איך מבינים את הבינה המלאכותית – ולאן היא הולכת?

הבינה המלאכותית היא תחום לא חדש, אבל כזה ש-"התפוצץ" בשנים האחרונות – בקרבנו, כאנשים, ובארגונים. בהיבט הארגוני, עולה הטענה שה-AI תחליף עובדים וכדי למנוע את זה ככל הניתן, על העובדים לעבור הדרכות שיכשירו אותם לעידן הבינה המלאכותית.

"תחום ה-AI נמצא בגדילה מעריכית (אקספוננציאלית), אבל יש רבים שלא ממש מבינים מה זה", אמר דיוויד מרגולין, יועץ בכיר לארגונים בינלאומיים בעולמות השיווק והבינה המלאכותית הטרנספורמטיבית, בכנס Multimedia AV TLV של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (א'). הרצאתו עסקה במבט מגבוה על הבינה המלאכותית, תוך התמקדות בשאלות כיצד מבינים אותה ולאן התחום הזה הולך.

מרגולין עסק בעבר בכמה תפקידים שבהם היה לו חיבור לעולם ה-AI, לרבות באוויה וברד-ויז'ן, וכסמנכ"ל השיווק של קרמר. הוא אמר כי "התחילו לדבר על AI ב-1957. למידת המכונה כאן מזה שני עשורים, ורבים מאיתנו עדיין לא ממש מבינים מה יהיה עם זה. פגשנו את ה-AI כשפגשנו את ה-GenAI, ב-2022, ואנחנו רק בתחילת הגדילה של העולמות האלה. בהמשך יהיה שלב שבו נחווה קפיצה מאוד משמעותית ב-AI. המומחים אומרים שזה יקרה ב-2030, אבל להערכתי, זה יקרה בסביבות 2050".

כוח עיבוד, חשמל וסטים של מידע

"כשמדברים על בינה מלאכותית מדברים על כוח עיבוד, חשמל וסטים של מידע", ציין. "כוח העיבוד הוא דבר שצובר תאוצה. מ-2010, כוח העיבוד שקשור ב-AI מכפיל את עצמו בכל חצי שנה. עד 2027 יימכרו בשנה 1.5 מיליון שרתים שמיועדים ללמידת מכונה. זה מספר בלתי נתפס".

"באנרגיה ו-AI יש בעיה כפולה, משום שאין בעולם מספיק אנרגיה למילוי הצרכים של הבינה המלאכותית", הוסיף מרגולין. "אנחנו לא צריכים כיום כל כך הרבה כורים שמייצרים חשמל ואנרגיה גרעינית בסעודיה, כפי שסוכם עליהם בביקורו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, במדינה, אלא אנרגיה ללמידת מכונה. החשמל הוא אחד החסמים המרכזיים כיום ללמידת מכונה ולבינה מלאכותית. בנוסף, היא הגורם הכי מזהם כיום בעולם. היא זו שצורכת את הכי הרבה חשמל, הרבה יותר מכל דבר אחר. אנחנו במשבר אקלים והבינה המלאכותית רק מחמירה אותו. לכן, המעבר לכורים גרעיניים לטובת יצירת אנרגיה ל-AI הוא דבר מתבקש".

"המידע", אמר מרגולין, "הוא חומר גלם שהבינה המלאכותית משביחה אותו".

AI ו-AV

"כשמסתכלים על AI בעולמות המולטימדיה, יש שלושה דברים מרכזיים: חוויית הלקוח, תפעול ותחזוקה, ואנליטיקה", ציין. "כל יצרני הפתרונות בעולם ה-AV מתמקדים פחות או יותר באותם דברים. העניין הוא שתעשיית ה-AV רואה בבינה המלאכותית כפיצ'ר, כמשהו שמוסיפים אותו לפתרונות קיימים, והחברות שבה לא בונות מערכות שמבוססים עליה. זה דבר שצריך להשתנות".

לדברי מרגולין, "שני דברים מרכזיים יאפיינו את הבינה המלאכותית בעתיד: ניתוח מצב רגשי, כדי לדעת מה עובר על הדובר מלנו באותו הרגע, ועל מה ואיך לדבר איתו – ו-AI בקצה. בהקשר זה, כבר יש לא מעט מוצרים שמאפשרים את עיבוד ה-AI בזמן אמת על היחידה עצמה".

לסיכום הוא אמר ש-"מתארים את הבינה המלאכותית כמרכבה ללא סוסים, כפי שכינו בהתחלה את המכוניות של פורד. אבל כאן מדובר בשינוי. המגבלה הכי גדולה של ה-AI היא בני האדם, כי הם לא מסוגלים לדמיין מה אפשר לעשות איתה. עד שלא נצא מהפריזמה שדרכה אנחנו מסתכלים על הבינה המלאכותית, נמשיך לייצר פיצ'רים ולא באמת נעשה דברים שנתפסים כיום כדמיוניים, אבל הם אפשריים".