כך תורם מרכז המו"פ של אנבידיה בישראל למהפכת ה-AI

ענקית השבבים אנבידיה הכריזה השבוע על פתרון טכנולוגי חדש בשם NVIDIA DOCA Argus, שפותח במרכז הפיתוח של החברה בישראל. מטרת הפתרון היא לספק אבטחת סייבר ייעודית לפונקציות שונות ברכיבי הבינה המלאכותית, באמצעות זיהוי של איומים בזמן אמת במהירות הרבה יותר גדולה ממה שקיים כיום בשוק.

פיתוח זה מצטרף לשורה ארוכה של פתרונות שפותחו במרכז המו"פ של אנבידיה, שפועל מיוקנעם. השלוחה הישראלית של חברת הענק נפתחה ב-2016, וב-2020, בעקבות רכישת מלאנוקס, הוא הפך לשני בגודלו מחוץ לארצות הברית. מרכז זה מהווה את אחד מסמלי הגאווה של ההיי-טק הישראלי.

ערב יום העצמאות אירחנו באולפן פודקאסט אנשים ומחשבים את נתי אמסטרדם, קאנטרי דירקטור של אנבידיה בישראל, ושוחחנו אתו על התרומה של מרכז הפיתוח של החברה לאקו-סיסטם הישראלי ולענף ההיי-טק, וכן לאן הולכת מהפכת הבינה המלאכותית. מראיין אורח בפודקאסט היה צבי קצבורג, כתב בכיר באנשים ומחשבים.

"אנחנו מדינה מאוד חזקה והוכחנו שאנחנו יודעים לשרוד, זה ב-DNA שלנו". אמר אמסטרדם. "יש פה הרבה מוחות מבריקים – לא רק בהיי-טק. יש רופאים, חוקרים בתחום מדעי המוח ואנשים טובים מאוד בעוד הרבה תחומים, ואני בסך הכול אופטימי".

בטרם מונה לעמוד בראש מרכז הפיתוח של אנבידיה בארץ, אמסטרדם מילא שורה של תפקידים בהיי-טק. המקום הראשון שבו עבד מיד לאחר שחרורו מצה"ל היה בחברת דיגיטל המיתולוגית. בהמשך הוא שימש בתפקידים טכנולוגיים בחברות רב לאומיות בארץ ובחו"ל, והתפקיד האחרון שלו לפני זה הנוכחי היה מנכ"ל VMware ישראל.

על ההחלטה לעבור לאנבידיה אמר אמסטרדם: "זה היה רגע משנה חיים. זה היה עוד בשלב שהחברה לא הייתה מוכרת כל כך בשוק הישראלי, וזוהתה בעיקר עם שוק הגיימינג".

מרכז המו"פ של אנבידיה ביוקנעם. צילום: יח"צ

בקצרה, מה עושה אנבידיה?
"אנבידיה היא חברה שמייצרת מעבדים גרפיים, שהם רכיב טכנולוגי מורכב מאוד, ועל בסיס זה רץ היישום הגדול הזה שנקרא בינה מלאכותית. אבל אנחנו לא רק חברת חומרה, אלא גם חברה שמייצרת הרבה מאוד רכיבי תוכנה עבור התעשיה, שעוזרת להם להשתפר".

פרט בבקשה.
"בוא ניקח לדוגמה את תעשיית הרפואה, שם אנחנו מחפשים פתרונות כיצד לייעל ולשפר את עבודת הצוותים הרפואיים. למשל, איך הבינה המלאכותית יכולה לסייע לרופא לאבחן טוב יותר מחלות ולשפר את התקשורת בינו לבין המטופל.

תחומי הפיתוח שלנו הם סביב שבבים, תקשורת ותוכנה. בנוסף, יש לנו קבוצות פיתוח שמפתחות טכנולוגיות לרכבים אוטונומיים, וכן מרכז מחקר שבו עובדת קבוצה של חוקרים שמבצעת מחקרים ברמה גבוהה, שזוכים להכרה.

הייצוא הטכנולוגי של ישראל הוא מדהים ומייסד ומנכ"ל החברה שלנו, ג'נסן הואנג, מבין את זה טוב ומאוד תומך בישראל. זה מאפשר לנו לעבוד עם סטארט-אפים, והסיוע הוא לא רק ברמה הטכנולוגית, אלא גם בעובדה שאחרי שהסטארט-אפ מפתח, הפיתוח שלו רץ בכל העולם. שיתוף הפעולה שלנו עם חברות ישראליות הוא מרכיב חשוב בפעילותנו ובתרומה שלנו לכלכלה".

ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ב-GTC 2025. צילום: יח"צ

איך אתה מעריך את האימפקט שלכם על המדינה?
"אנחנו, בסופו של דבר, מספקים פלטפורמות, וכשאנחנו באים לעבוד עם גופים ישראליים, אנחנו עוזרים להם לעלות לשווקים בינלאומיים עם הטכנולוגיה שלנו. זה קורה לא רק עם סטארט-אפים אלא גם עם ארגונים גדולים, כמו בית החולים שיבא, שם יש לנו מרכז חדשנות, שהוא אחד מבתי החולים החדשניים בעולם, באסותא או בעירית תל אביב – והרשימה ארוכה".

לאן הולכת הבינה המלאכותית?
"הבינה המלאכותית הולכת לכיוון של סוכנים. זה היה מסר מאוד ברור בכנס השנתי שלנו (GTC 2025 – י"ק ו-צ"ק), שנערך באחרונה בארצות הברית. דמיין כלי בינה מלאכותית שמסייעים לך בפעילות יום יומית, בממשק מול נותני שירות. או בתחום הבריאות – סוכן שחובר לדאטה שלך באותו גוף בריאות שאתה לקוח שלו, והוא יודע לתת לך המלצות, לעשות פעילות פרו-אקטיבית ולתקשר איתך, ולהיות ממש סוכן חכם שעוזר לך להתמודד עם דברים שאתה צריך לעשות ברמה היום יומית. זה נכון גם בתחום הפיננסי – בממשקים עם בנקים, גופי השקעות ועוד.

יש התקדמות גם בתחום הרובוטיקה. במשך שנים, הרובוטים היו מאוד מוגבלים ביכולת שלהם. כיום התחום הזה מתפתח ויש רובוטים אנושיים. את כל זה עושים בעזרת תכונות בינה מלאכותית שמוסיפים לרובוטים".

האם הגבלות הייצוא שהטיל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ישפיעו עלינו בדרך כלשהי?
"שבבים הם הבסיס לבינה מלאכותית, שהיא תשתית לא פחות חשובה מאנרגיה ומים, וזה (ההגבלות – י"ק ו-צ"ק) עלול, בטווח הארוך, להגביל את היכולת לבנות במדינת ישראל שבבים שישפיעו על מגזרים שמוגדרים כתשתיות. כרגע לא שינינו תוכניות (בעקבות ההגבלות – י"ק ו-צ"ק), ואני מקווה שבעתיד זה יסתדר".

אנחנו מקליטים את הפרק ממש ערב יום העצמאות, וזה זמן טוב לשאול אותך: איך אתה רואה את ענף ההיי-טק הישראלי?
"קודם כל, אני חושב שאנחנו מדינה מאוד חזקה, בגלל הטאלנט הישראלי – וזה הוכח בזמן המלחמה. הוכחנו שאנחנו יודעים לשרוד, זה ב-DNA שלנו. אנחנו תמיד יודעים לצאת ממצבים לא פשוטים. ההישרדות הזאת מייצרת חדשנות טכנולוגית, ואנשים הולכים ולומדים, ואנשים חושבים, ואנשים פותרים בעיות. ללא ספק, המצב בענף היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם היו נכנסות יותר השקעות מחו"ל, גם בעזרת עידוד של הממשלה, שיקימו פה עוד אנבידיות. יש פה הרבה מוחות מבריקים, ואני בסך הכול אופטימי".