כך מחברים בין אקדמיה לתעשייה באוניברסיטת בן גוריון

אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע מבצעת את תהליכי מסחור הידע באמצעות החברה למסחור טכנולוגיות, או בשמה המקוצר ב. ג. נגב טכנולוגיות (BGN Technologies), שנמצאת בבעלות מלאה של האוניברסיטה

מימין: גיל וייזר, יו"ר מועצת המנהלים, וג'וש פלג, מנכ"ל - ב. ג. נגב טכנולוגיות. צילום: פלי הנמר

הידע הרב שנצבר במחקרים פורצי דרך שנעשו במוסדות האקדמיים במגוון תחומים הניב לא מעט פתרונות שאומצו על ידי התעשייה, ובין היתר גרם להקמת חברות הזנק, שהצעידו את ישראל אל קדמת החזית העולמית בתחום זה. את החיבור בין האקדמיה לתעשייה עושות חברות מסחור הידע, שהוקמו בשנים האחרונות לצד המוסדות האקדמיים.

אחת האוניברסיטאות האלו היא אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, שמבצעת את תהליכי מסחור הידע באמצעות החברה למסחור טכנולוגיות, או בשמה המקוצר ב. ג. נגב טכנולוגיות (BGN Technologies), שנמצאת בבעלות מלאה של האוניברסיטה.

במהלך שנת 2020 הוקמו שש חברות סטארט- אפ, המבוססות על ידע וטכנולוגיה שפותחו במעבדות האוניברסיטה, והוגשו 73 בקשות לפטנטים חדשים בתחומי סייבר, אגרוטק, מדיקל ועוד. כמו כן נחתמו 130 הסכמי שיתוף פעולה מחקרי עם התעשייה, ויותר מ-50 הסכמי מסחור טכנולוגיות וידע. בסך בכל, חברת המסחור הגישה 93 בקשות לפטנטים בתחומי סייבר, ננו, ביוטכנולוגיה, קלינטק, IT ותקשורת, ואגריטק.

נתונים נוספים: באמצעות BGN Technologies, קיבלו 29 מחקרים של חוקרים באוניברסיטה תמיכה של הרשות לחדשנות במסלול מיוחד שנקרא קמין.

בעשור האחרון יצרה החברה למסחור ידע של האוניברסיטה שותפויות עם חברות רב-לאומיות. הרשימה ארוכה ומרשימה, ולדוגמה נזכיר את דויטשה טלקום, Dell-EMC, לוקהיד מרטין, יבמ ועוד. בנוסף פועלים חממות ומאיצים טכנולוגים בשת"פ עם התעשייה. בתהליך הזה משולבים באופן שוטף סטודנטים, שחווים ולומדים תוך כדי העבודה את נושא היזמות וכמובן גם ראשי הפקולטות.

 מי מוביל את הפעילות?

את הפעילות הענפה הזו מובילים ג'וש פלג, שנכנס לתפקיד מנכ"ל החברה בשנת 2020, וגיל וייזר, יו"ר מועצת המנהלים של החברה. פלג הוא בעל ניסיון של 20 שנה בתפקידי ניהול בכירים, הן בשוק הפרטי והן הציבורי, וגיל וייזר, לשעבר מנכ"ל HP ישראל (ולפני כן מנכ"ל דיגיטל ההיסטורית) ומנכ"ל אורסוס, ובין היתר כיהן במספר רב של מועצות מנהלים ובמוסדות אקדמיים. בתפקיד האקדמי האחרון שלו היה יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה ובנוסף מכהן כיו"ר חברת מדא-נט ואגודת ידידי מד"א בישראל.

לדברי וייזר, "הפעילות של חברת BGN Technologies היא המשך למימוש החזון לנצל את הידע והמחקר של האוניברסיטה לפיתוח האוניברסיטה והנגב בקשר עם התעשייה. ב-2012 השטח מסביב לאוניברסיטה היה שומם", אומר וייזר. "מאז שהוקם הפארק לטכנולוגיות מתקדמות (ATP) בשנת 2014 בסמוך לאוניברסיטה, החלו לפעול בו חברות היי-טק ישראליות ובינלאומיות רבות, שרובן הגדול כבר בקשר איתנו. כיום פועלות במרחב מעל 40 חברות, ובקרוב יעבור גם מרכז חיל התקשוב למתחם".

ג'וש פלג מציין, כי "מאז הקמת החברה למסחור הוקמו מעל 100 חברות סטארט-אפ, שגייסו מימון חיצוני של 500 מיליון דולר, והן אחראיות להעסקת אלף עובדים".

פלג מצביע על פעילות נוספת של יזמות, שהיא חלק מפעילות כוללת של יזמות באוניברסיטה, והיא נקראת אואזיס (OAZIS). "אואזיס הוא מיזם ייחודי בנוף של האקדמיה בישראל, והוא כלי חשוב להאצת פיתוחים יישומיים חדשניים, שמקורם מאוניברסיטת בן-גוריון, לכדי חברות הזנק שיפתחו מוצרים לתועלת הציבור", מסביר פלג . "מעניין לציין, שבשנה שעברה נרשמה עלייה של 30% במספר ההצעות שהגיעו אלינו, המבוססות על פיתוחים של חוקרי האוניברסיטה, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. "הדבר מעיד על פרץ של חדשנות ויזמות של האקוסיסטם שצמח סביב האוניברסיטה, שאואזיס הוא חלק ממנו ושיחדיו יובילו לצמיחה אזורית והפיכת הנגב למרכז של ידע, חדשנות וטכנולוגיה", אומר פלג.

הסטארט-אפים שיצאו מהאקסלרטור

הצצה לאתר של האקסלרטור מאפשרת היכרות ראשונית עם כמה מהחברות שפועלות שם. כך, למשל, חברת NEUROHELP, שפיתחה טכנולוגיה לחיזוי התקפים אפילפטיים; חברה אחרת היא MIRAGE DYNAMICS, שמפתחת טכנולוגיה שמרחיבה את שטחי הפרסום העומדים לרשות מפרסמים בווידיאו במדיה החברתית בצורה אוטומטית, ובכך נותנת מענה לאתגר של מיעוט שטחי פרסום ברשת; חברת DOTS, שפיתחה חיישן שמגלה את רמת הניטרטים בקרקע בזמן אמת – ואלו רק כמה מהמיזמים שיצאו מהמאיץ הזה.

במסגרת פעילות קידום היזמות, הקימה האוניברסיטה קרן הון סיכון, קקטוס, שמנוהלת על ידי סטודנטים ומשקיעה במיזמים של סטודנטים.

השורה התחתונה: אין ספק שיש חשיבות רבה שהידע הרב הנצבר במעבדות המחקר ובכיתות הלימוד של האוניברסיטה יתורגם לידי פתרונות ומוצרים פורצי דרך על ידי שיתוף פעולה עם הסקטור העסקי והתעשייתי, כאשר המרוויחים פה הם קודם כל החוקרים והסטודנטים, האקוסיסטם של הנגב, כמו גם החברה הישראלית כולה, שממשיכה להצמיח חדשנות, וחברות צעירות שתורמות גם לתעסוקה וצמיחה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים