תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » בכירים בהיי-טק מסכמים את השנה – החלק האחרון
העיקר: שבשנה הנוכחית ימצאו חיסון או תרופה לקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

בכירים בהיי-טק מסכמים את השנה – החלק האחרון

עוד בכירים בהיי-טק הישראלי מסכמים את השנה, שעמדה בסימן משבר הקורונה העולמי החריף, וצופים כיצד הענף יעבור את תשפ"א ● החלק השמיני והאחרון של הפרויקט המיוחד של אנשים ומחשבים לראש השנה

מאת 23 בספטמבר 2020, 16:32 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

יניב קאלו, סמנכ"ל הטכנולוגיות של פנגו

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"ההשפעה של משבר הקורונה ניכרת היטב בהיי-טק בישראל ובכל העולם הטכנולוגי, במגוון תחומים. בעקבות חוסר הוודאות יש ירידה ניכרת בהשקעות בהיי-טק. יחד עם זאת, החזרה של המשק לשגרת קורונה, וסביר להניח שגם החזרה לשגרת הקורונה שתקרה אחרי הסגר הנוכחי, ההזדמנויות בתחומים כמו עבודה מרחוק, למידה מרחוק, רכישות אונליין, אבטחת מידע ועוד, וכן חוסנו של ענף ההיי-טק הביאו לא מעט חברות לגיוסים והרחבת פעילות דווקא בעת הזו.

עולם ההיי-טק, שהיה מורגל בעבודה מרחוק, אם כי בקנה מידה קטן יותר, התאים את עצמו במהירות למגבלות ולסגר, אפשר המשכיות עסקית ונתן כלים להמשך ביצוע תוכניות העבודה והעמידה בדרישות העסקיות. תהליכי עבודה אג'יליים ושימוש נרחב בשירותי ענן אפשרו לארגונים רבים להתאים את עצמם ולהתמודד עם המצב החדש. יחד עם זאת, העבודה מרחוק בקנה מידה רחב אתגרה את מנהלי ה-IT ומנהלי אבטחת המידע. הצורך בהתמודדות עם איומי האבטחה הגוברים והסכנות הרבות, תוך עמידה בדרישות הארגון, גבר מאוד והביא ארגונים רבים להבנה שיש להשקיע יותר ויותר בפתרונות אבטחה מתקדמים, ובחידוד ושינוי נהלי עבודה".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"האתגר הניהולי במעבר לעבודה נרחבת מרחוק תוך שמירה על המשכיות עסקית, עמידה בתוכניות העבודה וביצוע ההתאמות והשינויים הנדרשים לאור המצב החדש דורש מאמץ לא מבוטל, וככל שחברות הגיעו מוכנות יותר, מבחינת תהליכי עבודה, כלים וטכנולוגיות מתאימות, הן התמודדו טוב יותר עם המציאות המשתנה".

יניב קאלו, סמנכ"ל הטכנולוגיות של פנגו. צילום: שוקה כהן

יניב קאלו, סמנכ"ל הטכנולוגיות של פנגו. צילום: שוקה כהן

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"הממשלה מודעת לכך שההיי-טק הוא הקטר של המשק ומכירה בהשפעתו על ענפים נוספים. בנוסף לכך, היא מבינה ומעריכה את יכולתו של ההיי-טק לעזור בחילוץ הכלכלה מהמשבר. עם זאת, הממשלה אמנם העבירה סיוע לחברות בענף אך, לצערי, זה לא מספיק ויש צורך בסיוע נוסף. כמו כן, יש חשש לירידה בהשקעות זרות, ולכן קיים צורך להקטין את התלות בהן ולהגדיל את ההשקעות המקומיות.

נושא חשוב נוסף שהממשלה לא מטפלת בו כראוי הוא המצב העגום של תשתיות האינטרנט בארץ. עם העלייה בהיקף העבודה מרחוק יש צורך בחיזוק ובשיפור משמעותי שלה, הן במרכז הארץ והן בפריפריה, על מנת לאפשר עבודה תקינה ורציפה של התעשייה".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הנוכחית?
"הקורונה עדיין כאן ואין לדעת מתי יימצא החיסון שיוציא אותנו מהמשבר. המעבר לעבודה קבועה או חלקית מהבית יוביל לשינויים בתהליכי עבודה, בתרבות הארגונית, בכלים ובטכנולוגיות, וכן ישנה את תפיסת ה-IT ואבטחת המידע במרבית הארגונים. נראה התפתחות בטכנולוגיות של התרחקות חברתית, זיהוי דיגיטלי חכם, אבטחת מידע, שירותי ענן, אינטרנט של הדברים ועוד. כמו כן, יותר ויותר אנשים יצרכו שירותים דיגיטליים אונליין ויבצעו רכישות ברשת. תחום הלמידה מרחוק יעבור גם הוא שינויים משמעותיים. מערכת החינוך תיאלץ להשקיע יותר במציאת פתרונות ושינוי שיטות הלימוד, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ושירותי ענן.

בסופו של דבר, בל נשכח שענף ההיי-טק עבר משברים שונים ומגוונים, ותמיד ידע להתאושש ולמצוא את הדרך לפריחה מחודשת".

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"הקורונה הייתה ועודנה מאיץ דיגיטלי, והיא הקפיצה את העולם כמה שנים קדימה בזמן דיגיטל. התקופה האחרונה הדגישה את מרכזיותה של הטכנולוגיה בכל היבט של החיים שלנו ואת התלות בה".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"למדנו שהמחסום המרכזי באימוץ טכנולוגיות חדשות הינו תרבותי ופסיכולוגי. כשאנחנו עומדים תחת אילוץ אנחנו מסתגלים ומאמצים מידית שיטות ונהלי עבודה שרק אתמול הסברנו מדוע לא ניתן ולא צריך לאמץ אותם".

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"הציפיה שלי היא שהממשלה תהיה חלוצה באימוץ והטמעת פתרונות טכנולוגיים, שתסיר מכשולים וחסמים בירוקרטיים ושתתערב רק במקומות שבהם יש כשל שוק, כמו הגדלת מערך העובדים בתחום הטכנולוגי באמצעות הכשרות ותמריצים".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הנוכחית?
"העולם מצפה לחיסון לקורונה, כאשר במקביל מתעצבות תרבות והתנהלות חדשות, שנוצרו בעקבות הקפיצה הדיגיטלית. אני צופה שהביקוש לפתרונות טכנולוגיים ימשיך לגדול וחסמים רבים, כולל רגולטוריים, יוסרו, כך שהדיגיטל 'ישתלט' על חיינו עוד יותר מהיום".

אריאלה רוזן, מנכ"לית משותפת של פרזנטנס

כיצד את מסכמת את השנהה חולפת בעולם ההיי-טק?
"בתש"ף ראינו שהשיח והמודעות לגיוון בתעשיית ההיי-טק מתעורר. יותר ויותר חברות מדברות גיוון ומעוניינות להגיע לעובדים מגוונים. אלה צעדים חשובים".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"הקורונה הוכיחה לנו כמה חשובה הגמישות המחשבתית והמעשית. נדרשנו להתאים את עצמנו למציאות חדשה באפס זמן בכדי לשרוד, לרבות עבודה מהבית ומעבר לטכנולוגיות שפחות השתמשנו בהן קודם לכן".

אריאלה רוזן, מנכ"לית משותפת בפרזנטנס. צילום: שני נחמיאס

אריאלה רוזן, מנכ"לית משותפת בפרזנטנס. צילום: שני נחמיאס

האם את חושבת שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"הממשלה מחלקת כספים באופן לא ברור, וללא תכונית מוסדרת והסתכלות עתידית. כמו כן, הגענו לשיא גרעוני. טיב הסיוע להיי-טק פחות רלוונטי: התעשייה והעובדים בה ישלמו מחיר כבד במיסים עתידיים, בניסיונות לצמצם את הגרעון".

מה את חוזה שיהיה בשנה הנוכחית?
"לצערי, התחזיות מדברות על כך שהמשבר הכלכלי האמיתי עוד לפנינו, והאוכלוסיות שתמשכנה להיפגע הן אלה המגוונות, שנמצאות בפריפריות החברתית וגיאוגרפית. יש לנו אחריות לפעול בכדי לבלום את העמקת הפערים החברתיים-כלכליים, לרבות עם האמצעים הטכנולוגיים והדיגיטליים".

ליאור שכטר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של נטורל אינטליג'נס

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"תש"ף הייתה שנה מורכבת ביותר. שנה של חוסר ודאות בביזנס, שדרשה התאמות רבות לתהליכים בארגון, כמו גם לתוכניות אסטרטגיות.

מהצד השני, זו שנה שבה נאלצנו לצאת מאזור הנוחות, לנתץ אקסיומות – למשל שהעבודה מהבית לא יעילה, ולראות האצה משמעותית באימוץ ובמעבר לשירותים דיגיטליים".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"התובנה המשמעותית ביותר נוגעת לעבודה מהבית. ברוב שנות הקריירה שלי הייתי מאוד נחרץ נגד. גם בתחילת הסגר היה נראה שזה עובד רק כי כולם בבית ואין ברירה. אולם, בחודשים האחרונים, עם המעבר למציאות היברידית של עבודה מהבית ומהמשרד, כשלא היה סגר, נוכחתי שהאפקטיביות נשמרת, כמו גם הרגשת הביחד ושיתוף הפעולה".

ליאור שכטר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של נטורל אינטליג'נס. צילום עצמי

ליאור שכטר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של נטורל אינטליג'נס. צילום עצמי

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"באופן כללי, אני חושב שהממשלה מגיבה מעט מדי ובאיחור למשבר – גם הבריאותי וגם הכלכלי. היה ניתן לנצל את מיליארדי השקלים שמוקצים למשק בצורה טובה ויעילה יותר, כזו שתטפל במצוקה הנוכחית אך גם תבטיח יציאה חלקה ומהירה יותר מהמשבר".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הנוכחית?
"אני צופה שבמחצית הראשונה של השנה, חוסר הוודאות בשווקים ימשיך. במחצית השנייה תהיה התאוששות, עם הזדמנויות רבות שנובעות מהאצת המעבר לעולם הדיגיטלי".

אורי תדמור, נשיא KLA

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"בצד העסקי, לשמחתי, נרשמה פריחה בתעשיית השבבים. האילוצים של המשבר – ריחוק חברתי והעדר טיסות – הובילו את התעשייה למצוא פתרונות יצירתיים. למשל, התקנות של מכונות ותמיכה טכנית מרחוק. זו משימה שלא היה עולה על הדעת לבצע מרחוק לפני הקורונה.

הפריחה נובעת גם מהעובדה שהביקוש למחשבים, שרתים ורוחב פס עלה בשל השימוש במערכות כמו זום וטימס, שימוש באתרי מסחר אלקטרוניים וכו'…

גם בעולמות של המכשור הרפואי והביו-רפואה נרשמה פריחה, בתחומים כגון בדיקות מרחוק, ללא מגע אדם. המגמות האלה גרמו לצריכה גדולה של רכיבי אלקטרוניקה.

בצד של העובדים, חל שינוי מהותי במעבר לעבודה מהבית וההבנה שניתן לבצע עבודה אפקטיבית גם מרחוק".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"גילינו שבמקום הנסיעות האינסופיות לחו"ל ניתן לבצע עסקים רבים מרחוק, ואני מאמין שהתובנה הזאת תשפיע עלינו בענף בעתיד ונשמור על איזון שפוי גם כאשר נוכל לשוב לטוס. נסיעות לדרום קוריאה לפגישה של שעה בוודאות ירדו מהפרק. כדי להמחיש עד כמה השינוי משמעותי, אני זוכר אולי מקרה אחד ב-20 השנים שקדמו לקורונה של פגישה חשובה עם לקוחות שהתקיימה מרחוק, ועכשיו, בפרק זמן של חצי שנה קיימנו את כל הפגישות שלנו מרחוק – ובהצלחה".

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. צילום: יח"צ

אורי תדמור, נשיא KLA. צילום: יח"צ

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"הממשלה מסייעת, אבל ניתן היה להשקיע יותר. הבעיה המרכזית שלנו בארץ היא עלויות השכר. ישראל יקרה ביחס להרבה מקומות בעולם ותמיכה כספית הייתה יכולה לעזור למשוך אלינו פעילות נוספת. העובדים הישראלים הוכיחו במשבר גמישות ויצירתיות, אבל היה יכול להיות נהדר אם התעשייה הייתה יכולה למנף את המשבר אף יותר ולמשוך לארץ עוד עבודה, באמצעות תמיכה ממשלתית".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הנוכחית?
"אני סבור שבשנה הקרובה, אם לא בשנתיים הקרובות, המצב יימשך כפי שהוא. ייתכן שלאורך זמן תעשיית השבבים תיפגע, כי המשבר הכלכלי כבר כיום מאוד חריף ותעשיית האלקטרוניקה מבוססת גם היא על צרכנים. כשיש מיליוני מובטלים בכל מדינה – כל שרשרת הצריכה נפגעת. בינתיים, חברות רבות עוד לא רואות את זה, חלקן אפילו חוות פריחה, כמו אפל, שהציגה תוצאות פיננסיות יוצאות מן הכלל, הודות לאנשים רבים שנדרשו להצטייד במחשבים, טלפונים ומוצרים אלקטרוניים נוספים לקראת המעבר לעבודה ולימודים מהבית".

לחלקים הקודמים של הפרויקט לחצו על הלינקים הבאים: חלק א'חלק ב'חלק ג'חלק ד'חלק ה', חלק ו' וחלק ז'.

בכירים בהיי-טק מסכמים את השנה – החלק האחרון Reviewed by on . יניב קאלו, סמנכ"ל הטכנולוגיות של פנגו כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "ההשפעה של משבר הקורונה ניכרת היטב בהיי-טק בישראל ובכל העולם הטכנולוגי, במגוון יניב קאלו, סמנכ"ל הטכנולוגיות של פנגו כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "ההשפעה של משבר הקורונה ניכרת היטב בהיי-טק בישראל ובכל העולם הטכנולוגי, במגוון Rating: 0

הגיבו