תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » איך לפרוץ את תקרת הזכוכית הגברית בהיי-טק הישראלי?
פערים בין גברים לנשים בהיי-טק. אילוסטרציה: leowolfert/BigStock

איך לפרוץ את תקרת הזכוכית הגברית בהיי-טק הישראלי?

גבי מרום, מומחית בתחום גיוס והדרכה לעולמות הסייבר בצה''ל, עסקה בנושא היום (ד') בדברה בפני חברי CSC – פורום סייבר ואבטחת מידע מבית אנשים ומחשבים, שנפגש במשרדי הסטארט-אפ בסייבר, פלקסיבו

מאת 3 באפריל 2019, 16:54 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"העולם הטכנולוגי בכללו בישראלי וההיי-טק בתוכו, הוא גברי ברובו. יש לכך כמה סיבות מבניות, אולם אני אופטימית לגבי שינוי בעתיד – בתוך כמה שנים", כך אמרה גבי מרום, מומחית בתחום גיוס והדרכה לעולמות הסייבר בצה"ל.

מרום דיברה היום (ד') בפני חברי CSC – פורום סייבר ואבטחת מידע מבית אנשים ומחשבים, שנפגש במשרדי הסטארט-אפ בסייבר, פלקסיבו בתל אביב.

מרום, בעלת שני תארים ורב סרן (מיל'), פרשה באחרונה משירות צבאי בחיל המודיעין, ודיברה על האתגרים המגדריים בעבודה בענף. לדבריה, "הסיבה לשוויון בהיקף החיילים והחיילות בממר"ם נובעת מכך שכמות הבנים המגיעים לשם מוגבלת לבעלי כושר עורפי, המהווים 13% בלבד מכלל המיועדים לגיוס, בעוד שהבנות המגיעות הן מתוך כלל המיועדות לגיוס".

גבי מרום, מומחית בתחום גיוס והדרכה לעולמות הסייבר בצה''ל. צילום:  פרטי

גבי מרום, מומחית בתחום גיוס והדרכה לעולמות הסייבר בצה"ל. צילום: פרטי

"העולם הטכנולוגי הוא גברי ברובו", אמרה מרום, "רק 32% מכלל העושים בגרות במחשבים הן תלמידות; באקדמיה לומדות יותר מ-50% נשים, מתוכן רק 25% הן במקצועות טכנולוגיים, ורק 17% הן מהנדסות. רוב הנשים אינן בתחום ה'הארד קור' של הטכנולוגיה, אלא בשוליים, כגון בעולם הבדיקות. מספרן בכלל עולם ההיי-טק עומד על 35%. אחוז גבוה בין בעלות תואר במחשבים לא מרגישות או לא רוצות לעסוק בתחום. כך, למשל, בעולם החומרה רק 12% הן נשים".

בנים לובשים תכלת, בנות – ורוד

מרום פירטה את הסיבות המובילות למצב זה: "האחת, חינוך מגדרי על ידי ההורים. אנו מייצרים מגיל קטנטן, 'ורוד' לבנות – 'כחול' לבנים. בנות – בובות, בנים – משאיות. בבתי הספר הדברים מקבלים גוון חזק יותר. אז יש הטיה מובנית של מורים, האומרים לבנות 'למה לך ללמוד פיסיקה?'. בנות הולכות ללימודי ביולוגיה, בנים – לפיסיקה. בהמשך, הבנים ילכו ללימודי היי-טק, והבנות לתחום השירותים – דיילות, עריכת דין, משאבי אנוש ועבודה סוציאלית".

"גורם מעוות נוסף המטה את האפליה המגדרית", אמרה מרום, "הוא ספרי הלימוד, שם הייצוג של המקצועות ה'גבריים' מאד בולט לעומת נשים העובדות בבית. בכיתה, בנים ובנות מקבלים יחס שונה ומפלה. מורים נותנים לבנים יותר זמן, והדיאלוג מתנהל גם הוא באופן שונה. אם מורה שואל שאלה ומקצה לתשובה שתי שניות – רק בנים ירימו יד. אם המורה משהה את התגובה לעשר שניות, קורה משהו מדהים: הבנות משתתפות והבנים נסוגים. גם הדיאלוג עם התלמידים שונה – אם בן יטעה, המורה ינחם אותו ויאמר לו 'לא נורא', עם מסר של 'אתה מסוגל'. חייבים לשנות יחס זה גם במערכת החינוך".

לדברי מרום, "הדימוי העצמי – אוסף תכונות ומחשבות שיש לכל אחד על עצמו – מתעצב פעמיים, בגילאי 7 ו-12. הדימוי העצמי של הבנות נכנס למגמת צניחה, והן אינן בטוחות בעצמן. הביקורתיות גדלה. לעומתן, הבנים מחונכים לחשוב 'מה שאני רוצה – אני מסוגל ויכול'. עוד גורם מפלה מגדרית הוא דימוי עצמי מלאכותי: ילדים מקבלים משובים 'נסיך' ו'אלוף', הם בטוחים שהם על גג העולם, ואז מגיעים לכיתה, וזו אינה מתייחסת אליהם כמלכים".

"תחושת מסוגלות עצמית – היא שורש הדברים"

מרום ציטטה את הפסיכולוג החברתי אלברט בנדורה, לפיו, "מסוגלות עצמית היא שורש הדברים. אם אני אאמין שאני יכול להצליח – אצליח, כי אצור מצבים שיביאו להצלחתי. כדי שזה יקרה, צריכה להיות התנסות בהשלמת משימות. עוד גורם להצלחה הוא מודלינג: לבוא לראות אנשים מסוגך שהצליחו".

מרום, המשמשת בהתנדבות כאחראית קשרי ממשל באליסקוד, אמרה כי "אני מאמינה שהמודל של העמותה, המיועדת להכשרת עתודה טכנולוגית של ילדות צעירות, תשנה את המצב בישראל ובעוד עשור יהיו הרבה בנות בתחום. הן מתחילות ללמוד בכיתות ד' ו-ה' את יסודות לימוד תוכנה, בכיתות ו'-ט' לומדות הנדסת תוכנה ויזמות, ובכיתה י' מדריכות את תלמידות כיתות ד'. עד הצבא הן עובדות בקייצים בחברות היי-טק, ומשתכרות בהתאם".

"החשיפה של נשים לתחומי הטכנולוגיה חייבת להיות כבר מתחילת הקריאה", סיכמה מרום, "עם מודלים וסיפורים מעוררי השראה. יש לערוך ביקורים בחברות היי-טק ולערוך היכרות עם העולם הטכנולוגי. נדרש לפתח מסוגלות עצמית בתחום, עם פיתוח יכולות הוראה תומכות מגדר בקרב המורים. יש להעלות את המודעות בקרב ההורים לנושא המגדרי ואת השפעתו על תחום העיסוק. חל שינוי בסטיגמה באוכלוסייה בנוגע לנשים וטכנולוגיה. מדובר בהשקעה לטווח ארוך ואת פירותיה נניב בעשור הקרוב".

איך לפרוץ את תקרת הזכוכית הגברית בהיי-טק הישראלי? Reviewed by on . "העולם הטכנולוגי בכללו בישראלי וההיי-טק בתוכו, הוא גברי ברובו. יש לכך כמה סיבות מבניות, אולם אני אופטימית לגבי שינוי בעתיד – בתוך כמה שנים", כך אמרה גבי מרום, מ "העולם הטכנולוגי בכללו בישראלי וההיי-טק בתוכו, הוא גברי ברובו. יש לכך כמה סיבות מבניות, אולם אני אופטימית לגבי שינוי בעתיד – בתוך כמה שנים", כך אמרה גבי מרום, מ Rating: 0

הגיבו