תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » דו"ח בנק ישראל: מה תרומת ההיי-טק להישרדות המשק בקורונה?
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: דוברות הבנק

דו"ח בנק ישראל: מה תרומת ההיי-טק להישרדות המשק בקורונה?

הנתונים שפרסם הבנק השבוע, והמסקנות שבעקבותיהם, מעלים שהקטר של המשק לא ירד מהפסים בתקופת המשבר, ויכול להוביל אותו ליציאה ממנו ● וגם: מסקנות שבמשרד החינוך לא יאהבו על ביצוע הלמידה מרחוק

מאת 8 באפריל 2021, 17:31 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

הדו"ח מציג בצורה אמינה כמה וכמה מהכשלים שהיו בניהול משבר הקורונה. אם וכאשר תוקם סוף סוף ממשלה חדשה, הוא חייב להיות בסדר עדיפות גבוה על שולחנה, וממנו יצטרכו השרים ומקבלי ההחלטות במשרדים להמשיך בעבודה

הדו"ח של בנק ישראל, שפורסם השבוע, עסק בסוגיות שונות שקשורות בכלכלה ובחברה, על רקע תחילת היציאה ממשבר הקורונה ולקראת ההתאוששות הצפויה. אנחנו נמצאים בימים אלה בראשיתה של תקופה חדשה, שמאופיינת בהיברידיות – הן בגלל העניין הבריאותי (היקף התחלואה אמנם ירד בגלל החיסונים, אבל ברור שהקורונה עדיין כאן ונצטרך להמשיך לחיות איתה) והן מאחר שהנהלות ועובדי הארגונים הבינו את יתרונות העבודה ההיברידית.

הדו"ח, שהוגש לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נתן המלצות להיערכות נכונה להתמודדות עם אתגרי המשק בתקופה הקרובה. ברמת המאקרו, הוא מציין כי היקף הפגיעה של הקורונה במשק קטן ממה שהיה צפוי. הסיבה לכך קשורה בענף ההיי-טק, שהמשיך לפעול לאורך כל התקופה כמעט כרגיל, וכך גם לייצא. אמנם יצוא ההיי-טק ירד, אבל הרבה פחות מירידת היצוא של הענפים האחרים.

ההשפעות של העבודה מהבית על המשק

עוד נתון שגרם לכך שהפגיעה בהיי-טק הייתה קטנה למדי הוא היקף הפיטורים הלא גדול בענף עקב המשבר, והעובדה שמספר העובדים בו אף עלה לקראת סוף 2020 ל-330 אלף (על פי נתוני הדו"ח). יש להניח שגם נתוני רבעון הראשון של 2021 והרבעונים שאחריו יעידו על עליות במספר המועסקים בענף. עורכי הדו"ח נימקו את נתוני התעסוקה בהיי-טק בכך שהוא מאפשר בחלק גדול ממנו עבודה מהבית – יותר ממגזרים אחרים. עקב כך, התפוקה של החברות לא ירדה, ובמקרים מסוימים היא אף עלתה.

זה מתקשר לפרק אחר בדו"ח, שעסק באתגרי התעסוקה. גם כאן, נבדקו השפעות המעבר לעבודה מהבית בחלק מהמגזרים, והחוקרים מנסים לחזות מה יהיה בהמשך: האם ארגונים ימשיכו לאפשר לעובדים לעבוד מהבית – באופן מלא, חלקי או בכלל לא? עוד שאלות שנידונות בדו"ח הן: כיצד מודדים תפוקה של עובדים שלא נמצאים במשרד? האם יש אמצעים טכנולוגיים טובים שיכולים לתת חיווי למנהלים? ועוד. המסקנה החד משמעית שעולה מהדו"ח היא שארגונים ימשיכו לאפשר לעובדים לעבוד מהבית, כדי למקסם את היתרונות שלה: חיסכון של זמן מבוזבז בפקקים ועבודה יותר רגועה, בזמנים שונים, שלעתים מושקע בה זמן רב יותר מאשר במשרד.

מהצד השני, ההשלכות האתגריות של העבודה מהבית הן שככל שאופן עבודה זה יימשך ומספר העובדים כך יגדל, יידרשו הרבה יותר משאבי תשתיות תקשורת ואינטרנט. זה נכון גם לעליית השימוש בדיגיטל של האזרחים באופן כללי – בבנק ישראל אומרים כי יידרשו הרבה יותר יישומים טכנולוגיים, שיאפשרו קבלת שירותים אונליין ממשרדי ממשלה, וכן שירותים חיוניים ובתחום הפיננסים. מדינת ישראל אמנם הוכיחה יכולת אלתור טובה בזמן הקורונה, אבל נדרשת מדיניות מסודרת, ארוכת טווח, שתדע לתת תשובות מיידיות למקרי קיצון נוספים.

חינוך, חינוך, חינוך

פרק נוסף בדו"ח, שעורר לא מעט הדים בתקשורת, עוסק בחינוך. אי אפשר להשתחרר מתחושת חמיצות ומועקה כשקוראים את הפרק הזה: המסקנה העיקרית שעולה ממנו היא שמדינת ישראל שילמה מחיר יקר כאשר מימשה מדיניות לא ברורה לגבי מערכת החינוך, שהתוצאה שלה שמרבית התלמידים היו השנה בבית ולמדו משם, או לא למדו. המחיר הכבד, שעוד כנראה נשלם עליו בעתיד, הוא לא רק כספי ולא רק אובדן ימי עבודה של ההורים, אלא ברמת הידע והפיגור בחומרים של התלמידים, שאצל חלק מהם הוא נעשה כבר בלתי הפיך. הלמידה מרחוק אמנם אפשרה שגרת לימודים, אלא שהיא הייתה (ובחלק קטן של מערכת החינוך עודנה) מסוימת בלבד וגם מחברי הדו"ח מבינים שהיא לא יכולה להחליף את הלמידה הפיזית.

מעבר לאלה שלמדו בלמידה מרחוק, יש את התלמידים שלא היו להם אמצעים לכך – בין אם תשתיות מתאימות או מיומנויות דיגיטליות. מכאן ששיטת למידה זו הגדילה את הפערים הדיגיטליים.

לסיכום, הדו"ח מציג בצורה אמינה כמה וכמה מהכשלים שהיו בניהול משבר הקורונה. לצד המלצה מובנת מאליה (אם כי לא תמיד לפוליטיקאים), שמחייבת לקבוע תקציב מדינה, סוף סוף, יש בו שורה של המלצות שמחייבות חשיבה איך לבצע אותן, קביעת תוכניות וגישה מהירה לביצוען. הדו"ח פורסם מעט לאחר הבחירות, בשבוע שבו הכנסת החדשה הושבעה ונשיא המדינה, ראובן ריבלין, הטיל על נתניהו את המנדט להקים ממשלה חדשה. אם וכאשר זו תוקם סוף סוף, הדו"ח הזה חייב להיות בסדר עדיפות גבוה על שולחנה, וממנו יצטרכו השרים ומקבלי ההחלטות במשרדים להמשיך בעבודה.

דו"ח בנק ישראל: מה תרומת ההיי-טק להישרדות המשק בקורונה? Reviewed by on . הדו"ח של בנק ישראל, שפורסם השבוע, עסק בסוגיות שונות שקשורות בכלכלה ובחברה, על רקע תחילת היציאה ממשבר הקורונה ולקראת ההתאוששות הצפויה. אנחנו נמצאים בימים אלה ברא הדו"ח של בנק ישראל, שפורסם השבוע, עסק בסוגיות שונות שקשורות בכלכלה ובחברה, על רקע תחילת היציאה ממשבר הקורונה ולקראת ההתאוששות הצפויה. אנחנו נמצאים בימים אלה ברא Rating: 0

הגיבו