"על התקשוב הצה"לי לייצר טרנספורמציה מהירה באמצעים דיגיטליים שאין כיום"

"בקליפת אגוז, הלקחים משני עשורי התקשוב הצבאי הם פלטפורמות אחודות, כמה שיותר דיגיטל, שינוע מידע ונתונים לקצוות, רובוטיקה, לוויינים ו-AI. בכל המערכות האחרונות – לרבות 'חרבות ברזל', 'עם כלביא' ו'שאגת הארי' – נתנו מענה תקשובי לבניין הכוח, ועשינו זאת תוך כדי וכבר בתחילת הלחימה. הצרכים והתהליכים המבצעיים הדורשים רוחב פס, יעלו משמעותית. לכן, המשימה העיקרית של צה"ל ביום שאחרי המלחמה היא בעולמות הרישות: כיצד לייצר טרנספורמציה מהירה מאד בעולמות הרישות שבשטחי הלחימה, שהם לעתים בשטח מחוץ למדינה, ולעתים ארוכי טווח – ולעשות זאת באמצעים דיגיטליים שאינם דומים למה שקיים היום", כך אמר תא"ל (מיל') נתי כהן, שמינויו אושר השבוע לתפקיד ראש מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה.

כהן, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת וקשר"ר (קצין הקשר והתקשוב הראשי בצה"ל), פתח את המפגש של חברי פורום C3  מבית אנשים ומחשבים. האירוע נערך אתמול (ג') במלון NYX בהרצליה, בהשתתפות עשרות מנמ"רים ומנכ"לים מהענף. נושא המפגש היה "שש אחרי המלחמה" ונדונו בו האתגרים וההזדמנויות בפרויקטי IT ב-2026, לאור המלחמה ועליות המחירים. הנחה אותו רונן זרצקי, יו"ר הפורום.

כהן דיבר על "מאחורי הקלעים של התקשוב במלחמה". לדבריו, "את מלחמת לבנון השנייה, ב-2006, סיימנו במבוכה גדולה מאד. שימשתי אז כראש ענף מבצעים באגף התקשוב, ומתחקור הפעילות של התקשוב במלחמה עלו שני לקחים שדרשו טיפול בשני הבטים מרכזיים: האחד, הטמעת יכולות שליטה ובקרה (שו"ב) בזרוע היבשה, כי מ-1996 ועד אז, התקשוב דרך במקום, והצבא עשה שימוש במערכות ובמכשירי קשר ישנים. נדרשנו להדביק את הפערים בתחום שנוצרו למול אגף המודיעין וחיל האוויר. המשימה השניה הייתה לבנות חטיבת הפעלה באגף לטובת הפעלת כוח כציר מרכזי בניהול מלחמה. משימה זו החלה ב-2007, אז הוחלט שפיקוד הצפון יהיה הפיקוד הראשון בצבא שיעבור לצי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי). הבנתי שמדובר בפוטנציאל לטרנספורמציה 'מטורפת': המח"ט כבר לא חייב להיות בחפ"ק, הוא יכול לצאת החוצה עם מערכות שו"ב. זה היה מענה לביקורת שהוטחה במפקדים ש-'התאהבו' בפלזמות ונותרו במפקדות, ושהיו 'מחוברים יותר מדי'. הבט נוסף שנדרשנו לטפל בו היה הקישוריות בין המרחבים והזרועות. לקח זמן עד שהאסימון 'ירד' למפקדים. הבנו שכדי שלא תתקבל תוצאה חלקית, עלינו לפעול להסבה לדיגיטל באופן רוחבי: להסב את כלל הכוחות, כולל יחידות המילואים. מיפינו את התהליכים המרכזיים בפיקוד ואז הפכנו עשרה מהם למבצעיים, כאלה שהמערכות משרתות את התהליכים – ולא להפך. הבנו שעלינו לתת מענה מהיר כך שכלל המערכות השונות של אגפי וזרועות הצבא ידברו זו עם זו".

המלחמה הדיגיטלית הראשונה של צה"ל

"מבצע 'צוק איתן', ב-2014, היה המלחמה הדיגיטלית הראשונה של צה"ל", אמר כהן, "ה-מ"פ דיבר אז בראשונה עם כטב"ם בשמיים. היה לו אמצעי שלא בסד"כ שלו, אבל כן נמצא במרחב העניין שלו".

כהן הוסיף כי "אביב כוכבי, בהיותו ראש אמ"ן, טבע את המושג 'לוחמה מבוססת מודיעין'. הוא הבין שהיה עושר מודיעיני, אבל שלא הגיע לקצה. דחפנו את הנתונים לקצה, דחפנו לקצוות יכולות אש ומודיעין. הדיגיטל סגר מעגלים מהר ויעיל ושיפר את האפקטיביות המבצעית".

"לפני 'חרבות ברזל', השקענו באפליקציה ובקצה, היו לנו עננונים, עברנו לפעול בענן המבצעי", אמר כהן, "אבל, לא השכלנו לתת מענה מספיק לתווך שבין הדאטה, במטכ"ל ובפיקודים –  ובין הקצוות עצמם. יצאנו לתמרון בסוף 2023 כאשר מידע רב לא הגיע לקצה. בחנו תהליכים, ערכנו תרגילים, הוספנו יכולות לווייניות טקטיות שהגיעו לקצה, הענקנו רוחבי פס גדולים. כך, שיפרנו את היכולות בחודשי הלחימה הראשונים, ורישתנו את השטח בצורה טובה יותר".

"בסבבי הלחימה עם איראן", סיכם כהן, "האתגרים היו טווחים ארוכים, ומענה מודיעיני ואש עבור חיל האוויר. פה האתגר שונה, ונסמכנו על יכולות לוויין ויכולות ארוכות טווח. נדרשנו לתחזוק רובסטי של המערכות ולגיבויים. המערכה בצפון שונה מזו בדרום: גם בטופוגרפיה וגם ביכולות האויב, שהוא מתוחכם וטכנולוגי יותר. נדרשנו גם להתגבר על המיסוכים. פעלנו להוספת יכולות לבניין הכוח בצפון, ועשינו זאת תוך כדי המלחמה, כשהכנסנו יכולות רובוטיקה. נדרשנו לתת טווחי תקשורת ארוכת טווח, עם חוסן וגיבוי, לטובת הפעלת כלים מרחוק, למשל. עוד ענינו לאתגר של פריסת שו"ב ורשתות בעת לחימה בשטח אויב. כל אלה תרמו להשגת היעד העתידי: להתחבר בטווחים ארוכים, כדי שבתמרון הבא נהיה עמוק יותר בעולם הדיגיטל, עם מענה שונה, עם פלטפורמות בלתי מאוישות, כך שרובוטיקה, רחפנים ומודיעין – כולם ייכנסו למשחק".