"המלחמה לא תשפיע על היצוא של ההיי-טק"

"המלחמה לא תשפיע, ככל הנראה, על היקף היצוא של ההיי-טק הישראלי, בעיקר על היצוא של שירותי ההיי-טק. על פי ההערכות הראשונות שלנו, בסיכום 2023, היקף היצוא של הענף יהיה דומה לנתון אשתקד, שעמד על 77 מיליארד דולר, והוא ימשיך לשמור על העמדה המובילה שלו בכלל היצוא מישראל", כך מעריכה נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא, בראיון לאנשים ומחשבים. היא מדגישה כי הנתונים נכונים לעכשיו, וכי "עדיין אין תמונה מלאה לגבי השנה כולה, שתסתיים בסוף החודש".

שלו שותפה לתחושת האופטימיות שיש בקרב גורמים שונים בענף ההיי-טק בכל הנוגע להשקעות בו. "ההשקעות הן כמו נהר, שמתנקז למדינות שבהן יש את החדשנות הכי רבה, וישראל, ללא ספק, ממותגת כמדינה חדשנית", אמרה.

על אילו קשיים שקשורים ליצוא דיווחו חברות ההיי-טק מאז פרוץ המלחמה?
"היו קשיים לוגיסטיים, באופן טבעי, לפחות בימים הראשונים של המלחמה, אבל אני לא יודעת להגיד עד כמה הם היו דרמטיים מבחינת ההשפעה על היצוא. בסופו של דבר, כל החברות היצרניות עבדו והמשיכו, כולל לייצא. כמו כן, אם היו קשיים, אחת הסיבות לכך היא המחסור בכוח האדם, אבל כמו בענפים אחרים, גם חברות ההיי-טק השתדלו להתגבר עליהם".

איפה אותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר תפסה אתכם?
"הייתי אמורה לטוס באותו הלילה עם משלחת ישראלית לתערוכה גדולה ביפן. כמובן שזה בוטל. אחרי ההלם הראשוני, הבנו שיש פה אירוע, ולכן, הדבר הראשון שעשינו הוא לפתוח חמ"ל. בשלב הראשון ביקשנו מהחברות לפנות אלינו ולהציף בפנינו את הבקשות והאתגרים שלהן, אבל מהר מאוד הבנו שזו לא הדרך. החברות היו עסוקות בעניינים שלהן והבנו שאנחנו צריכים לפנות אליהן. ביצענו 1,500 שיחות, שבהן ביקשנו מהחברות ללמוד אודות האתגרים שלהן, ואנחנו ממשיכים עם זה".

אילו פעולות נוספות נקטתם?
"אנחנו נמצאים כעת בשלב של מיפוי המצב, בחינת הצרכים ותוכניות כיצד לסייע לחברות. צריך לזכור שחלק מחברות ההיי-טק משרתות את מערכת הביטחון, ויש עדיפות לייצור עבור צה"ל, אבל החברות לא הפסיקו לטפל ביצוא. לא הגיעו אלינו דיווחים על חוסר היכולת של חברות לעמוד בהתחייבויות שלהן.

כמו כן, אנחנו מודעים לחשיבות שיש לשכנע לקוחות ולפרוץ לשווקים גם עכשיו, כדי לאפשר לחברות המשכיות עסקית. פתחנו את מאגרי המידע הרבים שיש לנו, על מנת לאפשר לחברות לקבל לידים להזדמנויות עסקיות שיש ברחבי העולם. פה עשינו צעד נוסף, שלא אופייני לפעילות שלנו, ונכנסו לאזורים של B2C, מהחברה לצרכן. בדרך כלל אנחנו פועלים בחיבור בין עסקים, B2B. המטרה בצעד זה היא לסייע לחברות לשווק את המוצרים שלהן לקהלי יעד.

בתוך זמן קצר פיתחנו קטלוג שחברות שיכולות למכור את השירותים שלהן אונליין יכולות להירשם אליו, ללא עלות. זה זכה להצלחה, נרשמו מעל 100 חברות. במקביל, יצאנו בקמפיין שנועד לעודד לקנות מוצרים מישראל. מעבר לזה, קיימנו וובינרים, שבהם סיפקנו מידע לחברות, הסברנו על תהליכים שונים, כיצד מתנהלים בימים אלה מול לקוחות ומשקיעים, ועוד".

קצת בעייתי בתקופה הזו, עם גלי האנטישמיות בעולם, לדבר על רכישות כחול לבן.
"נכון, ודווקא בגלל זה אנחנו עושים זאת. החלטנו שאסור לנו להיכנע לסנטימנט השלילי, וחשוב שנפעל ונסייע לחברות האלה".

"היצוא של ההיי-טק הישראלי יחזור לצמוח". צילום: ShutterStock

מה לגבי תערוכות בעולם?
"יצאנו לתערוכות עולמיות שחברות ישראליות החליטו להציג בהן למרות הכול. למשל, השתתפנו בתערוכת מדיקה לציוד רפואי, שהתקיימה בגרמניה, בהשתתפות 26 חברות ישראליות שהציגו בה. בעזרת מערך סחר החוץ במשרד הכלכלה יצרנו עבורן מאות פגישות.

במקביל, אנחנו מתכננים לקיים מפגשים פרטניים עם גופים שאנחנו בקשר איתם, גם כאן דרך מערך סחר החוץ, כדי לסייע בחיבורים. אנחנו נמצאים עכשיו בסיומה של בניית תוכנית עבודה מאורגנת לקיום אירועים שבהם נסייע לחברות ליצור את הקשרים, והיא תצא לפועל בשנה הבאה. אנחנו רוצים לתת דחיפה חזקה לפעילות בחו"ל, גם בכנסים בתחומים חשובים שיש לישראל מה להציע בהם, כמו איכות סביבה, פינטק, ריטייל ומוביליטי".

מהם המשאבים הכספיים שעומדים לרשותכם כדי לענות לאתגרים כל כך גדולים?
"המכון הוא גוף שעובד על תקציב רזה יחסית, שלאורך השנים הצלחנו למנף אותו. התקציב השנתי שלנו הוא 43 מיליון שקלים, שמגיע מכסף ציבורי ומהכנסות, בין היתר, מסיוע ליצואנים בתערוכות. תקציב התערוכות שלנו הוא 10 מיליון שקלים לשנה. ביקשנו להעלות אותו, כי יש חשיבות רבה להשתתפות של מכון היצוא בתערוכות, הן בגלל החברות הישראליות שמציגות בהן והן לחיזוק התדמית של ישראל כמדינת מובילת חדשנות".

מה אומרים במשרד האוצר?
"אנחנו חלק ממשרד הכלכלה, שם יש הבנה מלאה לדרישות שלנו. עדיין אין מידע לגבי תקציב 2024. אני מקווה שתהיה היענות, כי נצטרך משאבים כספיים גדולים".

אמרת שאת אופטימית שההשקעות בהיי-טק הישראלי, שנעצרו – יחזרו. מתי זה יקרה?
"אף אחד לא יכול לדעת. כנראה שזה יקרה במחצית השנייה של 2024.

ככלל, ענף ההיי-טק יחזור לצמוח, ויצמח יותר מאשר היה לפני המלחמה. היסטורית, ישראל, כמדינת למודת משברים, ידעה תמיד לצאת מהם מחוזקת, במיוחד ענף ההיי-טק".

לסיכום אמרה שלו ש-"המלחמה אמנם מעוררת חשש, בגלל חוסר היציבות שהיא מביאה איתה, אבל אני מאמינה שבסופו של דבר, היא לא פגעה בחוזק וביכולות של החדשנות הישראלית".