"הצלחנו לייצר בידול ולהפוך לחברת ההיי-טק של ישראל"

לאחר כהונה ארוכה, שבה היה שותף מרכזי בבניית תשתיות מערך הסייבר הלאומי מאפס, ארז צ'רנוביץ', סמנכ"ל ההון האנושי של המערך, מסיים את תפקידו ויוצא לדרך חדשה במגזר העסקי.

צ'רנוביץ', בעל תארים בכלכלה, במשפטים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון, החל את דרכו המקצועית בשירות המדינה לפני שנים רבות ברשות המיסים, שם שימש בין היתר במגוון תפקידים שהאחרון שבהם היה מנהל אגף הדרכה, שיווק ואבטחת מידע. בשנת 2016, עם היווסדו של מערך הסייבר הלאומי, גויס צ'רנוביץ' כדי להקים את כלל תשתיות כוח האדם, הרכש, הנכסים והלוגיסטיקה עבור הגוף הצעיר. כעת, רגע לפני עזיבתו, הוא מתפנה לסכם קדנציה עמוסה בגוף הפועל בתווך הייחודי שבין טכנולוגיה, פעילות מבצעית אינטנסיבית ומסגרת ציבורית.

"תחושה עמוקה של חלוציות וציונות"

כיצד אתה מסכם את החוויה של ניהול הון אנושי בארגון ציבורי שיושב על התפר הביטחוני והטכנולוגי?
"מכיוון שהייתי חלק ממקימי מה שנקרא בזמנו 'הרשות הלאומית להגנת הסייבר', שצמחה והפכה למערך הסייבר הלאומי במתכונתו הנוכחית, חוויתי את כל שלבי הגידול מ-26 עובדים, שחבשו 'כובעים' רבים, ועד למערך אשר מונה יותר מ-400 עובדים כיום. זוהי תחושה עמוקה של חלוציות וציונות. האתגר המרכזי היה לבנות גוף שמתנהל בקצב של חברת היי-טק, עם צורך ביטחוני, וכל זה בתוך המסגרת הממשלתית. הצלחנו לייצר בידול משמעותי במגזר הציבורי, ולהפוך לחברת ההיי-טק של מדינת ישראל – מקום שבו האופרציה והמשאבים הם עמוד השדרה שמאפשר לעובדי המערך להגן על המדינה".

קוראי 'אנשים ומחשבים' מכירים היטב את המאבק על כל טאלנט בתעשייה. כיצד גוף ממשלתי, שכפוף למגבלות השכר הציבורי, מצליח לגייס, לשמר ולהתחרות על מוחות טכנולוגיים מבריקים מול חברות ההיי-טק המובילות במגזר הפרטי?
"הבנו מההתחלה, שלמרות שבמספר מקצועות סייבר במערך השכר די תחרותי אצלנו, הערך המוסף העיקרי שאנחנו מציעים לעובדים שלנו זה אתגר לאומי ותחושת משמעות גדולה ממשימת ההגנה על המדינה. העובדים אצלנו נחשפים לתמונת המצב הלאומית בסייבר, למבצעי הגנה לאומיים ולטכנולוגיות מתקדמות. השנתיים וחצי של לחימה עצימה שעברו על כולם באו לידי ביטוי גם במרחב הסייבר והמחישו היטב את תחושת המשמעות והסיפוק שעובדינו מפיקים מכך שהשיגרה של אזרחי ישראל לא הופרה על ידי מתקפת סייבר חמורה, גם בזכות העבודה שלהם.

בנוסף, המערך הוא אקדמיה לאומית לסייבר. כל עובד מקבל כאן הכשרה ייעודית וחשיפה מבצעית שאין לה אח ורע באף חברה פרטית. בהיבטי השכר, פעלנו בצורה יצירתית עם הממונה על השכר, ליצירת מענקי גיוס ושימור לטאלנטים, ואנחנו ממשיכים בעבודה איתו לשיפור שכר במקצועות נוספים". 

מערך הסייבר הוא גוף שפועל מסביב לשעון ונמצא בכוננות ומתח מבצעי מתמיד – בתור מי שהיה אמון על משאבי האנוש, אילו כלים ושיטות יישמתם כדי למנוע שחיקה של עובדי הטכנולוגיה והסייבר בסביבה כל כך אינטנסיבית?
"שמנו דגש עצום על מעטפת רווחה וסביבת עבודה מטיבה, שבאה לידי ביטוי בטיפול צמוד בפרט ובהטבות כגון שי כספי למילאומניקים, שי וטקס לילדי עובדים שעולים לכיתה א' ולמתגייסים, העסקת ילדי עובדים בקיץ בארגון, ציון אירועי בני ובנות מצווה, וימי התרעננות ונופש, וכן הטמענו מודלים של עבודה היברידית וגמישות. מעבר לכך, אנחנו נלחמים בשחיקה דרך הכשרה מקצועית מתמדת. עובד.ת שמרגיש שהוא לומד ומתפתח, נשאר חיוני ומחויב יותר. הקשב לצרכי העובד והידיעה שהארגון עוטף אותו, הם אלו שמאפשרים לשמור על דריכות מבצעית לאורך זמן".

הזכרתם לא פעם שפרופיל איש הסייבר משתנה. אנחנו רואים כיום מעבר מאנשי סייבר 'קלאסיים' בלבד, לפרופילים המשלבים סייבר עם דיסציפלינות נוספות כמו משפטים, אסטרטגיה ודוברות. איך השילוב הזה תורם לארגון, וכיצד הוא בא לידי ביטוי ביצירת מסלולי קריירה חדשים בעולם הסייבר הממשלתי?
"היום אנחנו כבר לא מחפשים רק 'מומחה טכנולוגי', אלא עובד עם חוסן. איש.ת הסייבר המודרני הוא (או היא) דמות עם ידע במספר דיסיפלינות במערך: הוא חייב להיות 'משפטן' כדי להבין את גבולות הגזרה והאחריות של הרגולציה בזמן אמת; בעל הבנה שתקיפת סייבר היא קודם כל אירוע של הנדסת תודעה, שצריך לדעת לדברר ולהנגיש אותו; ויזם בנשמתו – שמפעיל חשיבה יצירתית ומחוץ לקופסה כדי להקדים את האויב ולייצר פתרונות יש מאין".

תא"ל (מיל') יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: דרור סיתהכל

"ה-AI מאפשרת לחוקרים שלנו להתמקד בליבה המקצועית"

ברקע הסלמה במתקפות הסייבר ומהפכת הבינה המלאכותית – איך כל זה משפיע על כוח האדם אצלכם? האם ה-AI מחליפה עובדים או בעיקר תומכת בהם, וכיצד נערכים בארגון לגיוס וניהול טאלנטים?
"השילוב בין ההסלמה באיומי הסייבר לבין מהפכת ה-AI לא תפס אותנו לא מוכנים – להפך, הוא האיץ תהליכים שכבר היו בתנועה. ארגון כמו מערך הסייבר הלאומי בנוי מראש להתמודדות עם שינוי מתמיד: האיומים מתפתחים בקצב גבוה, ולכן גם היכולות הארגוניות, הטכנולוגיות והאנושיות חייבות להיות דינמיות בהתאם. חשוב לציין גם שראש מערך הסייבר, יוסי כראדי, עם כניסתו לתפקיד זיהה מיד את האתגרים וההזדמנויות בשינויים אלו, וביצע את ההתאמות המבניות הנדרשות להתמודדות ביעילות מירבית.

מבחינת ה-AI, אנחנו לא רואים בה תחליף לאנשים, אלא מכפיל כוח משמעותי. יש כבר שימושים מבצעיים בכלים מבוססי בינה מלאכותית – למשל בניתוח כמויות עצומות של נתונים, זיהוי אנומליות, תעדוף אירועים ואוטומציה של תגובות ראשוניות. במובן הזה, ה-AI מאפשרת לחוקרים שלנו להתמקד בליבה המקצועית: קבלת החלטות מורכבות, הבנה מערכתית והובלת מהלכים.

יחד עם זאת, במגרש הסייבר – ובמיוחד מול יריבים מדינתיים – המרכיב האנושי, היצירתיות והחשיבה הביקורתית הם קריטיים, ואין להם תחליף.

האתגר המרכזי כיום הוא לא 'האם AI מחליפה אנשים', אלא איך בונים כוח אדם שיודע לעבוד לצד ה-AI. זה משנה את פרופיל הטאלנט שאנחנו מחפשים: פחות התמחות צרה בלבד ויותר יכולת למידה מהירה, הסתגלות, ועבודה בסביבה טכנולוגית משתנה.

אנחנו משקיעים הרבה בהכשרות פנימיות, בהסבת עובדים קיימים לעולמות חדשים, ובבניית מסלולי קריירה גמישים שמאפשרים לאנשים להתפתח יחד עם הטכנולוגיה.

בסופו של דבר, המוכנות שלנו לשינוי נבחנת ביכולת לחבר בין טכנולוגיה לאנשים. ה-AI משנה את חוקי המשחק, והאיומים מתעצמים, אבל ארגון שיודע ללמוד מהר, להתאים את עצמו, ולבנות הון אנושי איכותי וגמיש – יכול לא רק להתמודד עם השינוי, אלא להוביל בתוכו". 

בכהונתך שמו במערך דגש משמעותי על גיוון תעסוקתי – מעבר לערך החברתי, עד כמה הגיוון הזה קריטי ליכולת של הארגון לפתור בעיות טכנולוגיות ומבצעיות מורכבות?
"גיוון הוא צורך מבצעי, לא רק ערכי. הכנסנו בשנים האחרונות תוכניות של שילוב חרדים בעבודה במערך; פעלנו להגדלת שיעור הנשים בהנהלה (ואכן כיום במערך יחס נשים וגברים הוא חצי חצי); פעלנו לשילוב פצועי צה"ל באמצעות פרויקט משותף עם משרד הביטחון של לימוד יסודות הסייבר – וקלטנו ככה שישה אנשי סייבר חדשים. המגוון מביא למערך 'צורות חשיבה' שונות, כשאנחנו ניגשים לפתור בעיה טכנולוגית מורכבת, השונות הזו בתוך הצוות היא שמאפשרת לנו למצוא את הפתרון היצירתי ביותר". 

מתי בדיוק תחול עזיבתך? מי צפוי או צפויה להיכנס לנעליך במערך הסייבר, ומהו לדעתך האתגר המרכזי והדחוף ביותר שיחכה לו או לה על השולחן כבר ביום הראשון בתפקיד?
"סיימתי את תפקידי בחודש האחרון. אני מסיים את תפקידי בסיפוק רב, ומביט בגאווה למה שקיים היום במערך. העובדה ש-116 מועמדים הגישו מועמדות לתפקיד שלי מלמדת על עוצמת המותג שבנינו. לתפקיד נבחרה שני בן שוהם – מנהלת מקצועית ומוכשרת מאוד עם ניסיון עשיר – ואני בטוח בהצלחתה. היא תתמודד עם השלמת השינוי המבני והטמעת טכנולוגיות AI באופרציה הארגונית.

אני רוצה להביע הערכה עמוקה לראש המערך, כראדי, על הובלתו, ניהולו המקצועי והדרך שבה הוא מנווט את המערך בחזית הסייבר הלאומית, שהינה חזית מורכבת מאוד ובטח בימים של מלחמה. העבודה תחתיו הייתה חוויה מעצימה ומלאת אתגר". 

לבסוף – מהו היעד הבא שלך? האם נראה אותך במגזר הפרטי?
"אחרי יותר מ-25 שנים בשירות המדינה, אני יוצא לדרך חדשה. הניסיון שצברתי בניהול אופרציות מורכבות, ניהול ההון האנושי על כל מרכיביו ניהול תקציבים גדולים, ניהול המכרזים במערך והקמת מערכים יחודיים הוא נכס שאני רוצה להביא לחברות שמתפעלות אופרציות משמעותיות. אני מאמין שמינוף היכולת להוביל תהליכים אסטרטגיים במתח גבוה ובסביבה טכנולוגית, היא השלב הבא שלי. אני מחפש את האתגר הניהולי הבא במגזר העסקי, שבו אוכל לתרום מהיכולות שלי בבניין כוח והשבחת ההון האנושי".