"הממשלה חייבת להחליף דיסקט לגבי ה-AI"

"מאז שהייתי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשנים 2021-2022, העולם חווה מהפכה בתחום ה-AI. יישומי הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI, פרצו בסערה לעולם והם מחוללים שינויים משבשים. מצב חדש זה מצריך שינוי תפיסתי משמעותי: הממשלה צריכה להחליף דיסקט, להיכנס לתחום הבינה המלאכותית, לטפל בו – ולעשות זאת בעוצמה ובהיקפים הרבה יותר גדולים", כך אמרה ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי).

פרקש-הכהן, סגנית יו"ר הכנסת ויו"רית הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, אמרה את הדברים בכנס שערך מכון ון ליר, בו נדונו השינויים שמחוללת הבינה המלאכותית בחיינו בתחומים רבים, והאם מדובר בשינויים לטובה – או בסכנה לאנושות. הכנס נערך בסוף השבוע האחרון, וח"כ פרקש-הכהן שוחחה עם ד"ר גלית ולנר מבית הספר ללימודים רב-תחומיים, מכון טכנולוגי חולון (HIT).

לדברי ח"כ פרקש-הכהן, "הייתי השרה הראשונה בממשלה שמונתה לרכז את תחום ה-AI ואת כללי האתיקה לשימוש בה. בשל השימוש הנרחב שיש כיום ב-AI, מעולם לא היה קל יותר לשקר, לזייף טקסטים ולבדות תמונות".

החלטת ממשלה מ-2021, אמרה פרקש-הכהן, "הטילה על המשרד שעמדתי בראשו להוביל את מדיניות הממשלה בתחום הבינה המלאכותית. באוקטובר 2022 פרסמנו מסמך הדן במדיניות רגולציה ואתיקה בפיתוח ושימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית בישראל. המסמך שם דגש על חדשנות אחראית. מדובר במסמך ראשון מסוגו בישראל, שמהווה מצפן ערכי ועסקי, לכל חברה, ארגון או גוף ממשלתי שעוסק בתחום. עקרונות המדיניות במסמך מציעים גישה מתערבת פחות, שמציעה שימוש בכלי רגולציה 'רכה' במקום חקיקת מסגרת רוחבית, אימוץ עקרונות אתיים בדומה למקובל בעולם, גיבוש כלי לניהול סיכונים לרגולטור והקמת מוקד ידע ייעודי בממשלה".

"AI עשויה לשמש לקידום צמיחה ולפיתוח בר-קיימא ולהפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום החדשנות", סיכמה ח"כ פרקש-הכהן, "AI הוא נושא אסטרטגי וחשוב, וחייב לקום גוף שיטפל בו ברמה הלאומית ויעשה זאת באופן רוחבי. בינה מלאכותית הוא נושא אשר ישפיע על כל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי – וגם כמדינה. אין לממשלה מדיניות בנושא, אין לממשלה תוכנית לאומית ראויה. וזה לא רק עצוב, אלא גם בעל השלכות, שחלקן עלולות להיות מסוכנות".

"בישראל אין רגולציה לתחום ה-AI"

ד"ר ולנר אמרה כי "המסמך שהמשרד פרסם מהווה, שנתיים לאחר הפרסום הראשון, קו מנחה למדיניות הממשלה בתחום. למרות זאת, בישראל אין רגולטור לתחום ה-AI, אף שיכולנו להיות בין המדינות הראשונות בעולם עם רגולטור שכזה. זה קורה כי המשרד לא רואה את עצמו ככזה שצריך ליצור רגולציה".

"בתחומים אחרים", אמרה ד”ר ולנר, "יש אסדרה, או שיח על אסדרה, למשל הצורך ברגולציות על המדיה החברתית, כי ה-AI תגברה את הנושאים השליליים בסושיאל – על סטרואידים. לכן, חשוב שתהיה חקיקה לתחום ה-AI, שתגן על האזרחים מפני שלל בעיות –  בהן אפליה והטיות. שיתוף הציבור כיום נעשה בצורה טובה, יש התייעצות איתו. צריך לעשות הכל כדי שישראל תהיה מובילה בינלאומית לתחום הבינה המלאכותית. יש לנו את כל המרכיבים הדרושים – רק צריך לשים אותם יחדיו".

עוד באירוע: פרופ' ענת בן דוד מהאוניברסיטה הפתוחה  שוחחה עם ד"ר דן קוטליאר מאוניברסיטת חיפה בנושא "להיות אזרח בימי האלגוריתם". פרופ' אורן הרמן, היסטוריון של המדע, ופרופ' בן רייס, ישראלי מאוניברסיטת הרווארד, דיברו על רפואה, ציבור, ביג דאטה ובינה מלאכותית. ד"ר עפרי אילני וד"ר כרמל וייסמן דיברו על "אלוהים, אדם ומכונה". השיחה עסקה בכך שברוני היי-טק מדברים לעתים על ה-AI במונחים משיחיים ממש, משמע – הטכנולוגיה תהפוך אותנו לאלים, והעלתה את השאלה: האם מדובר בדת חדשה? פרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר, חתם את הכנס בשיחה עם חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה.