ד"ר גיא רוטקופף, משרד המשפטים: "תפקיד מבקר הפנים בארגון הוא להיות יד ימינו של המנכ"ל"

"על מבקר הפנים להיות עצמאי ובלתי תלוי, תוך שהוא רואה רק טובת הארגון לנגד עיניו. הוא חייב לבוא ולהתריע, זו אינה זכות אלא חובה מקצועית", אמר ד"ר רוטקופף - מנכ"ל משרד המשפטים, בפאנל שנערך במסגרת כנס "הביקורת הפנימית - העידן החדש", שארגנה לשכת רואי החשבון בישראל ● ח"כ יואל חסון (קדימה), יו"ר ועדת ענייני ביקורת המדינה, אמר בפאנל, כי "ראיתי מבקרים שמשרדם נמצא ליד המטבחון או במרתף המשרד. ככל שהמבקר קרוב יותר להנהלה - כך מעמדו ויכולת התפקוד שלו גבוהים יותר"

"על אף שמבקר הפנים מבקר, בין השאר, את פעילותו של מנכ"ל הארגון – הרי שאני רואה את תפקידו לא כשומר סף, אלא כיד ימינו של המנכ"ל", אמר ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים.

ד"ר רוטקופף היה בין הדוברים בפאנל שנערך במסגרת כנס "הביקורת הפנימית – העידן החדש", שארגנה לשכת רואי החשבון בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') במרכז הכנסים אבניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות יותר מ-400 מבקרי פנים ממגוון ארגונים בארץ. את המליאה המרכזית בכנס הנחה דורון רונן, נשיא ISACA ישראל, שעמד בראש ועדת הכנס. את הפאנל, שנושאו היה "הביקורת הפנימית בראי הרגולציה", הנחה פלי הנמר – נשיא ויזם קבוצת אנשים ומחשבים.

"אני מתנגד למונח 'שומר סף' בהקשר למבקר הפנים", אמר ד"ר רוטקופף, "אין אני מתנגד לתפקיד. אני רואה בפעולת מבקר הפנים פעילות חשובה ויוצרת, המהווה חלק מפעילות הנהלת הארגון. איני אוהב מצב בו בסוף הדרך, כשהתהליך כבר החל והוצאו הוצאות והושקעו השקעות, מגיע שומר הסף ואומר מה לא בסדר".

על מנת למנוע מצב שכזה, אמר מנכ"ל משרד המשפטים, "יש לרתום את כל החברים השותפים לתהליך קבלת ההחלטות בארגון כבר בתחילת הדרך". לדבריו, "צריך לשמור על מי שלא בסדר. חובה על ארגונים בכלל ובמגזר הציבורי בפרט, לבחור מנהלים שרוצים להצליח בתפקידם – ולא כאלה שרוצים לצ'פר את חבריהם".

ח"כ יואל חסון (קדימה), יו"ר ועדת ענייני ביקורת המדינה. צילום: קובי קנטורעל מבקר הפנים, אמר ד"ר רוטקופף, "להיות עצמאי ובלתי תלוי, תוך שהוא רואה רק טובת הארגון לנגד עיניו. הוא חייב לבוא ולהתריע, זו אינה זכות אלא חובה מקצועית". הוא סיים בציינו, כי "חוק הביקורת הפנימית זקוק לשינוי. משרד המשפטים מתכוון השנה לקחת את הנושא כנושא עיקרי ואני מקווה שנגיע לתהליכי חקיקה בקרוב. לא נוותר על שני היבטים – עצמאותו ומעמדו של המבקר הפנימי, אלה היבטים שנדאג לחזק".

ח"כ יואל חסון (קדימה), יו"ר ועדת ענייני ביקורת המדינה, אמר בפאנל, כי "כבר מזמן הגענו למסקנה שמנהל חכם יודע שצריך מבקר פנים לידו. היעילות המתקבלת היא משמעותית, כי הוא שומר על המערכת ועושה את הצעדים הנדרשים, שכן הוא שומר סף ופועל לא רק לטוהר מידות, אלא גם לניהול יעיל". לדברי ח"כ חסון, "מבקר הפנים צריך להיות מעורב בחיי הארגון ושתהיה לו דלת פתוחה להנהלה. הדבר ייטיב עם הארגון בסופו של דבר ויביא אותו לתוצאות טובות יותר".

מעמד מבקר הפנים, אמר ח"כ חסון, קשור גם לתנאים הפיסיים בהם הוא עובד: "ראיתי מבקרים שמשרדם נמצא ליד המטבחון או במרתף המשרד. ככל שהמבקר קרוב יותר להנהלה – כך מעמדו ויכולת התפקוד שלו גבוהים יותר".

רו"ח דורון קופמן, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל. צילום: קובי קנטורח"כ חסון מתח ביקורת על משרד המשפטים, שלדבריו מעכב את הנפקת הטיוטה לחוק הביקורת הפנימית. הוא סיים באומרו, כי "לדעתי המבקר הוא כלי ניהולי ונדרש מהמנהלים לדעת לנצל אותו".

רו"ח דורון קופמן, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, אמר בפאנל, כי "על פעילות המבקר להשתלב בשאר פעילויות הארגון, על מנת שזה יתפקד טוב יותר. פעילויות הארגונים התרחבו, ועימן גם תפקידיו של מבקר הפנים".

"חשיבות פרשת אנרון", אמר קופמן, "היא לא בקריסתה אלא בכך שהרבה גופים מוסדיים בארה"ב השקיעו בה ולכן גדלה חשיבות מבקר הפנים כשומר סף".  הוא סיכם בציינו, כי "הגופים צריכים להבין בעצמם שיש הרחיב את נושאי הביקורת של המבקר, כלומר רגולציה עצמית עדיפה על חוק".

רואה החשבון והמשפטן ד"ר שלמה נס, מהמשרד הנושא את שמו, אמר כי "כדירקטור בחברות, המבקר הוא זרוע ההנהלה והדירקטוריון לפקח על תהליכים בחברה. לא עולה על דעתי חברה שאין לה בה זרוע שכזו". אם יש ארגונים התופסים את המבקר הפנימי כגורם עוין, אמר, "אז הם פשוט לא מבינים את תפקידו".

ד"ר שלמה נס, רואה חשבון ומשפטן. צילום: קובי קנטור"אסור לארגונים להיות במצב שבו המבקר לא יאמר דברים כי לא נעים לשמוע אותם", אמר ד"ר נס, "המבקר הוא כלי לניהול יעיל ולבקרה. אנו מדינה מוכת רגולציה ועבודת המבקר צריכה להיות מושפעת מכך".

רו"ח דורון כהן, מנהל רשות החברות הממשלתית בישראל, אמר, כי "המבקר הוא כלב שמירה אבל צריך שהוא יידע לנשוך כשצריך. הוא לא שוטר או בלש, אבל לעיתים הוא צריך לנשוך". מבלי לנקוב בשמות, הביא כהן דוגמה בה פוטר מבקר פנים, כיוון שלדברי הנהלת הארגון "אישיותו של המבקר היא נעימה, הוא נעדר אסרטיביות, והוא רצה לרצות את ההנהלה".

לדברי כהן, המבקר הפנימי חי במתח, "בין הרצון לחיות בהרמוניה עם כולם, לבין הצורך להיות שומר סף אפקטיבי. מטרתו של מבקר הפנים היא לבדוק את הבקרות לראות שיש נהלים ושהם מקוימים, ולהצביע על ליקויים בבקרה. ככל שיחסיו עם המנכ"ל יהיו טובים יותר, כך יהיה קל לתקן את הטעון תיקון. חשוב שיהיה קשר בין המבקר הפנימי לדירקטוריון ובין המבקר הפנימי וועדת הביקורת. ככל שתהיינה יותר מודעות ואכפתיות בקרב ועדת הביקורת – ככה המבקר ימלא את תפקידו בצורה יעילה יותר".

רו"ח דורון כהן, מנהל רשות החברות הממשלתית בישראל. צילום: קובי קנטורלדברי דורון רונן, שפתח את האירוע והנחה אותו, "בעבר התאפיינה הביקורת הפנימית בביקורת היסטורית בה המבקר לא היה מעורב בתהליך ובדק אותו רק לאחר סיומו. אלא שהביקורת התקדמה והיו מי שאמרו, כי על המבקר ללוות פרויקטים ארוכי טווח, משום שאם נמתין לביצוע הביקורת לאחר סיום הפרויקט – הרי שלא יהיה מה לתקן. ואכן, גישה זו עוגנה בתקנים המקצועיים שקבעה הלשכה העולמית של המבקרים הפנימיים – IIA. כיום, הביקורת הפנימית הינה ביקורת שמשלבת ייעוץ והיא צועדת לקראת גישת הביקורת המתמשכת. המבקר מקבל התראות ממוחשבות והולך לבדוק אותן".

הוא ציין, כי "בין היתר, המבקר משמש כיועץ. הלשכה העולמית של המבקרים הכירה בתקני C – 'תקני יעץ' – שלפיהם הייעוץ מהווה חלק מעבודת המבקר, אולם הגבילה אותו שלא יבקר נושאים שבהם עסק עד לתקופה של שנה ממרחק מועד מתן הייעוץ". רונן סיים בציינו, כי "להערכתי, המבקר הפנימי הוא כלי עזר ניהולי פר אקסלנס שנותן ערך מוסף גבוה לארגון".

יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן-קנה ניהול בקרה – Grant Thornton, משמש גם כיו"ר ועדת המבקרים הפנימיים בלשכת רו"ח בישראל. גינוסר, חבר ועדת הכנס, אמר כי "בשנים האחרונות, בעקבות פרשיות אנרון ו-וורדלקום מצב הבקרה בחברות השתנה. בעבר, מערך הבקרה היה תחת האחריות של סמנכ"ל הכספים, ופחות באחריותם של המנהלים האחרים. כיום, נושא הבקרה מצוי על סדר היום של כלל ההנהלה. כאשר ההנהלה מחפשת גורם מומחה בתחום הבקרה שיכול לסייע לה, המבקר הפנימי הוא המועמד המיידי. שהרי מי יכול לייעץ להנהלה בנושאים אלה? המבקר הפנימי. נוצר מצב שבו הוא נשאב לנושאי ייעוץ להנהלה".

דורון רונן, נשיא ISACA ישראל. צילום: קובי קנטור"משרדנו ערך סקר על מצב הביקורת הפנימית בישראל", הוסיף גינוסר. "עולה ממנו שבארבע השנים האחרונות גדלו תקציבי הביקורת הפנימית ב-50% ויותר באופן יחסי. יחד עם זאת, מכיוון שנקודת ההתחלה הייתה נמוכה מאוד באופן ממוצע, הרי ששיעור הגידול הזה לא בהכרח אומר שהגודל האבסולוטי של התקציבים כיום הוא נאות".

הוא סיים בציינו, כי "אינני מתלהב מכך שה-IIA, האיגוד הבינלאומי של מבקרי הפנים עדים למלחמות היהודים, אולם כלו כל הקיצין. היום אנו מקימים לשכה חדשה. זה אתגר לא פשוט. הלשכה פתוחה לכל סוגי מבקרי הפנים – שכירים ועצמאיים רואי חשבון ועורכי דין. היא עוסקת בקידום המקצועי שלנו. צאו מהקופסה והירשמו ללשכה החדשה. כך תהיו מחר לחלק מההיסטוריה של המקצוע".

את המליאה המרכזית חתמה הרצאתו של פיטר סטוקהוף, סגן מבקר הפנים בארגון ה-OECD. לאחר מכן פוצל הכנס ל-25 מושבים ומסלולים מקצועיים.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. mark

    אבוי אם המבקר יהיה החבר של המנכ"ל שהרי אז אין בקרה ואין דין ואין דיין המבקר יכול בהחלט להעיר הערות בונות בתחילת הדרך ולא רק ביקורת בסוף התהליך אחרי שכל הסוסים כבר ברחו מהאורווה אבל הוא איננו יכול לקבוע דעת בתחילה אחרת תפקיד המבקר הופך ממבקר למנהל ובכך מקנה גם סמכויות של בקרה ואכיפה עם אותו אדם וזה תקדים מסוכן

אירועים קרובים