תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » החדשנות כאסטרטגיה לאומית-חברתית
החדשנות הישראלית והאתגרים שלה - במרכז הכנס. צילום אילוסטרציה: BigStock

החדשנות כאסטרטגיה לאומית-חברתית

מצב ההיי-טק הישראלי, החדשנות, הפיצול בין גופי התקשוב הממשלתיים ועוד עניינים בוערים על סדר היום של הענף היוו חלק מרכזי בכנס אלי הורוביץ לכלכלה ולחברה, שנערך השבוע ● מה אמרו השרים? ומה מזה צפוי להתממש?

מאת 1 ביולי 2021, 17:59 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

כנס אלי הורוביץ עשה השנה סדר באתגרי הכלכלה והחברה. ההבדל הגדול בין כנס זה לקודמיו הוא שהפעם נראה שהתובנות שיצאו ממנו יהפכו לתוכנית אסטרטגית לאומית, שחדשנות תהיה אחד הדגלים שלה

השבוע נערך כנס אלי הורוביץ השנתי לכלכלה ולחברה, בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה. עיתוי הכנס, שבועיים וחצי אחרי הקמת הממשלה החדשה, הפך אותו לאירוע מרכזי עוד יותר מבשנים עברו (והוא בדרך כלל אירוע מרכזי), שבו הוצגו היעדים הבולטים של מדינת ישראל בתחומים אלה.

הדוברים בכנס התייחסו, בזוויות שונות, לקשר הישיר שבין השקעה בחדשנות לפיתוח וקידום ענפים ותחומים שונים במשק. השיח סביב זה לא היה רק בהיבט הטכנולוגי, אלא על חדשנות כחלק מאסטרטגיה לאומית שהממשלה החדשה צריכה ליישם.

היטיבה להגדיר זאת שרת הכלכלה החדשה, אורנה ברביבאי, שאמרה ש-"חדשנות היא תפיסת עולם, היא ערך על מנת לייצר קדמה שתחלחל באופן שיטתי, ויש להטמיע אותה בתעשייה ובמסחר".

הפער בין החדשנות הישראלית, שהיא חלק מאתוס הסטארט-אפ ניישן, להשקעה הנמוכה בדיגיטציה ביתר הענפים הוא אחד האתגרים שמשרד הכלכלה מתכוון לטפל בהם. לא מדובר כאן רק בהשקעה בטכנולוגיה לשמה, שהיא חשובה להמשך השרידות של התעשיה, אלא גם בסיוע לפתרון אחר שהעדר ההשקעה בחדשנות מציב: פערי השכר האדירים בין חברות ההיי-טק לשאר המשק. הנתונים מראים שהשכר בהיי-טק גדול פי 2.5 מזה שמשולם בשאר המשק – כלומר, ב-90% ממנו.

פערים שאי אפשר להשלים אתם

אומת הסטארט-אפ, אמרה ברביבאי, לא יכולה להשלים עם הפערים האלה, וכדי לצמצם אותם נדרשת מדיניות רחבה ביותר, שמיישמת את החדשנות בכל התחומים.

מחקרים של ה-OCED מראים שלא מדובר בבעיה ישראלית גרידא – בכל העולם יש פערים בין השכר המשולם בהיי-טק לזה שבענפים אחרים. אלא שזה לא עוזר לנו כל כך, כי אנחנו חיים בסביבה שונה מזו שבארצות הברית ובאירופה. האתגרים הלאומיים שלנו הם לא רק במישור האזרחי אלא גם הביטחוני, הרבה יותר מאשר מבמעצמות ההיי-טק האחרות. דווקא בשל כך, על ישראל ליישם מדיניות מתכללת של חדשנות לאומית רחבה, כדי לצמצם פערים ולהיות בחזית המדינות שמצליחות להטמיע תהליכי חדשנות בכל התחומים, ומגדילות את הפריון ואת הייצוא.

שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. צילום: יש עתיד

שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. צילום: יש עתיד

השאלה הגדולה היא כיצד מעבירים את המדיניות שהשרה ברביבאי דיברה עליה לפסים מעשיים. אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית לאומית בתחום הוא זה האנושי, שהרי חדשנות נעשית על ידי אנשים ולכן, התוכנית צריכה לשים בראש את המשאב האנושי. אלא שיש מרכיב נוסף, וקריטי – זה הכספי. העדר תקציב מדינה מאז 2018 לא עזר בכך, בלשון המעטה, והתקציב הבא צפוי לעבור רק בנובמבר, ככל הנראה. יש לקוות שנושא החדשנות יטופל בו ברצינות הראויה, ויוקצו לכך הסכומים הראויים.

למה המוסדיים ממעטים להשקיע בהיי-טק הישראלי?

שר האוצר, אביגדור ליברמן, שהשתתף גם הוא בכנס הקדיש חלק לא מבוטל מנאומו לתחום החדשנות. הוא דיבר על השקעות ושילוב המגזר הפרטי בקידום התעשיה.

שר האוצר, אביגדור ליברמן. צילום: מיכאל לוריה

שר האוצר, אביגדור ליברמן. צילום: מיכאל לוריה

ליברמן נגע בנוסף בנושא כאוב בעולם ההיי-טק והיזמות שלנו: הגופים המוסדיים הישראליים. הוא אמר שהוא לא מבין מדוע גופים אלה עדיין מהססים להשקיע בהיי-טק, במיוחד כאשר שליש מהכסף שלהם הולך לחו"ל. ליברמן בוודאי יודע שנעשו לא מעט ניסיונות לתקן את המצב, בין היתר על ידי הקמת מסלולים שונים שאמורים לסייע להם ולחברות טכנולוגיה לקבל מימון, אבל המצב עדיין רחוק מלהשביע רצון. עדיין יש חסם, פסיכולוגי בעיקרו, שמוביל משקיעים מוסדיים להעדיף נדל"ן על חברות סטארט-אפ והשקעות בחו"ל על פני טכנולוגיה ישראלית, למרות ועל אף המכפילים המטורפים שחלק מחברות אלה מניבות.

האם נכון לאחד את גופי התקשוב הממשלתיים?

אחת הנקודות החשובות בטיפול בחדשנות היא, כמו במקרים רבים אחרים, שיתוף פעולה בין המשרדים והשרים. שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, דיברה בכנס על הנושא הזה וציינה את המדיניות שהיא התוותה. אחד החלקים המובלטים בה הוא שיתוף הפעולה בין רשות החדשנות, שעברה למשרד המדע, לבין משרד הכלכלה, שאחראי על רשות התקשוב הממשלתי, שהיא הזרוע המרכזית שמיישמת את החדשנות בשירות הממשלתי.

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה

ואם כבר איזה משרד אחראי על איזה גוף ממשלתי – ליברמן נגע בדבריו בכפילויות בפעילויות של משרדים בממשלה, וצוטט על כך רבות בתקשורת. בין אותן כפילויות: ההכשרה המקצועית, שמפוצלת בין מספר משרדים, ותחומי התקשוב והסייבר. שר האוצר אמר שלא ברור לו למה צריך שמטה ישראל דיגיטלית יהיה תחת אחריות משרד אחד, רשות התקשוב תחת אחריות משרד שני ומערך הסייבר – במשרד שלישי. בממשלה הנוכחית אמנם צומצם הפיצול, לאחר סגירת משרד הדיגיטל הלאומי, שהוקם בממשלה הקודמת לכבודו של השר דאז דוד אמסלם, אבל הפיצול עדיין קיים. האם איחוד בין הגופים האלה הוא הדבר הנכון לעשות? קשה לדעת, אבל זה מתכתב עם צורך חיוני, שהוא תנאי לחדשנות: צמצום הביורוקרטיה והרגולציה, שמבריחות מישראל יזמים שרוצים להקים פה עסקים.

השורה התחתונה: כנס אלי הורוביץ שימש השנה מעין סדנת סיעור מוחות, שעשתה קצת סדר באתגרי הכלכלה והחברה. ההבדל הגדול בין כנס זה לקודמיו הוא שהפעם נראה שהתובנות שיצאו ממנו יהפכו לתוכנית אסטרטגית לאומית, שחדשנות תהיה אחד הדגלים שלה.

החדשנות כאסטרטגיה לאומית-חברתית Reviewed by on . השבוע נערך כנס אלי הורוביץ השנתי לכלכלה ולחברה, בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה. עיתוי הכנס, שבועיים וחצי אחרי הקמת הממשלה החדשה, הפך אותו לאירוע מרכזי עוד יותר השבוע נערך כנס אלי הורוביץ השנתי לכלכלה ולחברה, בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה. עיתוי הכנס, שבועיים וחצי אחרי הקמת הממשלה החדשה, הפך אותו לאירוע מרכזי עוד יותר Rating: 0

הגיבו