תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » היי-טק בירושלים: האם הקטר יתרום לצמיחה ולצמצום פערים?
ירושלים של זהב - ושל היי-טק. צילום: BigStock

היי-טק בירושלים: האם הקטר יתרום לצמיחה ולצמצום פערים?

המצב הכלכלי של ירושלים ממשיך להיות לא טוב, אבל ענף ההיי-טק בעיר צומח ● האם הוא ימשוך את העיר כולה למעלה?

מאת 10 במאי 2021, 16:34 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ענף ההיי-טק בירושלים צריך להיות יותר דומיננטי במעורבות החברתית שלו. הוא יכול לעצור לרגע כדי להעלות גם את הנוסעים האלה לרכבת שהוא מוביל. בכך ישתפרו מצבם ומצבה של העיר כולה

נתוני מכון ירושלים על ענף ההיי-טק בבירה, שאותם פרסמנו היום (ב'), ביום חגה (רווי האלימות) של הבירה, הם חיוביים, אבל הם משולבים בתוך שלל נתונים אחרים, פחות מעודדים, המעידים על מצבה הכולל של העיר. כאילו שיש כאן שני עולמות: ההיי-טק הירושלמי, הצומח, ושאר העיר, שלא "מצטיינת" מבחינה כלכלית.

כאן יש מקום לשאול: האם, ואם כן כיצד, ההיי-טק, המכונה הקטר של המשק, יכול לגשר על הפערים הללו ולתרום לשיפור המצב לטובת כל התושבים בעיר הבירה – וכפועל יוצא מכך גם במדינה כולה? יש מקום לשאול גם האם הממונים על העיר – בעירייה, בממשלה ועוד – עושים הכול כדי להגדיל את השפעתו של הענף על כלכלתה. גם כיום השפעה זו אינה בטלה בשישים, אבל ללא ספק אפשר לעשות יותר.

המספרים עגומים: בירת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם מספר הנושק למיליון תושבים, היא גם אחת הערים העניות ביותר במדינה, בדירוג הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר – 1-3. נתון אחר, ועגום פחות, הוא שבין ערי ישראל, ירושלים היא הכלכלה השנייה בגודלה: היא אמנם העיר הגדולה ביותר, אבל ניצבת אחרי תל אביב באחוז המועסקים. 9% מהמועסקים בארץ, שהם 344 אלף איש, מגיע ממנה, ואילו 11% מגיעים מתל אביב הקטנה יותר. כמו כן, ירושלים היא עיר צעירה יחסית: הגיל החציוני בה (ש-50% מהתושבים הם מתחתיו) הוא 24 לעומת 36 בערים אחרות, ויש בה אחוז גבוה של ילדים.

יש פוטנציאל

לעומת זאת, הנתונים על מצב ההיי-טק בעיר מראים שהחסמים שהרתיעו חברות מלעבור לעיר הולכים ונעלמים. בבירה מועסקים כיום כ-20 אלף עובדים ב-550 חברות היי-טק – מסטארט-אפים ועד לחברות גדולות כמו אינטל. גם הפקולטה להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית גדלה השנה בהיקף משמעותי – מה שמבטיח פוטנציאל תעסוקה איכותי לחברות ההיי-טק הקיימות בעיר ולאלה שיצטרפו אליה, בין היתר לשני פארקי ההיי-טק שעומדים לקום – בגבעת רם ובהר חוצבים.

הנתונים מעידים שיש פוטנציאל רחב, שצריך לאתגר את ראשי התעשייה בעיר ליתר מעורבות חברתית וכלכלית. ההיי-טק חייב להתקיים בסביבה כלכלית וחברתית יציבה, והפערים העצומים בין הפריפריה, כולל ירושלים, לגוש דן וערי השרון פוגמים בכך. לכן, על ראשי התעשייה והגורמים הציבוריים לעשות מאמץ נרחב כדי לצמצם אותם.

האתגר: החרדים והערבים

שתי אוכלוסיות שנדרש לשלב אותן הרבה יותר בהיי-טק הישראלי, ושזה מהווה אתגר לא קטן, הן החרדים והערבים. אוכלוסיות אלה הן הגורם לכך שירושלים היא עיר ענייה ועל פי נתוני מכון ירושלים, אילו היו, חלילה, מוציאים אותן מהמשוואה, ירושלים הייתה מדורגת כאחת הערים היותר מבוססות במדינה. אלא שזה כמובן לא אפשרי, ולכן צריך למצות את כל האפשרויות כדי לסייע לאוכלוסיות אלה לשפר את מצבן, בין היתר על ידי היקלטות בענף ההיי-טק.

כאן נדרשת פעילות משולבת של הרשויות וחברות ההיי-טק. נכון שיש בענף חרדים וערבים, אבל זה בהחלט לא מספיק.
קרוב לרבע מכלל המועסקים בירושלים – 83 אלף – הם ערבים. בהיי-טק, שיעורם זניח, ויש ביניהם ללא ספק בעלי פוטנציאל להשתלב בענף. את הפער הזה ניתן לצמצם על ידי הסרת החסמים שצעירים ערבים שרוצים לעסוק בהיי-טק נתקלים בהם, לרבות שיפור בתחבורה ושיפור ביחס שניתן לערבים בענף.

איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים. צילום עצמי

איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים. צילום עצמי

אותו הדבר לגבי החרדים. שיעור הגברים החרדים העובדים הוא 44% לעומת 77% מהגברים החילוניים. במקרה שלהם יש אמנם משתנים אחרים, כמו הלימודים בישיבות ובכוללים, אבל פעילות ממוקדת, שתאתר את אלה מהם שיכולים ורוצים להשתלב בהיי-טק, ותכשיר אותם למקצועות הענף, תביא להגדלת שיעורם בו.

צריך להבהיר: מה שנכתב כאן לא אומר שלא נעשות פעולות בתחום. איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים, אמר לאנשים ומחשבים שההיי-טק הירושלמי מאופיין ברמת קהילתיות גבוהה. זה יפה וחשוב, אבל אפשר וצריך להרחיב את הקהילה, כדי לחבר בין ההיי-טק הירושלמי לאוכלוסיות שמודרות ממנו. במקרה של הערבים, הייאוש והעדר התעסוקה מהווים זרז עבור לא מעט מהם להשתתף באירועים האלימים המתרחשים בשעות אלה בבירה. וא-פרופו הורדת האלימות והחיים המשותפים בעיר: חיבור בין ההיי-טק הירושלמי לאוכלוסייה הערבית יביא גם לקשרים רבים וטובים יותר בין יהודים לערבים בעיר, שגם זה דבר חשוב.

השורה התחתונה: כמו בכל המדינה והעולם, ענף ההיי-טק בירושלים צריך להיות יותר דומיננטי במעורבות החברתית שלו. הקטר של המשק לא יכול לעשות זאת לבד, אבל הוא יכול לעצור לרגע כדי להעלות גם את הנוסעים האלה לרכבת שהוא מוביל. בכך ישתפרו מצבם ומצבה של העיר כולה.

היי-טק בירושלים: האם הקטר יתרום לצמיחה ולצמצום פערים? Reviewed by on . נתוני מכון ירושלים על ענף ההיי-טק בבירה, שאותם פרסמנו היום (ב'), ביום חגה (רווי האלימות) של הבירה, הם חיוביים, אבל הם משולבים בתוך שלל נתונים אחרים, פחות מעודדי נתוני מכון ירושלים על ענף ההיי-טק בבירה, שאותם פרסמנו היום (ב'), ביום חגה (רווי האלימות) של הבירה, הם חיוביים, אבל הם משולבים בתוך שלל נתונים אחרים, פחות מעודדי Rating: 0

הגיבו