"דאטה, GenAI ודיגיטל – המענה להנגשת השואה לדורות הבאים"

"יד ושם עובר כמה שינויים תפיסתיים, שמשפיעים על החשיבות ואופן הפעולה של האגף בראשותי בארגון. אנחנו מרחיבים את עולמות התוכן עם תוכן רב ממדי, רב תרבותי, שמונגש לכולם בערוצים רבים, וכן עם מיצג אור קולי חדש, הצגות תיאטרון חדשות ומרגשות, ויותר חשיפה למאגר האוספים לקהל. הדיגיטל משמש עבורנו רכיב מרכזי למיצובו החדש של הארגון ולהרחבת הנגשת אוצרותיו ההיסטוריים", כך אמר דניאל שלום, ראש אגף טכנולוגיה וחדשנות ביד ושם, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שנפתח הערב (ד').

לדברי שלום, "ברור לנו שלאגף הטכנולוגיה והחדשנות יש תפקיד מפתח בהתמודדות עם מפנה הדורות והשינוי התפיסתי, מאוצרות – להנגשה: מעיבוד המידע, הגנה עליו והטמעתו בפלטפורמות חדשניות, תוך שילוב רכיבי בינה מלאכותית יוצרת, להנגשה חכמה יותר ומותאמת קהל יעד".

חצי שנה בתפקיד

שלום מונה לתפקיד לפני כחצי שנה והחליף את המנמ"ר הוותיק מיכאל ליבר. לפני כן הוא עבד במשך שמונה שנים באמדוקס, כשבתפקידו האחרון בחברה הוא היה סמנכ"ל דאטה ו-AI. לדבריו, "האגף בראשותי זוכה לגיבוי מלא מהנהלת יד ושם, ובכלל זה מהיו"ר, דני דיין, ומהמנכ"ל, צביקה פייראייזן".

יד ושם. צילום: ShutterStock

איך עברתם את 2024? אילו פרויקטים טכנולוגיים מרכזיים ביצעתם באחרונה, ואתם מבצעים כיום?
"2024 הייתה שנה מאתגרת מבחינות רבות, ולמרות, זאת תקציב הטכנולוגיה והחדשנות של יד ושם צמח משמעותית בשנה החולפת. האצנו ועוד נאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית עם כמה פרויקטי מפתח: האחד – מעבר מאון-פרם לענן: עד סוף השנה נהיה חלקית בענן ונעבוד מול שתי ספקיות הענן של נימבוס. את הייעוץ לעלייה לענן AWS אנחנו עורכים בשיתוף דלויט ובוחנים מי ייעץ להגירה לגוגל קלאוד. השלמנו שלב ראשון בעלייה לענן והעלינו את אתר האינטרנט החדש שלנו, שפותח במתודולוגית סקראם.

בקרוב נתחיל, עם מלם תים, פרויקט להחלפת מערכת ה-CRM של מיקרוסופט בזו של סיילספורס – לשיפור בעולמות גיוס הכספים וניהול קהל המבקרים הרחב. במחצית השנייה של השנה נטמיע מערכת ERP חדשה, לייעול התהליכים העסקיים. טרם בחרנו בזהות הספק, אבל המערכת תהיה בענן. בנוסף, לפני כחודש הטמענו מערכת של מאנדיי לניהול תהליכים ארגוניים ופרויקטים. כמו כן, נצא למכרז להחלפת מערכת התוכן הארגונית שלנו.

היעד שלי הוא לערוך בכל שנה 4-5 פרויקטי על, כמענה להתקדמות הטכנולוגית המהירה".

מה עם ה-AI וה-GenAI?
"אנחנו עובדים עם כמה סטארט-אפים בעולם ה-GenAI, לבנייה של תשתית פיתוח לתהליכי AI מסובכים, ולתמיכה בתהליכי AI בקטלוג אוטומטי, חילוץ ועיבוד מידע ומטה-דאטה – ממסמכים, תמונות וקבצי מדיה. זאת, כדי לזהות שמות ומקומות ממאגרי מידע בארגון, שלא נסרקו בעבר. אנחנו מטמיעים סוכני מודלי שפה גדולים (LLMs) מהחכמים בעולם. כלל הפעילות שלנו בתחום נעשית תחת מגבלות אתיקה חמורות".

רבות מדובר על הצורך בשיתוף פעולה בין ארגונים לאקדמיה, וזה יכול להיות נכון בפרט במוסד שהוא גם מחקרי, כמו יד ושם. איפה אתם עומדים בתחום הזה?
"אנחנו מרחיבים את שיתופי הפעולה שלנו עם מוסדות אקדמיה בארץ ובחו"ל, בהקשרי טכנולוגיה ואתיקה. עם הגעתי לתפקיד יצרתי קשר עם חברות טק ענקיות והזרועות הפילנתרופיות שלהן, לייזום פרויקטים חדשניים ומציאת מקורות מימון נוספים עבורם".

אילו עוד מהלכים ביצעתם?
"לצד אחסון על מערכות HPE של הררי עתק בהיקף 7 פטה בייט, יזמתי כמה מהלכים בעולמות ניהול הנתונים, הצבתם על פלטפורמות חדשות, שינוי ארכיטקטורת מודל הנתונים, מעבר לדאטה בייסים מודרניים והגנה עליהם. כמו כן, אנחנו מקימים צוות BI לטובת ניתוח מעמיק של הנתונים, בשני ערוצים מקבילים: בעולם התוכן, של חקר נתוני השואה, ובפן המנהלתי, לקבלת החלטות מבוססות מידע עם נראות. נהפוך לארגון מבוסס נתונים. יש לנו כלי BI ו-BO של סאפ ואנחנו בוחנים חלופות בולטות".

היעד: 5.3 מיליון שמות של קורבנות השואה

לפני כשנתיים חנך יד ושם את מיצג ספר השמות, של כ-4.8 מיליון קורבנות השואה, מקומות הולדתם, תאריכי לידתם, ומקומות ותאריכי הירצחם – אם ידועים. המאגר הוא פרי עבודת איסוף דקדקנית של עשרות שנים, שיד ושם מבצע מיום הקמתו. אנשי הארגון מעריכים שהיעד המספרי בר ההשגה הוא 5.3 מיליון שמות נרצחים, ומציינים שבחלוף הזמן, איתור השמות נהיה איטי וקשה. "למרבה הצער, יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא תיעוד לכל נספי השואה", ציין שלום.

היכל השמות ביד ושם. צילום: ShutterStock

עוד הוא אמר בהקשר זה כי "גם השנה העלינו לאתר ולערוץ היוטיוב שלנו עשרות אלפי קטעי עדויות. בעתיד ננגיש אותם גם באמצעות סוכני AI, באופן חכם וידידותי. כדי להאיץ זיהוי שמות נוספים, יצרנו שותפויות חדשות עם מאגרים עולמיים, ונצליב מולם פרטי מידע. נבסס את יד ושם כמקור מידע חובק עולם, חוצה מאגרים ואוספים. באמצעות המערכת שאותה אנחנו מתפעלים, מונגשים כיום כ-40 מיליון עמודי תיעוד על מחנות ריכוז וכפייה, ושמות של קורבנות שואה, ניצולים ועקורים. כ-90% מהארכיון נגיש באינטרנט, עם נפח אדיר, של יותר מ-50 מיליון רשומות שמות, שניתנים לאחזור מהיר".

לסיכום ציין שלום כי "ניתוח והנגשת נתונים היו מרכזיים בפעילותי במגזר הפרטי, וזה מסייע לקדם את הטרנספורמציה הטכנולוגית ביד ושם. נפנה לקהלים רבים נוספים ונתמקד בהנגשת התוכן שלנו לדור הצעיר. הקדמה הטכנולוגית מהווה רכיב מפתח בשימור וקידום זיכרון השואה – ועלינו לאמצה במהירות, אבל בזהירות הנדרשת, כדי להיות מעניינים ורלוונטיים".

השתתף בהכנת הידיעה: יהודה קונפורטס.