משבר בתחרותיות: העסקת עובד פיתוח בישראל – יקרה מבארה"ב

תעשיית הטכנולוגיה המקומית ניצבת בפני שינוי כיוון כלכלי המאיים על כדאיות ההעסקה בישראל, כך עולה מנתונים חדשים שאסף פורום חברות הצמיחה.

הפורום, שפועל מזה כ-11 שנים, מורכב מקבוצה של כ-25 חברות טכנולוגיה ישראליות בולטות, ציבוריות ופרטיות, בהן וויקס (Wix), פייבר (Fiverr), מאנדיי (Monday), סייברארק (CyberArk) ואחרות. הארגון – שנוסד ומונהג על ידי נשיא חברת וויקס, ניר זוהר – פועל במטרה לקדם מדיניות מול הממשלה ולפתח את האקוסיסטם המקומי. כעת הוא פרסם מדגם עדכני, המבוסס על נתוני אמת משבע מחברותיו המעסיקות יחד למעלה מ-10,000 עובדים. הממצאים מגלים כי בהשוואה בין מאי 2025 למאי 2026 חלה עלייה של 17% עד 22% בעלויות ההעסקה המקומיות במונחי דולר. כתוצאה מכך, נוצר מצב חסר תקדים שבו עלות העסקתו של עובד פיתוח בישראל הפכה לגבוהה בכ-8.2% מזו של עובד פיתוח מקביל בארצות הברית.

הדולר נחלש מול השקל והנזק צמח

ניתוח הנתונים מצביע על כך שנקודת האיזון, שבה עלות ההעסקה המקומית משתווה לזו האמריקנית, עומדת על שער של 3.21 שקלים לדולר. למרות שהדולר התחזק לאחרונה לרמה הקרובה לשלושה שקלים, שער זה עדיין מהווה שפל משמעותי ביחס לצורכי התעשייה ואינו מספק לישראל יתרון תחרותי ממשי.

הפגיעה המדוברת מורגשת במיוחד מול מדינות מזרח אירופה, אשר בעבר משכו אליהן חברות בשל עלויות העסקה נמוכות, אך אלו העדיפו פעמים רבות להשאיר את מרכזי הפיתוח שלהן בארץ, בזכות איכות ההון האנושי והתרבות הארגונית.

כיום, כאשר איכות הכישרונות בעולם משתפרת ומהפכת הבינה המלאכותית משנה את אופן בניית הצוותים, הפערים גדלו דרמטית, ועובדי היי-טק בישראל יקרים פי 2.4 בממוצע מעמיתיהם בפולין, ליטא, רומניה ואוקראינה. 

השפעתם המעשית של תהליכים אלו, לצד השחיקה בכדאיות הכלכלית הנובעת מכך שעיקר הלקוחות וההנהלות ממוקמים בלאו הכי בחו"ל, ניכרת היטב בשטח.

בסקר, שערכה קרן Viola Growth בשיתוף הפורום בקרב 62 חברות טכנולוגיה, עולה כי נכון ליוני 2026, 58% מהחברות דיווחו על האטה או הקפאה מלאה של גיוסי עובדים בארץ. מתוכן, 55% תלו את ההחלטה בשער הדולר החלש ובשינויים טכנולוגיים סביב ה-AI, ואילו 15% מהחברות דיווחו שבעקבות היחלשות הדולר כבר פתחו בפועל מעבר לים תקני העסקה, שתוכננו במקור להישאר בישראל.

המסקנה העולה מנתונים אלו היא שהחשש העיקרי של מדינת ישראל אינו צריך להיות מבריחת מוחות פתאומית, אלא משינוי הדרגתי ועקבי בדפוסי קבלת ההחלטות העסקיות של החברות.

"שרשרת שלמה של פעילות כלכלית עלולה להיבנות מחוץ לישראל"

מיכל שריג-כדורי, מנכ"לית פורום חברות הצמיחה. צילום: אמיתי בקר

מנכ"לית פורום חברות הצמיחה, מיכל שריג-כדורי, חידדה את משמעות הנתונים הללו: "הדיון הציבורי מתמקד בשאלה האם ההיי-טק הישראלי יסתדר. זאת לא השאלה הנכונה. השאלה האמיתית היא האם ישראל תמשיך להיות המקום שממנו חברות ההיי-טק בוחרות להתחרות, להשתנות ולצמוח. עבור חברה אחת, ההחלטה אם לגייס את העובד הבא בישראל או בארצות הברית היא החלטה עסקית נקודתית. עבור המשק הישראלי, כאשר אותה החלטה מתקבלת במאות חברות במקביל, מדובר באלפי עובדים, במנהלים, בידע ובשרשרת שלמה של פעילות כלכלית שעלולה להיבנות מחוץ לישראל. האתגר של ישראל אינו רק לשמר את העובדים המועסקים כאן כיום, אלא לשמר את רצונו ויכולתו של ההיי-טק הישראלי להמשיך ולייצר את הצמיחה בישראל. ככל שחברות ימשיכו לראות בישראל מקום אטרקטיבי להרחבת פעילות, כך יישמר גם מנוע הצמיחה של המשק כולו".

עוד הוסיפה שריג-כדורי: "לישראל יש אינטרס לאומי שההיי-טק הישראלי ימשיך להיות חזק ומגוון – חברות הזנק לצד חברות צמיחה, מרכזי פיתוח גלובליים, וחברות ממגוון רחב של תחומים. לאורך שנים, מדינת ישראל השקיעה בהבשלת האקוסיסטם, מה שאפשר מעבר מ'סטארט-אפ ניישן' ל'טק ניישן', והאתגר כעת הוא להבטיח שחברות ימשיכו לבחור לצמוח מכאן. למרות שאין פתרונות קסם לאתגרים שנוצרו מהמפגש בין מהפכת הבינה המלאכותית, השינויים הגיאו-פוליטיים וייסוף השקל, הממשלה ובנק ישראל צריכים ויכולים לתת מענים בטווח המיידי ופתרונות עומק לטווח הארוך".

לסיום, היא התייחסה אל המענים הקיימים כיום וקבעה: "הצעדים שפורסמו ביחס למענים להיי-טק בוודאי יכולים לסייע לחלק מחברות ההזנק הקטנות יותר בתקופה הקרובה, אבל חברות הצמיחה הישראליות נמצאות בשלב אחר. אלו חברות המעסיקות מאות ואלפי עובדים בישראל ויש צורך בחשיבה רחבה ויצירתית יותר על מנת להבטיח את המשך צמיחת החברות הללו בישראל".