תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » כיצד להחזיר את המשק לצמיחה גדולה ומה התפקיד של ההיי-טק בכך?
כמה צעדים שיעזרו להאיץ את הצמיחה. עיבוד מחשב: BigStock

כיצד להחזיר את המשק לצמיחה גדולה ומה התפקיד של ההיי-טק בכך?

המשק צומח, אבל הוא יכול לצמוח הרבה יותר אם ייעשו כמה צעדים, בהם כאלה שקשורים להיי-טק ● מה צריך לעשות? והאם בממשלה ירימו את הכפפה?

מאת 20 ביולי 2021, 19:11 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

דרושים שני כדורים: אחד שיהיה בצד המגרש של הממשלה ושני שיזמין את מנהלי המפעלים לכדרר בו. אם הם יעשו זאת וינצלו את המומנטום, הם יפגשו מגוון רחב של אנשי היי-טק, יזמים ואנשי מקצוע שיסייעו להם ביישום החדשנות

ועדת הכספים של הכנסת שמעה אתמול (ב') סקירה על מצב המשק מפי ממלא מקום הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס. הסקירה כללה נתוני מאקרו והציגה את האתגרים שעומדים בפני המדינה לקראת השנים הבאות. היא אמנם לא עסקה ספציפית בהיי-טק ובטכנולוגיה, אבל עיון במצגת שהוגשה לוועדה מביא לכלל מסקנה שהמענה לאתגרים שהוצגו בה חייב לעבור דרך חדשנות טכנולוגית וטרנספורמציה דיגיטלית.

גרדוס פתח את הסקירה בציינו את ההתכווצות בתוצר הלאומי שנרשמה ב-2020, לאחר שני עשורים של צמיחה. הסיבה לכך היא הקורונה והסגרים שהמגיפה הביאה איתה. אולם בהשוואה לעשור שקדם לקורונה, מצב המשק היה טוב יחסית גם בשנת המגיפה, רמת החיים עלתה באופן משמעותי וכך גם התוצר לנפש. האם התמונה ורודה? לא בהכרח: לפי נתוני ה-OCED, בהשוואה לאורך עשור – אנחנו דורכים במקום.

בהמשך הציג גרדוס את הבעיות המבניות של המשק וציין שהן היו קיימות עוד לפני הקורונה. בין היתר צוינו פריון נמוך בענפים שונים, השתתפות נמוכה בשוק העבודה באוכלוסיות מסוימות ועודף רגולציה מכביד, שממקם את ישראל במדד של ה-OCED במקום נמוך ולא מכובד בכלל.

פריון נמוך בענפים לא תחרותיים הוא קודם כל תוצאה של העדר השקעות מספיקות באוטומציה במפעלים, ושל העדר כלים שיכולים לייעל את תהליכי הייצור ובכך לאפשר לאותם מפעלים להיות תחרותיים יותר. בשנים האחרונות הממשלה הקצתה לא מעט משאבים להתייעלות טכנולוגית של אותם מפעלים. עד לקורונה, ההיענות שלהם לא הייתה גבוהה, אבל בעקבות המגיפה היא הולכת ועולה – בעיקר במפעלים שהייצור שלהם מרובה תהליכים ותלוי קשר עם שותפים ועסקים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המעבר של הקשר עימם, ועם הלקוחות, לפלטפורמות דיגיטליות.

צריך לכדרר – ולעשות זאת נכון

הקורונה המחישה לעסקים ולמפעלים שלא אימצו את הטרנספורמציה הדיגיטלית שהם טעו, וכיום הם מנסים להדביק את הפערים. זה לא פשוט כל כך ולא מיידי, כי הטכנולוגיה מתקדמת בקצבים מהירים הרבה יותר מהאנשים. שלא לדבר על ההתנגדויות שהדיגיטל עלול להעלות בהנהלות ובקרב העובדים. הממשלה חייבת להשקיע בתוכניות נוספות לעידוד אותם עסקים ומפעלים להשקיע בחדשנות, הן כדי לעזור להם לשרוד והן כדי לתרום לצמיחה במשק.

אלא שדרושים שני כדורים: אחד שיהיה בצד המגרש של הממשלה ושני שיזמין את מנהלי המפעלים לכדרר בו. אם הם יעשו זאת וינצלו את המומנטום, הם יפגשו מגוון רחב של אנשי היי-טק, יזמים ואנשי מקצוע שיסייעו להם ביישום החדשנות.

להיי-טק יש תפקיד מרכזי גם בנוגע לשיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה בקרב מגזרים מסוימים. עובדי ההיי-טק מהווים רק 10% מכלל המועסקים במשק. היעד שהממשלה הציבה לחמש השנים הבאות הוא הגדלת הנתון הזה ל-15%, אבל לא מספיק רק להציב אותו.

כאשר מדברים על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה חייבים להתייחס לאוכלוסיות המודרות מענף ההיי-טק (ולא רק ממנו), ובעיקר נשים, חרדים.ות ובני.ות החברה הערבית. נעשים אמנם מאמצים בתחום, אבל ראשי ההיי-טק יכולים לעשות הרבה יותר. יש לא מעט א.נשים באוכלוסיות אלה שיכולים להשתלב בתעשייה, וזה לא קורה כי עדיין יש למנהלים רבים בארגונים רבים חסמים מלהעסיק אותם, לעתים מבלי שהם מודעים לכך. גם כאן דרושה הפנייה של תקציבים ממשלתיים (נוספים), שיעודדו מעסיקים לקלוט את אותם עובדים.

שר האוצר, אביגדור ליברמן - לתשומת ליבך. צילום: מתוך ויקיפדיה

שר האוצר, אביגדור ליברמן – לתשומת ליבך. צילום: מתוך ויקיפדיה

חשיבה מחוץ לקופסה – לצמצום הרגולציה והביורוקרטיה

הנושא האחרון הוא הרגולציה והביורוקרטיה. הממשלה פרסמה לא מכבר תוכנית לטפל בחסם זה. כמו תוכניות רבות, היא נועדה לטווח הארוך, אבל יש לחשוב גם על צעדים בטווח הקצר – שלא דורשים יותר מדי השקעות, אלא בעיקר מודעות. הכוונה היא לצעדים שיקלו ברגולציה, בין היתר על ידי חשיבה מחוץ לקופסה, ולא יגרמו לכך שחלילה, משקיעים יצאו מהשוק הישראלי או יוותרו עליו מראש, בגלל הביורוקרטיה. זה נכון לכל תחום אבל בולט בהיי-טק, שמבוסס על השקעות.

השורה התחתונה: המשק נמצא כעת בשלבים מתקדמים של צמיחה, תוך כדי הסתגלות למציאות של חיים לצד הקורונה. זאת, במטרה להמשיך לצמוח, למרות ועל אף נתוני התחלואה שעולים. הדרך לעשות זאת היא על ידי הגברת ההשקעות בתעשייה, במגזר השירותים, במגזר הציבורי – ובענף החדשנות וההיי-טק. בכל אלה ישראל לא ממוקמת במקום טוב, והיא יכולה להשתפר, כי יש לה הון אנושי טוב ומעלה וחברות שהפתרונות שלהן מבוקשים בכל העולם, ואין כל סיבה שגם אנחנו לא נהנה מהם. זה מתחיל בהצבת הנושא על סדר היום, בגיבוש מדיניות ובהכוונה. משרד האוצר הוא אחד הגורמים המרכזיים בכך. רוח השינוי מורגשת באוצר היטב, ויש לקוות שהיא תחלחל גם להשקעות בהיי-טק. לתשומת לב הקורא אביגדור ליברמן.

כיצד להחזיר את המשק לצמיחה גדולה ומה התפקיד של ההיי-טק בכך? Reviewed by on . ועדת הכספים של הכנסת שמעה אתמול (ב') סקירה על מצב המשק מפי ממלא מקום הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס. הסקירה כללה נתוני מאקרו והציגה את האתגרים שעומד ועדת הכספים של הכנסת שמעה אתמול (ב') סקירה על מצב המשק מפי ממלא מקום הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס. הסקירה כללה נתוני מאקרו והציגה את האתגרים שעומד Rating: 0

הגיבו