המעבר ללמידה בזום העצים את הפגיעה בחוסן הנפשי של המורים

מחקר חדש בדק את החוסן הנפשי של מורים לפני ובעיצומו של משבר הקורונה ● ד"ר שחר לב-ארי: "משבר הקורונה הציב בפני המורים אתגרים חדשים שבאופן טבעי מעוררים גם תחושות של לחץ וחרדה, וללא תמיכה והדרכה, התחושות השליליות הולכות ומתעצמות במשבר הקורונה עד כדי תחושת תשישות גבוהה וחוסר רצון להתחיל את יום העבודה"

לימוד בזום שוחק את המורים. צילום: BigStock

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב בדק את החוסן הנפשי של מורים לפני ובעיצומו של משבר הקורונה. החוקרים ליוו במשך שנת לימודים שתי קבוצות של מורים במרכז הארץ. הקבוצה הראשונה קיבלה ליווי מקצועי (IBSR), שכלל סדנאות וכלים לקידום הבריאות האישית, הפגת לחצים ומתחים וחיזוק החוסן המנטלי, וקבוצת הביקורת המשיכה להתנהל "כרגיל" בכיתות ובמהלך הלמידה המקוונת (זום).

המחקר נעשה מנובמבר 2019 ועד מאי 2020, תחילה בצורה פרונטלית ומאז הסגר הראשון במרץ 2020 – באופן מקוון בלבד. בשאלון שחולק למורים טרם תחילת המחקר הראשון, המורים דיווחו על רמות שחיקה גבוהות, שנבעו מהתמודדות עם כיתות רבות תלמידים, מערכת השעות העמוסה וחוסר משאבים מספקים.

ממצאי המחקר הצביעו על פערים משמעותיים: מצד אחד, קבוצת המורים שהשתתפה בסדנאות דיווחה על עלייה משמעותית בחוסן הנפשי המנטלי וברמת שביעות הרצון מהחיים, שבאה לידי ביטוי גם במהלך משבר נגיף הקורונה. המורים דיווחו במהלך משבר הקורונה על עלייה ביכולת ההתמודדות שלהם ועל שיפור ברמת הרווחה הנפשית, שכללה יותר רגשות חיוביים, חיבור לעבודה, תחושת משמעות ותחושת הישגיות גבוהה יותר. כמו כן, המורים דיווחו על רמה גבוהה יותר של הקשבה וחיבור לתלמידים ומיצוי יכולתם המקצועית בכיתה.

לעומת זאת, בקבוצת הביקורת, במשך שנת הלימודים בכלל ומאז פרוץ המשבר והמעבר ללמידה מרחוק בפרט, הלכו והתעצמו תחושות התסכול והשחיקה מהוראה, התשישות הגוברת והגשמה עצמית נמוכה. המורים בקבוצה זו דיווחו על כך שהם יותר "גמורים" בסוף יום העבודה, ולעיתים על תסכול וחוסר רצון להתחיל את יום העבודה.

את המחקר ערכו ד"ר שחר לב-ארי, ראש החוג לקידום הבריאות בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, הסטודנטית למחקר צפנת צדוק מהחוג לקידום הבריאות, ד"ר רונית יעקובוביץ, אתי דבש וקרן זפרני. את הסדנאות העבירה קרן זפרני, מורה במקצועה ומומחית בשיטת IBSR.

ד"ר שחר לב ארי אמר, כי "משבר הקורונה הציב בפני המורים אתגרים חדשים שבאופן טבעי מעוררים גם תחושות של לחץ וחרדה. לצד המעבר המהיר ללמידה מקוונת המורים נאלצו להתמודד גם עם חוסר ודאות והנחיות ונהלים שהשתנו ללא הרף, כשלכך התווסף גם הפחד האישי והחשש להידבק בנגיף הקורונה. המחקר שלנו מראה באופן ברור, שכאשר שמים דגש על החוסן הנפשי ונותנים למורים כלים שמסייעים להם להתגבר על הלחץ והחרדה, אזי יש עלייה במוטיבציה והרווחה הנפשית. מצד שני, אנו רואים שבמקרים שבהם המורים אינם מקבלים את ההדרכה והמיומנות הנפשית הראויה, אזי התחושות השליליות, שממלא קיימות גם בימי שגרה, הולכות ומתעצמות עד כדי תחושת תשישות גבוהה וחוסר רצון להגיע לעבודה".

"מחקרים רבים הראו כבר בעבר שהשחיקה גורמת באופן סמוי לחלות במחלות לב", הוסיף ד"ר לב ארי, "להפרעות שינה ולפגיעה במערכת החיסונית בקרב עובדי ההוראה הנשחקים, וכתוצאה ישירה מכך לנטישה של מקצוע ההוראה אחרי כמה שנים בלבד. אני מקווה שבעקבות השיפור המשמעותי שנחשף במחקר זה תאמץ מערכת החינוך את תוכנית ההתערבות על פי המודל המדובר, או מודלים דומים אחרים, ובמיוחד בתקופת משבר הקורונה, שבה נאלצים המורים להתמודד עם לחצים חדשים שעשויים להעצים את תחושות הלחץ, החרדה והתסכול".

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. עדנה דן

    מנהלת הבית ספר שלי – מיטב פריד
    תיכון רימון אנתרופוסופי
    ששלחתי אליה את המאמר
    אמרה שהמחקר חשוב מאוד !

  2. אלי ויסברט

    אז לא הילדים דור אבוד… יצא מרצע מן השק.

אירועים קרובים