אין לשאלה הזאת תשובה של כן ולא. זה תלוי בצורה שבה מתנהל הארגון. בארגונים שכן יאמצו את זה, יהיה מגה אורקסטרטור, ומתחתיו אורקסטרטורים שמתמחים במשימות מסוימות".
"UiPath מאמינה במגה אורקסטור, והיא זו שתמלא את התפקיד הזה", ציין אלדד.

השאלה האחרונה שפיין העלתה על השולחן הייתה: חלק ניכר מהארגונים רוצים להיות מבוססי סוכני AI, ובעזרתם להוריד עלויות ולשפר את הפרודוקטיביות. מה היית מציע למנהלים בכירים ב-IT לעשות כדי להגיע לזה בעוד 3-5 שנים?

דינס השיב: "הייתי מתחיל עם מה ש-'יושב' בבסיס. לוקח לארגונים זמן רב להבין את ההקשר שלהם ושל התהליכים שמתבצעים בתוכם, וזה מה שעליהם לעשות על מנת שהם יגיעו להיות ארגונים מבוססי סוכני AI".

אלדד ציין כי "בעתיד הלא רחוק, ה-IT ישתנה מלהיות שומר הסף לזה שקובע את התהליכים. אנחנו, אנשי טכנולוגיות המידע, לא נהיה אלה שיבנו את הבתים, אלא אלה שאומרים איפה אפשר להעביר תשתיות של צנרת וחשמל. יהיה מצב היברידי: הביזנס יעבוד לפי התהליכים הסטנדרטיים שה-IT יקבע, וה-IT ייתן לו להתקדם".