המשואות שיודלקו בהר הרצל – ואלה שלא

טקס הדלקת המשואות שיתקיים מחר (ד') בערב יציין את תרומתם של מגזרים מסוימים, בעוד שמגזרים אחרים, וראויים לא פחות, כלל לא מיוצגים בו ● למשל, אנשי ההיי-טק, שסייעו להתמודד בהצלחה עם משבר הקורונה

טקס הדלקת המשואות. צילום: מתוך ויקיפדיה

טקס הדלקת המשואות, שייערך מחר (ד') בערב, מסמן את המעבר החד שמתקיים בכל שנה בין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה לחגיגות יום העצמאות. מדליקי המשואות מייצגים נושאים או מגזרים שונים, ונבחרים על ידי ועדת הטקסים של הממשלה כדי להוקיר להם תודה.

השנה, כמתבקש, שניים ממדליקי המשואות מגיעים ממגזר הבריאות. אחד מהם הוא ד"ר דרור דריקר, מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים השרון בפתח תקווה. ד"ר דריקר התפרסם בגלל הסיפור האישי הטראגי שלו – אימו נפטרה במהלך משבר הקורונה ולמרות זאת, הוא לא ישב שבעה אלא המשיך לעבוד.

מעבר לסיפור האישי, ד"ר דריקר מייצג את הרופאים והאחיות שעמדו בחזית המאבק בקורונה ועשו מאמצים עליונים, למרות תנאי עבודה בלתי אפשריים: העדר כוח אדם, מיטות ובעיקר תקציבים, שלא הועברו במשך שנים למערכת הבריאות.

בין המדליקים יהיה עובד נוסף במערכת הבריאות: מהאר איברהים, שהתפרסם לאחר ששימח חולה, יהודי דתי, שנפטר במחלקה שלו בבית החולים העמק בעפולה, ועד לרגע האחרון היה לידו וסעד אותו. הוא אף קרא אתו את קריאת שמע ישראל האחרונה – לבקשתו של החולה. הסיפור הזה ריגש מדינה שלמה.

מה עם המנמ"רים?

מן הראוי היה להוקיר תודה לא רק לצוותים הרפואיים, אלא גם למנמ"רים ובכלל לאנשי המחשוב והטכנולוגיה, שהקורונה הייתה שעתם הגדולה. גם בזכותם, הטיפול שניתן לחולים היה טוב וישראל נמצאת במקום הראשון בעולם מבחינת החיסונים. בדרך כלל, מגזר עובדים זה, שבמשך כל השנה נמצא מאחורי הקלעים, מוזכר בתקשורת רק כאשר יש תלונות או תקלות. טקס הדלקת משואות השנה היה צריך לכלול הוקרת תודה גם להם.

ועוד הערה: שני הנבחרים ממגזר הבריאות מגיעים מבתי חולים. אבל מה עם קופות החולים? גם עובדיהן עשו ימים כלילות למען המטופלים שלהם – חולי הקורונה ואלה שלא. באחד העיתונים הופיעה היום מודעת תודה לעובדי קופות החולים. חבל שצריך לשלם הרבה כסף לעיתון כדי להודות לאנשים יקרים אלה, ולא עושים זאת בטקס המרכזי של יום העצמאות.

גם מקומם של המורים נפקד

מגזר אחר שמודר מהטקס הוא המורים, שמן הראוי היה לתת לאחד מהם להדליק משואה – בשם 180 אלף המורים והמורות בישראל, שמהרגע הראשון של הקורונה לימדו את הילדים בזום, בתנאים בלתי אפשריים, מאחר שהתשתיות הטכנולוגיות לא היו מוכנות, בגלל מחדלים מתמשכים של משרד החינוך. מה גם שרבים מהמורים הם הורים לילדים, שהיו צריכים להתמודד עם זה שלצד העבודה, הם צריכים לשמור על הילדים, שגם הם נאלצו לעבור מבית הספר לזום.

אחד האלמנטים הבולטים במחדל של משרד החינוך הוא שליותר ממחצית המורים כלל לא הייתה גישה למחשבים ולתקשורת האינטרנטית, כי המשרד לא דאג לצייד אותם באמצעים אלה. כאן נכנסים אנשים וגופים טובים: הפעילות המתמשכת של קרן אתנה הספיקה לצייד כ-26 אלף מורים במחשבים, במסגרת מחשב לכל מורה – פרויקט התנדבותי לחלוטין. בראש הפרויקט עומד אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, ומשתתפים בו הסתדרות המורים וגורמים נוספים.

לאורך השנה, המורים ספגו את כל הביקורות, ההשמצות והטענות האפשריות על הלמידה מרחוק, אף על פי שעל רוב הכשלים לא הם היו אחראים. הצד הפדגוגי, שכן נמצא תחת אחריותם, דווקא היה ערוך לא רע. טקס הדלקת המשואות יכול היה להוות הזדמנות להגיד למורים תודה, ואולי גם סליחה – אבל נראה שבממשלה לא חשבו כך. זה לא פלא, בפרט כאשר יש שר חינוך לעומתי, שמונע מפרופסור מומחה בינלאומי למחשבים לקבל את פרס ישראל.

משואת ההיי-טק

אם הייתה אפשרות, את המשואה ה-13 היינו מעניקים לנציג בכיר של מגזר ההיי-טק. אותו מגזר שבכל התחזיות ובפי הפוליטיקאים מצוין שהוא זה שיוציא את הכלכלה הישראלית מהמשבר. מנהלי ועובדי ההיי-טק המשיכו בעבודתם לאורך כל התקופה, והתגייסו לסייע למערכות הבריאות והחינוך לצלוח את המשבר בסיוע אמצעים טכנולוגיים. במקביל, החברות המשיכו לייצא, גם בתנאי אי ודאות ומשבר כלכלי בכל העולם ובימים שבהם לא היה אפשר כלל לצאת מהארץ. ההצלחה הזו איזנה את הירידה החדה בייצוא של המגזרים האחרים אשתקד.

בכלל, ההיי-טק הוא המבוגר האחראי, במציאות העגומה שבה אנחנו מצויים ערב יום העצמאות. מדינת ישראל צריכה להעלות על נס את האנשים שבזכותם היא נקראת סטארט-אפ ניישן, כמו גם את החברות שממשיכות לייצר כאן, אף על פי שהן יכולות להעביר את הייצור למדינות שבהן העלויות זולות יותר, ואפילו הרבה יותר. שלא לדבר על התנאים הבלתי אפשריים האחרים, כמו העדר תשתיות ושער חליפין נמוך.

השורה התחתונה: ערב יום העצמאות ה-73, שמתקיים בעיצומה של יציאה מאחד המשברים הקשים ביותר שידענו, ראוי היה לחשוב על תמהיל קצת שונה של משיאי המשואות. אין ספק שלכל אחד מאלה שנבחרו אנחנו חבים תודה ומגיע לו להשתתף במעמד, אבל מגזרים מסוימים לא יהיו מיוצגים מחר בטקס בהר הרצל, באופן שזועק לשמיים. מגיעות תודה והערכה לאנשים מכל המגזרים, שבזכותם נוכל לציין החל מהערב את יום הזיכרון ולחגוג החל ממחר בערב את יום העצמאות – כמו שידענו בשנים עברו, ולא כמו שהיה בשנה שעברה, כשמשפחות שכולות לא יכולות היו לעלות לבתי העלמין ואת הזיקוקים ראינו מהבית.

חג עצמאות שמח.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים