חגיגת ההיי-טק בשוק ההון – והצד השני של המטבע

הדו"חות שפורסמו היום (ג') ומסיבת עיתונאים השנתית של הבורסה מעידים שההיי-טק הישראלי צלח את שנת הקורונה טוב יחסית ● אלא שאם מישהו לא יתעשת בממשלה, נהיה בסוף 2021 במצב עגום הרבה יותר

השנה הכלכלית של ההיי-טק: אפשר לחגוג, אבל לא יותר מדי. צילום אילוסטרציה: BigStock

2020 הייתה שנה טובה למדי מבחינה כלכלית להיי-טק הישראלי – למרות הקורונה. המסקנה הזאת עולה משלושה אירועים שקרו היום (ג'): פרסום שני דו"חות – של IVC-מיתר ושל PwC – ומסיבת העיתונאים השנתית של הבורסה.

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, פתח את מסיבת העיתונאים בציינו שהשנה חלה פריצת דרך משמעותית בחיבור בינה לבין ההיי-טק המקומי. הסיבה המרכזית לכך היא ש-19 חברות היי-טק הצטרפו השנה למסחר בתל אביב, מתוך 27 החברות שעשו זאת.

אלה הן בהחלט חדשות טובות לבורסה, למשקיעים בהיי-טק ולחברות, אבל יותר מכל לכלכלה ולחברה בישראל, בפרט בשנה של משבר. במשך הרבה שנים ההיי-טק הישראלי פרץ לשווקים בחו"ל ותרם באופן משמעותי לייצוא של המדינה, אבל במקביל, התחושה הלא בלתי מבוססת הייתה שהחדשנות שלו לא מספיק מחלחלת פנימה. אחד הביטויים של זה היה מיעוט חברות ההיי-טק הישראליות שנסחרו בבורסה שלנו, בעוד שלא מעט מהן הונפקו בנסדא"ק.

לחגוג זה טוב, אבל מה עם הבעיות?

אולם, שוק ההון הוא רק צד אחד של המטבע, מה גם שעובדתית, חלק גדול מחברות ההיי-טק בישראל הן פרטיות ולא "משחקות" בבורסה – בעיקר חברות קטנות ובינוניות. לכן, כשמדברים על חגיגת ההיי-טק, האקזיטים ואומת הסטארט-אפ, לא מרבים לדבר על הבעיות שהענף מתמודד אתן, ולא רק בגלל המשבר. בעיות שאין להן מענה ממשלתי, לבד מהטענה שנוהגים לומר פקידים במשרד האוצר, שלפיה "ההיי-טק מסתדר לבד". אז זהו שלא.

מריאן כהן, היו"ר החדש של איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

מריאן כהן, היו"ר החדש של איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

יש דברים שלמרבה הצער, גם ענף ההיי-טק המצליח לא יכול להסתדר אתם לבד. האקוטי ביותר שבהם הוא השחיקה בשער הדולר, שמגיע בכל פעם לשפל חדש. כענף יצוא בולט בכלכלה הישראלית, ההיי-טק מוכר בדולרים ובמטבעות זרים אחרים, אבל משלם לעובדיו, לספקים ולכל מי שבקשר אתו בעיקר בשקלים. אם היינו בשגרה, ללא קורונה, ייתכן שאפשר היה להסתדר, אבל מאחר שזה לא המצב, כדאי לשמוע ליו"ר החדש של איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, שהזהיר כבר לפני כשבועיים שאם המצב יימשך, החגיגה הגדולה של פריחת ההיי-טק עלולה להיפסק.

כמו הרבה מחבריו, כהן נדרש להתנצל ולהסביר שהזעקה על שער הדולר לא נובעת מכך שמנהלי חברות ההיי-טק רוצים להעשיר את חשבון הבנק שלהם, או להעלות מחירים. הזעקה היא בגלל הדאגה לכלכלה הישראלית, שעוד מעט תצטרך להתחיל להתאושש, אחרי שהחיסונים יאפשרו לנו לחזור לשגרה. כל מה שראשי הענף מבקשים הוא שהממשלה תיקח אחריות, תיתן ביטחונות וכספים, על מנת שחברות ההיי-טק יוכלו לגייס אשראי ולהמשיך לעבוד. כל עוד לא עושים זאת, יש לא מעט חברות שייאלצו לפטר עובדים ואולי אף לסגור – מה שישפיע על האקו-סיסטם הרחב של הענף.

גם בהיי-טק, יש מי שמעדיפים לקבל דמי אבטלה

הבעיה החמורה השנייה היא המחסור בכוח האדם בענף. תוכניות ההכשרה של הממשלה, יכולות לתת מענה חלקי לכך, אבל מדובר בסדרי גודל של שנה או יותר, ובינתיים מעסיקי היי-טק שונים לא מצליחים לגייס עובדים טובים. זאת, מאחר שיש גם היי-טקיסטים שמעדיפים להמשיך לקבל דמי אבטלה, כי זה מה שמדינה לימדה אותם שהכי טוב לעשות בימים אלה של משבר.

כאשר מדברים על הכשרה מקצועית, צריך ללכת עוד אחורה, למערכת החינוך ולצה"ל, שמהווה עדיין את מקור הגיוס הגדול ביותר לחברות ההיי-טק בישראל. אבל גם היחידות הטכנולוגיות של צה"ל מתמודדות עם מצוקת כוח אדם. הן מגייסות את התוצר הסופי של ההכשרה הטכנולוגית שמערכת החינוך מייצרת, ואם לא יוצאים ממנה מספיק בוגרי לימודי טכנולוגיה – צה"ל סובל.

השורה התחתונה: חגיגת ההיי-טק בשוק ההון, הגידול במספר החברות הישראליות שהונפקו בבורסה, והגיוסים והאקזיטים הנרחבים השנה, למרות הקורונה, הם בהחלט בשורות טובות. אבל אם מדינת ישראל לא תשקיע בתשתיות האנושיות והטכנולוגיות, שיאפשרו להיי-טק לפרוח, אנחנו עלולים לקבל בסוף 2021 תמונת מצב הרבה יותר עגומה. זה יהיה קצת קשה בחודשים הקרובים, שבהם, מאחר שהכנסת עומדת להתפזר הלילה, תכהן ממשלת מעבר, שמוטלות עליה מגבלות חוקיות שונות, מה גם שאנחנו נכנסים לשנה השלישית בלי תקציב מדינה. אבל יש לקוות כי גם בתנאים אלה יהיה בירושלים מי שיפעל לטובת הענף ומצוקותיו הדחופות. הגיע הזמן שמדינת ישראל תכיר בהיי-טק כחול לבן – ולא רק בהצהרות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים