חיל האוויר שדרג את הרשתות המבצעיות שלו – תוך כדי הלחימה
הרשת שהוטמעה, סיסקו SDA, מאפשרת תזמור וניהול אוטומטי של מערכות נתונים מורכבות, תוך שיפור הרציפות המבצעית ● היא משרתת אלפי משתמשים, שעובדים על יותר מ-100 רשתות תקשורת נתונים

חיל האוויר החל ב-2023 פרויקט גדול לשדרוג רשתות הנתונים המבצעיות שלו, והמשיך בכך גם במהלך 2024, תוך כדי המלחמה. הפרויקט אפשר לחיל לשפר את הזמינות ואת רוחב הפס שהוא משתמש בו.
סא"ל א', ראש ענף רש"ת בחיל האוויר, אמר בוועידת יערות הכרמל, שערכה באחרונה בינת תקשורת מחשבים, בהפקת אנשים ומחשבים, כי "זה היה פרויקט מורכב, ושדרגנו את הרשת המבצעית שלנו תוך כדי לחימה. נטלנו סיכון – לא הייתה לנו ברירה".
"בשנה החולפת", ציין סא"ל א', "חיל האוויר ערך עשרות אלפי תקיפות של מטרות – רובן במטוסים, וחלקן במסוקי קרב ובכטב"מים. מערך ההגנה האווירית, שכולל את מערכות קלע דוד, חץ וכיפת ברזל, שיגר עשרות אלפי חימושים. ה-IT תמך ועודנו תומך בכל הפעילות הנרחבת והמורכבת הזו".

מערכת כיפת ברזל. צילום: ShutterStock
הוא אמר כי "בתחילת המלחמה, רוחב הפס שהיה ברשותנו לא תמך בצרכים המבצעיים, שגדלו. התעבורה כללה הרבה יותר חוזי – תמונות וסרטונים, ונוצר פער בין המשאבים והמערכות לבין הביצועים. זה היה אתגר גדול בכל צה"ל: אנחנו מפתחים מערכות שעובדות בשגרה, אבל חלק מהן לא עבד בלחימה. נדרשנו לקישוריות מיטבית בין המערכות".
פרויקט של מיליוני שקלים
אנשי בינת תקשורת מחשבים הטמיעו בחיל האוויר, לפני ובמהלך הלחימה, מערכת תקשורת מוגדרת תוכנה, מודרנית, של רשתות נתונים מבצעיות. הפרויקט ארך יותר משנה והיקפו הכספי לא נמסר, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי הוא עומד על מיליוני שקלים.
המערכת, סיסקו SDA (ר"ת Cisco Software-Defined Access), מבוססת על ארכיטקטורה חדשנית, שנועדה לפשט את ניהול הרשת ולשפר את האבטחה. היא עורכת אוטומציה של פונקציות רשת קריטיות, בקרת גישה של משתמשים, אכיפת מדיניות וקישוריות מאובטחת. המערכת פועלת על ידי הפרדת תשתית הרשת למקטעים לוגיים, וכך היא מספקת ניהול מרכזי, ניטור תקינות, שיפור ביצועים, שליטה מדויקת יותר ואבטחה ברמה גבוהה. הרשת המודרנית שהוטמעה מאפשרת תזמור וניהול אוטומטי של מערכות נתונים מורכבות, תוך שיפור הרציפות המבצעית וחוויית המשתמש, והיא משרתת אלפי משתמשים בחיל האוויר, שעובדים על יותר מ-100 רשתות תקשורת נתונים.
פיתוח שהציל חיים של לא מעט מפצועי המלחמה
סא"ל א' אמר כי "עם תחילת המלחמה, חשבנו כיצד נוכל לשפר את עבודת התקשוב. במהלך השנה האחרונה ביצענו יותר מ-1,500 הפעלות תקשוביות. כך, לדוגמה, לאחר אפיון ותכנון, הוספנו מערכות, רכיבים וציוד לדאטה סנטר שלנו, שממוקם במרכז הארץ, ועשינו זאת כתף לצד כתף עם אנשי בינת".
דוגמה נוספת שאותה ציין הדובר היא "פרויקט פיתוח שערכנו בוצע במסוקי הינשוף, הבלאק הוק. מסוקי סער אלה משמשים לפינוי פצועים. קיצור זמן ההגעה של הפצועים לבתי החולים הוא רכיב קריטי בסיכויי ההצלה שלהם. נדרשנו לקצר את זמני ההמראה של מסוקי הינשוף ולספק להם תקשורת בזמן אמת, כדי שהטייסים יוכלו לדעת היכן לנחות. בשיתוף אנשי אגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל, הכנסנו למסוקים טאבלטים שפועלים בתווך מוצפן. כך, דבר ראשון המסוק עולה לאוויר, בלי לדעת את פרטי יעד הנחיתה המדויק, ואז, תוך כדי הטיסה, הצוות האווירי מקבל את נתוני המיקום, נ"צ, של הנחיתה. הפיתוח הזה הציל חיים של לא מעט מהפצועים במלחמה".
"רמות חדשות ומשופרות של שילוביות"
לדברי סא"ל א', "במלחמה הנוכחית הגענו לרמות חדשות ומשופרות של שילוביות. העמקנו את הקישוריות הבין זרועית. הבאנו לסנכרון של המערכות בין זרועות האוויר, הים, היבשה והמודיעין. השילוביות בין זרועות האוויר והיבשה עשתה במלחמה קפיצת מדרגה: נתנו מענה תקשובי ונבנתה תקשורת ישירה בין לוחמי האוויר והקרקע. כך, אם המפעיל של הכטב"מ מזהה היכן שהוא פועל איום, הכוחות מתכתבים ביניהם בצ'ט מבצעי, מוסרים את המיקום ומטילים פצצה".
לסיכום הוא אמר ש-"אין משימה שהוטלה על התקשוב ושלא הצליחה. הגדרנו את 2025 כ-'שנת היציבות בתקשוב'. נתחזק, נייצב ונשפר את כל הפיתוחים שהטמענו בשנה החולפת, תוך דגש על היבטי שרידות ומהירות. ניערך להמשך הלחימה בגזרות קיימות וחדשות, ונתכנן הגעה למעגלים הרחוקים. ניתן מענה לכל הצרכים והדרישות שיוטלו עלינו".
למה הם צריכים עכשיו את הפרסומת הזאת? קרה משהו? יקרה משהו? יתגלה משהו?
המערכת התקשורת המבצעית הראשונה של חיל האוויר פעלה עם 9 מחשבי מקינטוש. שהיו מחוברים אחד לשני בפרוטוקול תקשורת חדשני במיוחד למדפסת לייזר ואפשרה לצייר במקום אחד ואשכרה להדפיס במקום אחר. זאת הייתה מערכת שהושקע בה הון עתק והיא לא עשתה כלום ושום דבר למען בטחון מדינת ישראל. אבל היה למחשבים עכבר. וזה היה מספיק. איזה משוגע יתעסק עם חיל אוויר שיש לו מחשב עם עכבר????