תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » יותר מעשור למחדל תעודות הזהות הביומטריות; מי ישלם את המחיר?
מהפרויקטים הכושלים ביותר שמדינת ישראל ידעה בשנים האחרונות. תעודת זהות חכמה. צילום: רשות האוכלוסין וההגירה

יותר מעשור למחדל תעודות הזהות הביומטריות; מי ישלם את המחיר?

דיון בכנסת על פרויקט תעודות זהות חכמות חשף שוב את אחד הפרויקטים הכושלים ביותר שמדינת ישראל ידעה בשנים האחרונות: תעודות זהות חכמות ● וגם למה שר הפנים מסרב לוותר על הליך טביעות אצבע, למרות שמומחים אמרו לו שאפשר לוותר על כך?

מאת 14 באוקטובר 2020, 16:16 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

יש עוד סיבה לכשל המתמשך, והיא קשורה למשבר המשילות שיש בישראל. הגופים שצריכים לפקח, ביניהם ועדות הכנסת, מאוישים בנבחרי ציבור שמתחלפים בכל קדנציה. רובם לא מסוגלים לרדת לעמקם של פרטים בפרשה כל כך מורכבת

בימים אלו מציינת מדינת ישראל יותר מעשור לעוד כשל ניהולי ושלטוני ברמת מחדל לאומי, ששמו פרויקט תעודות זהות חכמות, או הפרויקט הביומטרי. אלא שאף אחד לא מתרגש.

החוק לתעודות ביומטריות עבר בכנסת ב-2009 והחל בפועל ב-2010, ומטרתו הייתה להחליף לתושבי מדינת ישראל את תעודות הזהות הישנות, לתעודה חכמה המכילה מרכיב ביומטרי, שיאפשר אימות זהות של תושבים בתעודות זהות ובדרכונים.

במקור החוק דיבר על שני רכיבים ביומטריים: טביעת אצבע וזיהוי. כלומר, מי שירצה להחליף את התעודה שלו לתעודה ביומטרית יצטרך לעבור תהליך זיהוי כפול מול פקיד, שיאמת את זהותו ויבצע את תהליך טביעת האצבע וצילום למטרת זיהוי פנים.

בשלב מסויים טענו המחוקקים כי עלול להיווצר קושי באימות בעל התעודה החכמה, מחשש לזיופים, ולכן הוחלט להקים מאגר שיכיל בתוכו את טביעות האצבע והתמונות של מי שירצה לעבור לתעודה חכמה. למרות שהחוק במקור קבע שבתוך פרק זמן כל אזרחי מדינת ישראל יחליפו את התעודות, וויכוחים, וגם שיקולים פוליטיים, הובילו לכך שלפני ארבע שנים החליט שר הפנים אריה דרעי כי הפרויקט יוכרז כפיילוט.

המאבקים הציבוריים, הביקורת הן של גורמים מוסמכים כמו מבקר המדינה, עסקה בשאלה האם באמת המדינה זקוקה למאגר, ובעיקר סביב הנושא של טביעות אצבע, למרות שמהלך השנים התגלו לא מעט כשלים טכניים ברמת דיוק האימות של טביעות האצבע.

עמדת המשרד היתה עקבית כמעט, ודחתה את הביקורת עם נימוקים שונים, גם הם מבוססים על דו"חות, מחקרים ואינסוף נתונים ומידע.

אבל במשך התקופה שמאז קבלת החוק העולם התקדם, בניגוד למשרד הפנים וממשלת ישראל, וכבר ב-2018 התברר כי התהליך של הרכשת תעודת זהות חכמה, שכולל גם טביעת אצבע וגם צילום פנים, מיותר – אפשר לוותר על טביעות האצבע.

שר הפנים, אריה דרעי, חותם על טפסי ההצטרפות למאגר הביומטרי בלשכת האוכלוסין ביפו. צילום: מוקי שוורץ

שר הפנים, אריה דרעי, חותם על טפסי ההצטרפות למאגר הביומטרי בלשכת האוכלוסין ביפו. צילום: מוקי שוורץ

דו"ח עדכני של יגאל אונא, ראש מטה הסייבר, שהוגש לוועדת חוק חוקה ומשפט שדנה אתמול (ג') בנושא במשותף עם ועדת המדע, קבע באופן החד-משמעי ביותר: זיהוי פנים היא טכנולוגיה אמינה וטובה, ואין צורך בטביעת אצבע. אל אונא והדו"ח הצטרפו גם גורמי מקצוע אחרים.

אבל מסיבות שאף אחד לא הבין אתמול, ולא מבין כבר כמה שנים, שר הפנים מתקשה להיפרד מתהליך טביעת האצבע. אמנם הוא הורה לאנשי משרדו להיערך למעבר של קיום מאגר מבוסס תמונות, אבל סירב להפסיק לאלתר את לקיחת טביעת האצבע, כפי שהחוק מתיר לו. תקופת הפיילוט אמורה להסתיים במאי 2021, ולמה לו לשר לקבל עכשיו החלטה, מי יודע אם יהיה בכלל שר, איזו ממשלה תהיה ומי יצטרך להחליט. אבל כאן התייצב ח"כ יעקב אשר יו"ר הוועדה, וקבע שהוועדה לא תסכים להמשך מריחת הזמן, והיא תדרוש מהשר להפסיק לאלתר את נושא טביעות האצבע, ולהיערך עד סיום תוקף הפיילוט לעבור למאגר של תמונות בלבד.

חברי הוועדה הבינו בין השורות כי מה שמוליך את השר לא להחליט הוא החשש שמאגר תמונות לא יספק את משטרת ישראל, שהפכה להיות חלק מהפרויקט והיא אמורה להשתמש בנתוני טביעות האצבע שלנו כדי לבצע חקירות. כרגע זה לא קיים, ברוך השם, בגלל בירוקרטיה. גם כאן חברי הכנסת רם בן ברק ועינב קאבלה רמזו בבירור שלא יאפשרו גישה חופשית למשטרה למאגר הביומטרי, כי לא לשם כך הוא נועד, והמשטרה תצטרך למצוא פתרונות אחרים כדי לתפוס את הפושעים.

אז מה פה לא בסדר בעצם?

ניתן לשאול, למי שלא בקיא במבול הפרטים בפרשה זו – איפה פה הכשל? זה לא הפרויקט הראשון והאחרון בישראל שהופך להיות פיל לבן בטרם הבשיל.

הכשל הוא שבמשך שנים השקיעו מיליוני שקלים במערכות ובתהליכים שנועדו למנוע זיופים, ביצעו בדיקות, החליפו מערכות, והכל כדי להגן על הקונספציה המוטעית שרק טביעות אצבע יחד עם זיהוי פנים הם המענה הנכון.

האם אנחנו צועדים לסוף עידן טביעות האצבע במאגר הביומטרי? לא, ככל שזה תלוי בשר אריה דרעי. אילוסטרציה: BigStock

האם אנחנו צועדים לסוף עידן טביעות האצבע במאגר הביומטרי? לא, ככל שזה תלוי בשר אריה דרעי. אילוסטרציה: BigStock

אבל נחשו מה קרה? לא היו כמעט נסיונות זיופים. גם ניסויים שנערכו כדי לבדוק היתכנות זיופים הוכיחו שצילומי פנים מספיקים בהחלט. הנתונים השונים שניתנו במהלך השנים מדברים על כמה עשרות ואולי מאות ניסיונות זיוף, שלא צלחו ברובם.

ביחס לאוכלוסיה של מדינה שלמה זה זניח. הסיבה היא פשוטה: לזייפנים המקצועיים יש שיטות הרבה יותר מתוחכמות לזייף את זהותם. הם ממשיכים לזייף בקצב מלא. בעידן הדיגיטלי המטורף של היום זה הרבה יותר קל. הם גם ממשיכים לזייף תעודות ישנות, ועוד משהו שלא יפיל אף אחד מהכיסא: הם בכלל לא נושאים תעודת זהות, ובצד השני, כשהמשטרה רוצה לאתר אותם, או עוצרת אותם, הוא יודעת לוודא בוודאות את זהותם.

ויש עוד סיבה לכשל המתמשך, והיא קשורה למשבר המשילות שיש בישראל. הגופים שצריכים לפקח, ביניהם ועדות הכנסת, מאוישים בנבחרי ציבור שמתחלפים בכל קדנציה. רובם לא מסוגלים לרדת לעמקם של פרטים בפרשה כל כך מורכבת. מי שלא מתחלף הם האנשים שמבצעים את הפרויקט, המנהלים והמפקחים. למרבה הצער הם שבויים בתוך קונספציה שהוכחה כמוטעית ומיותרת לחלוטין, ועדיין ממשיכים להגן עליה. נבחרי הציבור החדשים חייבים להסתמך עליהם, וכך פרויקט שהחל לפני למעלה מעשור מתגלגל מכנסת לכנסת, מוועדה לוועדה, עם אותם טיעונים, אותן שאלות ללא מענה, והשיירה – ממשיכה הלאה. מרבית הציבור הישראלי אדיש, חלק ממנו מבצע תעודות חכמות כי אמרו לו שזה יהיה טוב, ואחרים פשוט מצביעים ברגליים וממשיכים עם התעודות הישנות.

שורה תחתונה: עשר שנים לאחר שמדינת ישראל יצאה לפרויקט תעודות חכמות, שיש להן חשיבות רבה מאוד דווקא בימים אלו, אנחנו עדיין תקועים עם פיילוט שלא נגמר לעולם, עם שר שמפחד לקבל החלטות אמיצות, ועם מרבית תושבי המדינה שעדיין מסתובבים עם תעודות ישנות ובכלל לא מבינים מה רוצים מחייהם.

האם מישהו מנבחרי הציבור, השרים והממונים האחרים ישלם את המחיר? תשכחו מזה.

יותר מעשור למחדל תעודות הזהות הביומטריות; מי ישלם את המחיר? Reviewed by on . בימים אלו מציינת מדינת ישראל יותר מעשור לעוד כשל ניהולי ושלטוני ברמת מחדל לאומי, ששמו פרויקט תעודות זהות חכמות, או הפרויקט הביומטרי. אלא שאף אחד לא מתרגש. החוק בימים אלו מציינת מדינת ישראל יותר מעשור לעוד כשל ניהולי ושלטוני ברמת מחדל לאומי, ששמו פרויקט תעודות זהות חכמות, או הפרויקט הביומטרי. אלא שאף אחד לא מתרגש. החוק Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    אלי ויסברט

    כאחד שמבין בתחום. זיהוי פנים הוא בעייתי. ואין ברירה לעשות שימוש בסמנים נוספים. טביעת האצבע היא סמן זיהוי נכון משום שבדיקת הזהות היא בהשתתפות מודעת של הנעקב. בדיקה זהות מול תמונה תהווה בסופו של יום פגיעה בחירות בדיוק הפוך ממה שטוענים בתנועה לזכויות דיגיטליות. אין דרך לפקח על מעקב באמצעי צילום, בשטחים ציבוריים ופרטיים, בלי מודעות של האדם הנעקב. בנוסף אין אפשרות לקבל זיהוי וודאי לאנשים עטורי זקן.
    לצערי הרב, יו"ר הוועדה הנוכחי הוא חרדי, וקשה להתעלם מכך שיש לו אינטרס מובהק להקשות על זיהוי בוחריו, וכולנו יודעים על היקף ניסיונות ההתחזות למשל בבחירות.
    אני אישית מחזיק בתעודות הביומטריות, תהליך הוא קל ומהיר, ניתן לבקש שהתעודה תכיל גם חתימה אלקטרונית. אני שימוש מול מערכות gov.il באמצעות התעודה כמו תשלומים הורדת מסמכים אישיים רלוונטיים.
    כאיש טכנולוגי, וכמי שעסק שנים בזיהוי ביומטרי, ובאכיפה, אני כופר בקביעות שבמאמר.

הגיבו