בנק יהב משליך יהבו על  AI

"כל הארגונים מדברים היום על 'בינה מלאכותית', אבל לא כולם באמת עושים. לצד ההצהרות של כולם, נכנסנו לתחום ואנו עושים בו את צעדינו הראשונים בזהירות, באופן בטוח ומאובטח – לא כמטרה, אלא כאמצעי לשיפור וייעול השירות עבור לקוחות הבנק", כך אמרה אפרת סיימון, סמנכ"לית מערכות מידע, בנק יהב.

בנק יהב נמצא בבעלות משותפת של בנק מזרחי-טפחות ושל החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה, השייכת להסתדרות ולמדינה. סיימון, בעלת ניסיון של יותר אפרת משני עשורים בניהול מערכות מידע בארגונים שונים – משמשת בתפקיד זה חמש שנים. האגף בראשה אמון על ניהול ותפעול מערך ה-IT של הבנק, הקמת ותפעול תשתיות מחשוב ותקשורת, אבטחת מידע והגנת סייבר. בנק יהב מונה כאלף עובדים, ולו מאות אלפי לקוחות, ויותר מ-50 סניפים. מערך ה-IT בראשות סיימון מונה עשרות עובדים, ומצבת כוח האדם גדלה בהתאם לדרישה בפרויקטי ה-IT, בעזרת עובדים במיקור חוץ ממגוון חברות.

"כבנק בוטיקי", אמרה סיימון, "הבינה המלאכותית פותחת עבורנו חלון הזדמנויות לפעול ולחשוב כבנק גדול ולצמצם בעזרתה פערי משאבים וכוח אדם, וכך – להצעיד את הבנק קדימה ו'ליישר' קו עם הגדולים".

לפני כעשור בנק יהב ערך מגה-פרויקט, ראשון וייחודי בארץ: הוא הקים מערכת ליבה בנקאית עצמאית, שהחליפה את שירותי המחשוב שצרך בזמנו מבנק הפועלים. הבנק עבר למערכת של TCS (Tata Consulting Services) מקבוצת טאטא ההודית. "זה שנים שאנחנו מוסיפים למערכת הליבה עוד יכולות חדשניות", אמרה סיימון, "ולצד זאת, הרחבת תשתיות ה-IT כעבודה מקדימה לאותם פרויקטים ויישומים חדשניים. זאת במקביל לפתרונות טכנולוגיים משלימים למערכות הליבה הן בתחום הדיגיטל עבור לקוחות הבנק והן במערכות פנים ארגוניות לעובדים, הלקוחות הפנימיים בתוך הארגון".

מערכת ניהול ידע לעובדי הבנק

פרויקט ה-AI הראשון שנערך בבנק, אמרה המנמ"רית, "היה הקמת של מערכת ניהול ידע לעובדי הבנק, שנערך בסיוע מומחי קבוצת הענן של נס (NESS), ובראשם – דרור אבולוף. בעבר היה קושי בשליפה מהירה של הנהלים וההנחיות על ידי המשתמשים ונדרשו לכך זמן יקר ומומחי תוכן. כעת, בלחיצת מקש, העובדים מקבלים את כלל הנהלים ויכולים לתשאל את המערכת במדויק והעדכונים המתבצעים בקלות. המערכת פועלת במעין ענן פרטי וסגור לאינטרנט. הקמנו את מערכת ניהול הידע על אזור הענן המקומי של GCP". הפרויקט החל בתחילת 2026 וארך כשישה חודשים וכלל בחינה של מוצרים נוספים ובדיקת היתכנות, PoC".

"הפרויקט  מניב תועלות רבות מול העובדים", הסבירה סיימון, "חיסכון בזמן, דיוק בתשובות, רענון, טיוב ואף צמצום הנהלים. בזכות הפרויקט, המידע הפנים ארגוני נגיש היום הרבה  יותר לכלל העובדים. לשמחתנו, הפרויקט 'עורר תיאבון' לעוד מיזמים שכאלה, ומכאן נמשיך ונפתח עבור עובדי הבנק ועבור הלקוחות מוצרים ושירותים נוספים מבוססי AI".

פרויקט AI נוסף, המצוי בעיצומו בימים אלה, אמרה סיימון, "הוא הקמת פלטפורמה בטוחה ומאובטחת לשימוש במודל קלוד (Claude). הוא אמור לסייע בקריאת מסמכים וקבלת תובנות מהם, יצירת מצגות,  ושיפור יכולות הניהול. הוא יניב חיסכון כספי והתייעלות משמעותיים למשתמשים הפנימיים, ובמיוחד לעובדי המטה בבנק". הפרויקט, שנערך גם הוא בסיוע מומחי ה-AI של קבוצת הענן של נס, החל ביולי האחרון וצפוי להסתיים ברבעון האחרון השנה.

לדבריה, "הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה כדי להבטיח מהלכים מן הסוג הזה, ועם כל הכבוד לטכנולוגיה, יש חשיבות רבה לרתימת הארגון כולו ולא רק של אנשי הטכנולוגיה וה-IT. קיבלנו את הדחיפה והגיבוי מהנהלת הבנק, בהובלת המנכ"ל, אבשלום בוסקילה, וזה מרכיב משמעותי להצלחה. בוסקילה, מנכ"ל, הבנק בארבע השנים האחרונות, מעודד ומטפח השקעות רחבות היקף ב-IT, לטובת סגירת הפערים עסקיים וטכנולוגיים מול הבנקים הגדולים".

"שני הפרויקטים", סיכמה סיימון, "עושים שימוש בענן וב-AI, תוך מתן דגש מרכזי לשמירה על המידע הארגוני. הכניסה שלנו לעולם התוכן של AI איננה מטרה לכשעצמה, אלא אמצעי למימוש התוכנית האסטרטגית של הבנק ולשיפור השירות וחווית הלקוח. AI פותחת בפני ארגונים קטנים ובינוניים אפשרות לתפקד במובנים מסוימים כמו ארגון גדול ולצמצם פערים בהיבטי כוח אדם, לצד התייעלות. אין ספק: נמשיך לקדם פרויקטי AI נוספים בהמשך השנה ובשנים הבאות בהתאם להתפתחות הטכנולוגיה והיכולות שהיא תביא עמה".