מדוע הבינה המלאכותית חשובה לביטחון הלאומי של ישראל?

היא יכולה לסייע בשדה הקרב, לזהות מטרות טוב יותר ולפעמים אפילו להחליף את החיילים ● מסקנות ממזכר של המכון למחקרי ביטחון לאומי

לגייס אותה לצבא ולמנגנוני הביטחון. בינה מלאכותית. צילום אילוסטרציה: BigStock

הבינה המלאכותית מהווה אחד הכלים הטכנולוגיים שמסייעים לארגונים להפיק ידע ותובנות מהמידע שיש בידיהם כדי לממש מטרות ויעדים. עבודות מחקר שנעשו בשנים האחרונות הצביעו על כך שקידום הנושא צריך להיות אחד מהיעדים הלאומיים שעל המדינה להציב לעצמה. זאת, על ידי הקמת תשתיות מחקר ועידוד לימוד הנושא הרחב באקדמיה וגם בבתי הספר התיכוניים, כדי לייצר את דור העתיד של החוקרים ומשתמשי המערכות.

מסמך מדיניות שהוציא המכון למחקרי ביטחון לאומי ופורסם לפני כמה ימים בדק את הנושא מהזווית של אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל – הן בהיבטים צבאיים והן אזרחיים.

המסמך, שנכתב על ידי לירן ענתבי, מסביר את מהות המושג בינה מלאכותית והיישומים שלו. אחד מהם, מעניין במיוחד, עוסק בקשר שבין יישומים ביטחוניים נפוצים לבין בינה מלאכותית. המזכר קובע כי "יישומי בינה מלאכותית בתחום הביטחון הופכים נפיצים וזמינים, חלק מהם כבר מפותחים ביחידות הפיתוח של מערכות הביטחון במדינות שונות וחלקם בחברות ביטחוניות ואזרחיות. בצה"ל, הבינה המלאכותית מחולקת ליישומים שמחליפים פעולות כמו תרגום אוטומטי ומענה אוטומטי, וליישומים לקבלת החלטות, חלקם יישומים אוטונומיים למשימות תכנון וחיזוי. חלק מהם אף מוצאים את עצמם מגיעים לסקטור האזרחי, לאחר שבוצעו התאמות מסוימות".

כמו בפרויקט מייבן? רחפן צה"לי בניסוי. צילום: דוברות משרד הביטחון

כמו בפרויקט מייבן? רחפן צה"לי בניסוי. צילום: דוברות משרד הביטחון

יישומי בינה מלאכותית בתחום הצבאי מוזכרים במסמך בתחומי המודיעין – החל מעיבוד תמונה, דרך ראייה ממוחשבת, וכלה בעיבוד שפה. אלה מסייעים בהתמודדות עם ים של נתונים שמציף את גורמי המודיעין, ושהמוח האנושי מתקשה להתמודד איתו. ברמות קצת יותר מורכבות, מציינים במסמך פרויקטי מודיעין כמו 'פרויקט מייבן' האמריקני, שנעשה בשיתוף פעולה בין הפנטגון לגוגל ועורר לא מעט התנגדויות. יישומים צבאיים נוספים עוסקים בזיהוי פנים, ויש גם יישומים בשירות גורמי ביטחון שמסכלים פיגועים ופשיעה יום יום.

אוטונומיה בשירות צבאי

יישום מעניין נוסף שמוזכר במסמך הוא הנושא של הנהיגה האוטונומית, שמוכרת מהתחום האזרחי אבל רלוונטית גם לתחומי הצבא. נהיגה אוטונומית כבר קיימת בגופי ביטחון שונים, באמצעות כלים בלתי מאוישים, בעיקר באוויר, שיכולים להיות מכפיל כוח בשדה הקרב ולהחליף חיילים, נגדים וקצינים.

המילה האחרונה בתחום שילוב הבינה המלאכותית במערכות הביטחון היא מערכות נשק אוטונומיות. אלה הן מערכות שמסוגלות לחפש, לזהות ולתקוף מטרות באופן אוטונומי באזורים מסוכנים, אבל עדיין לא מחליפות לחלוטין בני אדם. בישראל יש נגיעה קטנה למערכות נשק אוטומטיות, כגון מערכת כיפת ברזל. כאן ובמדינות נוספות, העובדה שהן עדיין מופעלות על ידי בני אדם היא החלטה אסטרטגית של המדינה המפעילה אותן.

המזכר מציין כי בתחום זה, המגזר האזרחי מתקדם יותר, כי יש הבדל בין שינוע רכב אוטונומי על כבישים עם תמרורים ידועים מראש לבין שינוע כלי תקיפה אוטונומי, שצריך לנוע בשטח אויב מבלי להיחשף.

בהמשך המסמך מובאות דוגמאות ליישומי ביטחון וצבא בתחומים של פיקוד ושליטה, וכן סיוע בלוחמה ובהגנת סייבר על ידי אלגוריתמים שמסוגלים לזהות ולהתריע על תקיפות בצורה מדויקת יותר. בעזרת הבינה המלאכותית ניתן לבצע גם פעולות התקפיות בסייבר, ובמזכר מצוין פיתוח של יבמ, שבעזרתו פותחה נוזקה בשם 'דיפ לוקר', שיודעת להסוות את מטרתה עד להגעתה ליעד.

המסקנה הכוללת מקריאת פרק זה היא שברור שמדינות רבות בעולם עושות מאמצים לרתום את הבינה המלאכותית לטובת מירוץ החימוש, והן עושות את זה כבר מ-2014. ישראל צריכה להאיץ את צעדיה בנושא, דווקא בגלל מובילותה הטכנולוגית.

בסיכום קובע המזכר שישראל נדרשת לגבש מדיניות בתחום הבינה המלאכותית, על מנת לגרוף הישגים משמעותיים ולא להישאר מאחור. בשנה האחרונה פעלו כמה ועדות מטעם הממשלה, שהמליצו על שורה של צעדים שהממשלה חייבת ליזום. בין היתר נזכיר את הוועדה בראשותה של ד"ר ארנה ברי, וכן עבודת מטה ומחקר שאותה הוביל אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. מסמך המדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי מוסיף ממד חשוב מאוד עבור מדינת ישראל, ומכאן שיש צורך די דחוף לנסח אסטרטגיה לאומית לנושא הבינה המלאכותית ולהקים גוף מתכלל, שיאפשר את ניהולה ברמה הלאומית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים