ההאקרים לא נחים: עלייה בפעילות ההתקפית בסייבר לקראת הבחירות

פעילות ההאקרים הקשורה לבחירות בישראל אינטנסיבית, והולכת ומתגברת ככל שיום הבוחר מתקרב. על פי דו"ח שצ'ק פוינט פרסמה היום (א'), נרשמה בשבועות האחרונים עלייה מובהקת במספר האתרים החשודים הקשורים לבחירות, בתקיפות הסייבר נגד ישראל ובהדלפות הנוגעות לנבחרי ציבור. בנוסף, נצפתה עלייה בשיח ובפעולות הקשורות לבחירות בקרב קבוצות תקיפה בדארקנט.

חוקרי צ'ק פוינט מצאו כי ההאקרים יצרו בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1,200 אתרים חדשים הקשורים לבחירות, עשרות מהם (1 מכל 47) חשודים כזדוניים, בהם כאלה שגונבים פרטי זהות בהקשר של הבחירות. בין היתר, החוקרים עלו על מתקפת פישינג שמתחזה ל-"מערכת מידע לבוחר".

עוד מצאו החוקרים כי בתקופה הסמוכה לבחירות חלו עלייה של 55% בכמות תקיפות הסייבר על ישראל (ביחס לתקופה זו אשתקד) וזינוק של 82% בתקיפות על גופים ממשלתיים. בשבועות הראשונים של אוקטובר, ארגון ישראלי חווה בממוצע 2,700 מתקפות סייבר בשבוע, ובמגזר הממשלתי – 2,300 מתקפות בשבוע. הגידול החד ביותר – של 107% – נרשם במספר התקיפות על ארגוני אנרגיה ותשתיות. כל ארגון כזה חווה מתחילת אוקטובר 3,900 תקיפות בממוצע מדי שבוע.

חנדלה הגבירה את קצב התקיפות על ישראל

עוד ממצא שהעלו החוקרים הוא עלייה בקצב ההדלפות והפרסומים על תקיפות אפקטיביות בישראל. מתחילת אוקטובר אומתו 87 מתקפות סייבר על ישראל, ומרביתן נועדו להשבתת אתרים שונים בארץ או להשחתתם. בנוסף, בעשרת הימים האחרונים חלה עלייה מובהקת בפעילות הפומבית של קבוצות תקיפה אנטי ישראליות (איראניות ואחרות), שמפרסמות חומרים שהשיגו לכאורה מתקיפות סייבר. החומרים שפורסמו כוללים סרטונים, תמונות וקבצים שקשורים לאישים שונים בישראל, מחנות צה"ל, תכתובות של נציגי ציבור, מאגרים של פרטים אישיים ועוד.

בהקשר זה ניתן לציין את קבוצת חנדלה האיראנית, שהגבירה משמעותית את קצב הפרסומים שלה תוך חיבור ישיר לבחירות בישראל. ככלל, 53% מהאירועים הללו יוחסו להאקטיביסטים פרו-פלסטינים, 18% להאקטיביסטים אינדונזים ו-10% לגורמים פליליים.

ההאקרים מתכננים הפלת אתרים ישראליים במתקפות DOS

עוד נרשמה מאז תחילת אוקטובר עלייה משמעותית, של 110%, בעיסוק של ההאקרים בבחירות בישראל בתוך הרשת האפלה, ביחס לשיח בחודש ספטמבר. קבוצות תקיפה שונות מתכוננות ליום הבחירות במטרה להפיל אתרים בולטים בישראל במתקפות מניעת שירות (DOS). בין האתרים שהם מעלים בשיח ניתן למנות את אתרי משרד ראש הממשלה, הכנסת, משטרת ישראל, משרד החוץ ובנק ישראל. בנוסף, פורסמה הוראת תקיפה נגד אתר מפלגת ישר של גדי איזנקוט. כמו כן, מאגר מידע שכולל 6.5 מיליון רשומות בוחרים בישראל, שדלף בעבר, מוצע מחדש למכירה בדארקנט. האקרים מסוימים טוענים שרכשו אותו.

מה הארגונים והציבור צריכים לעשות?

לדברי סיון דרור, דירקטורית מחקר בניהול חשיפות (Exposure Management) בצ׳ק פוינט, "הימים שסביב הבחירות הם זמן קריטי שבו גורמי איום יכולים לנצל את תשומת הלב הציבורית כדי להעצים את השפעתם. ארגונים צריכים לוודא שהאתרים והחשבונות הרשמיים מוגנים ולהיערך לתגובה מהירה למתקפות. לציבור מומלץ להסתמך על ערוצי הבחירות הרשמיים, לא למסור פרטים אישיים דרך קישורים בהודעות המבקשות לעדכן פרטים ולבדוק מידע לפני מסירת פרטים או שיתוף. תפוצה רחבה אינה הוכחה לאמינות".

בנוסף, צ'ק פוינט פרסמה מספר המלצות לציבור ולארגונים כיצד להיערך לשיבושים, לזהות התחזויות ולהימנע מהפצת מידע כוזב.

ההמלצות לארגונים הן:

• בדקו את מוכנות ההגנה על אתרי הארגון – ודאו שמנגנוני ההגנה מפני מתקפות העלולות לשבש את זמינות האתרים פעילים ונבדקו.
• אבטחו חשבונות רגישים – הפעילו אימות רב שלבי בחשבונות ניהול וברשתות החברתיות, החליפו סיסמאות שנחשפו ונתקו חיבורים לא מוכרים.
• נטרו התחזויות – עקבו אחר אתרים וחשבונות המתחזים לארגון, ופעלו במהירות להסרתם. פרסמו רשימה ברורה של ערוצי התקשורת הרשמיים.
• היערכו לתגובה מהירה – הגדירו צוות זמין, ערוץ קשר חלופי ותוכנית לשחזור שירותים מגיבויים.
• אמתו בקשות חריגות – בדקו בערוץ נוסף בקשות להעברת מידע, כסף או הרשאות, גם כשהן מגיעות בקול או בווידאו של מנהל.

ההמלצות לציבור הן:

• בדקו הנחיות הצבעה במקור הרשמי – אמתו הודעות על שינוי במיקום הקלפי, בשעות ההצבעה או בזכאות להצביע ישירות אך ורק דרך הערוצים הרשמיים.
• היזהרו מקישורים בהודעות – היכנסו לשירותי מידע לבוחר דרך האתר הרשמי, והימנעו ממסירת סיסמאות, קודי אימות או פרטי תשלום בעקבות פנייה.
• בדקו לפני שמשתפים – אמתו את המקור וההקשר של המידע שאתם מקבלים. תפוצה רחבה לא הופכת הודעה לאמינה.