"לסטארט-אפים שאינם בתחום הסייבר מאוד קשה לגייס כספים"

אם תשאלו חלק מאנשי הון-הסיכון והמומחים, הם יגידו לכם שגיוסי הכספים בהיי-טק נמצאים בהתאוששות, ושישראל חוזרת להצדיק את מעמדה כאומת הסטארט-אפ. הנתונים, יש להודות, לצידם. אלא שמי שצולל לנתונים ולדו"חות רואה שעיקר ההשקעות, בין אם מדובר בסבבי גיוס, אקזיטים או מיזוגים ורכישות – הן בתעשיית הסייבר. זה נכון גם אם לא כוללים את עסקת הענק של וויז. כשזה מגיע לתחומים אחרים, המצב אחר והתמונה פחות ורודה, שלא לומר אפורה.

אביב ברזילי, משקיע בכיר בפיטנגו פירסט – זרוע ההשקעות של קרן פיטנגו, ושקד רוג'ר ג'וזף סיידוף, שותף מייסד ומנכ"ל של חברת סטארט-אפ שנמצאת כרגע ב-Stealth Mode ותיחשף בהמשך, שוחחו על מצב תחום הגיוסים ועל חברות סטארט-אפ במהדורת האביב של כנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים. האירוע התקיים לפני ימים אחדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

"הפוקוס בישראל הוא לא על AI, אלא על סייבר. יש פערים בידע בין סטארט-אפיסטים וגיוסים בעולמות הסייבר וה-AI", אמר סיידוף. ברזילי הסכים: "לחברות סטארט-אפ שאינן בתחום הסייבר יותר קשה לגייס כספים".

ברזילי ממליץ לסטארט-אפים להתחיל בגיוס בשלב הפרה-סיד ולא לקפוץ ישר לגיוס סיד. "כדאי לגייס בסבב פרה-סיד, להגיע ל-MVP (מוצר שיש לו ערך מינימלי – י"ה) – בשלב הזה לא צריך מכירות בסכומים גדולים – ואחר כך אפשר לגייס סיבוב 'בריא' יותר, שיאפשר להצמיח את הסטארט-אפ באופן שיבנה חברה בריאה. שכחנו בארץ מה זה חברות בריאות. וויז היא לא חברה בריאה והיא לא דוגמה לשום דבר, כי שם, היזמים באו מראש כדי לבנות מפלצת".

"האני מאמין שלי הוא שכל חברה, ובמיוחד כל חברת סטארט-אפ, צריכה לעשות עבודת מחקר, שתדע להבין את הלקוח טוב מאוד", אמר.

בוריס שוסטין, ארכיטקט פתרונות ב-וויידאופס. צילום: אייל גזיאל

דובר נוסף באירוע היה בוריס שוסטין, ארכיטקט פתרונות ב-וויידאופס. הוא הציג את החברה ואמרה כי "אנחנו שותף פרימיום של גוגל קלאוד. אנחנו מבצעים מיגרציה לענן – מאון-פרמיס ומעננים אחרים, אבטחה, קסטומיזציה, Devops ותשתיות, ומציעים תמיכה 24/7. וויידאופס היא שותף מוסמך מטעם גוגל להעביר הדרכות על גוגל קלאוד, ובתחומי הבינה המלאכותית ולימוד המכונה. אנחנו עובדים עם חברות גיימינג, מגזר ציבורי ועוד".

שוסטין הציג את NotebookLM – כלי AI של גוגל, שמבוסס על ג'מיני 2.0 של החברה ומיועד למטרות מחקר. הוא מאפשר למשתמשים להעלות מקורות מידע משלהם, לקבל תובנות באופן מיידי ולראות לא רק את התשובות, אלא גם את מקורות המידע שמהם הצ'טבוט לקח אותן.

"בשונה מצ'טבוטי AI רגילים", ציין שוסטין, "NotebookLM מסייע למשתמשים לבצע מחקר על כל תחום. המשתמש מספק מקורות מידע והכלי סורק אותם. התשובות מבוססות על המקורות האלה – קבצי טקסט, לינקים (ללא תמונות), סרטונים (תמלול שלהם, ורק אם הם ציבוריים) וקבצי אודיו – וכן על מידע נוסף שיש בו. אם מושכים קבצים לגוגל דרייב – הוא יוצר עותק מקומי וצריך לסנכרן".

עו"ד דלית בן ישראל, שותפה וראשת תחום ה-IT, הפרטיות והגנת הדאטה בפירמת עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות'. צילום: אייל גזיאל

עו"ד דלית בן ישראל, שותפה וראשת תחום ה-IT, הפרטיות והגנת הדאטה בפירמת עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', סקרה בקצרה את ההיבט המשפטי של תחומים אלה. היא הקדימה ואמרה כי "החוקים בישראל ובאירופה ניטרליים לטכנולוגיה, ואמורים לחול גם על שימוש במידע אישי ב-AI".

"הבינה המלאכותית מייצרת אתגר, כי היא מתנגשת עם הגנת הפרטיות. לא מדובר רק בפרטים כמו שם, מספר תעודת זהות ומספר טלפון, אלא בפריטי מידע רבים שיכולים להוביל לזיהויו של אדם", ציינה.

עו"ד בן ישראל הזכירה את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט הקרוב. "התיקון הזה מכניס בפעם הראשונה לדין הישראלי אפשרות להטיל קנסות, ובסכומים מאוד משמעותיים, על ארגונים שמפרים את הפרטיות, והוא מתייחס להיבט הטכנולוגיה. בארגונים עתירי מידע זה יכול להגיע למיליוני שקלים. עליהם, ועל ארגונים בכלל, להיערך לכך", אמרה.

"האלמנט הכי בעייתי הוא ההסכמה. בישראל, ארגון שמעוניין להשתמש במידע של משתמש מסוים צריך לספק לו פרטים – איזה מידע שלו הוא מעוניין לקחת, עם מי הוא רוצה לשתף אותו ולאילו מטרות – ולקבל את הסכמתו. יידוע אנשים וקבלת הסכמתם זה אתגר מורכב, אבל יש לכך פתרונות – קבלת הסכמה כללית, יידוע מדורג ועוד. ארגונים צריכים להבין מהי הציפייה הסבירה של המשתמש באשר לשימוש במידע שלו. אם הוא עושה שימוש במערכת, כנראה שהוא מבין שמשתמשים במידע שלו לשיפור המערכת, אבל הוא לא בהכרח מודע לכך שהארגון מעביר אותו לצדדים שלישיים", ציינה.

"יש גם את עקרון צמידות המטרה, שלפיו מותר להשתמש במידע אישי רק למטרות שהארגונים שלוקחים אותו אמרו למשתמש שהם הולכים לעשות זאת", הוסיפה עו"ד בן ישראל. "כמו כן, הרשות להגנת הפרטיות מבקשת להקפיד על אחריותיות – לשמור על אבטחת מידע, למנות ממונה הגנת פרטיות ולבצע תסקיר הגנה על הפרטיות בארגון".